ככל שחולפים הימים, מתחזקת התחושה שברצלונה הופכת לפייבוריטית ברורה להחזיר את ליאונל מסי בקיץ הקרוב. השיבה הביתה לקטלוניה תהיה הגיונית לא רק בגלל הכמיהה לסגור מעגל ו"לתקן" את העזיבה בטונים צורמים של המועדון האהוב עליו ב-2021, אלא גם מהסיבה הפשוטה שכל יתר האופציות על השולחן לא נראות אטרקטיביות במיוחד.
לכוכב הארגנטינאי יש אופציה להאריך את חוזהו בפריז סן ז'רמן בשנה נוספת, ולשם כך דרושה הסכמה של שני הצדדים. נכון לעכשיו, לאף אחד מהם אין אינטרנס ממשי בהמשך שיתוף הפעולה, שמלכתחילה היה יעיל אך ורק לצרכי המונדיאל.
הקטארים, שאירחו את הטורניר הכי שנוי במחלוקת אי פעם, רצו להעלות עד כמה שניתן את הסיכוי שהכוכב הגדול של הנבחרת הזוכה יהיה חלק מהפרויקט האירופי שלהם בפריז. בשביל זה הוחתם ניימאר עוד ב-2017, בגלל זה היה חשוב כל כך להשאיר בכל מחיר את קיליאן אמבפה, כולל הפעלת מנופים פוליטיים ובראשם נשיא צרפת עמנואל מקרון. לשם כך, אגב, הוחתם גם סרחיו ראמוס, אשר ניפויו מסגל נבחרת ספרד לא היה בתוכניות הקטארים. גם ג'אנלואיג'י דונארומה היה אמור להיות קלף קטארי חזק מאוד בגביע העולם, והם לא העלו בדעתם שאיטליה תחמיץ את ההעפלה.
מבחינתו של מסי הייתה זו אופציה נוחה מאוד כאשר נאלץ לעזוב את ברצלונה בנסיבות שעדיין לא ברורות לגמרי. הדבר היחיד שעניין אותו היה ההכנה לגביע העולם, ובמובן הזה פריז סן ז'רמן התאימה לו כמו כפפה ליד - אפילו יותר מברצלונה. מצד אחד התאפשר לו לשמור על כושר משחק טוב מול יריבות איכותיות למדי, ולא רק בליגה הצרפתית אלא גם בליגת האלופות. מצד שני, לתוצאות ולתארים כמעט ולא הייתה משמעות. זכייה באליפות צרפת לא הייתה מאתגרת במיוחד, בעוד בזירה האירופית לא היה מבחינת מסי לחץ כלשהו, בניגוד לאווירה אליה היה רגיל בברצלונה. הוא לא היה מתנגד, כמובן, להיות חתום על הזכייה הראשונה של פ.ס.ז' בליגת האלופות - זה יכול היה להיות פרק יפה בקורות חייו, אבל ההדחה בידי ריאל מדריד בשמינית הגמר בעונה שעברה לא גרמה לו עצב. הוא היה מרוכז במשימה האמיתית היחידה.
הפרעוש גם ידע כי הצטרפותו לפרויקט הקטארי ממש לא תזיק לסיכויי הזכייה של ארגנטינה בגביע העולם. אפשר היה לחשוד כי המארחים ופיפ"א ישאפו למקסם את הסיכוי לקרב בין שני כוכבי פריז סן ז'רמן בגמר, כפי שאכן קרה בסופו של דבר. גם בלי להיכנס לתיאוריות הקונספירציה המגוונות, זה פשוט הרגיש כמו להיות בצד בו מרוחה החמאה - ומסי עשה את הצעד המתבקש מבחינתו. אחרי שהניף את הגביע בדצמבר האחרון, הפרויקט הקטארי לא מעניין אותו יותר בכלל. המהלך עשה את שלו, וכעת אינו רלוונטי עוד.
לכן, גם אם שני הצדדים מנהלים משא ומתן לכאורה, ניתן להתרשם כי זו הצגה כלפי חוץ. באופן כללי, קטאר רואה בפריז סן ז'רמן כלי לשיפור תדמית, ובשל כך תוצאות ספורטיביות הרבה פחות חשובות בפועל. חשוב יותר שבתקשורת ידברו על השאיפה לזכות בליגת האלופות מאשר הזכייה עצמה. בגלל זה תרומת המועדון למשטר פחתה אחרי המונדיאל וכעת אפשר להפנות תשומת לב ליעדים שאפתניים יותר, כמו ניסיון השתלטות על מנצ'סטר יונייטד. למסי אין שום סיבה לשרוף עוד עונה בפריז בתנאים אלה.
רבות דובר על אופציית המעבר לאינטר מיאמי שנמצאת בבעלותו של דייויד בקהאם ומכוונת לכאורה גבוה ב-MLS. זו אפשרות שלא ניתן לפסול על הסף, אבל קצת קשה לראות את מסי מסכים לשחק תחת פיל נוויל. הצהרותיו המגוחכות של המאמן האנגלי רק מדגישות את הפארסה: "לא אכחיש שאנחנו מעוניינים בליאו מסי ובסרג'יו בוסקטס. אנחנו רוצים את השחקנים הטובים ביותר בעולם והם עונים על ההגדרה. בכלל, מאז שהצטרפתי למועדון הבענו עניין בכל השחקנים הטובים בעולם. סרחיו ראמוס, דני אלבס, רוברט לבנדובסקי, וויליאן, ססק פברגאס, לואיס סוארס. אנחנו רוצים את כולם. היו לנו גונסאלו היגוואין ובלס מטוידי, אבל הם פרשו ויש לנו מקום לכוכבים חדשים". רשימת המכולת הזו מדגישה שמדובר בהתנהלות לא מקצועית ואין למסי סיבה להתקרב לשם, אלא אם הוא פשוט מעוניין לעבור להתגורר בפלורידה.
יש גם אפשרות לעבור לאל הילאל הסעודית, ממנה דרש לכאורה מסי משכורת גבוהה יותר מזו שמקבל כריסטיאנו רונאלדו באל נאסר. העניין הוא שמעבר כזה, אם וכאשר יקרה, יגחיך את מסי, יציג אותו כרודף בצע ויכניס אותו למשוואה עם הכוכב הפורטוגלי שעבר לערב הסעודית כי לא הייתה לו אפשרות ריאלית אחרת באירופה. מבחינת הסעודים תהיה זו הצלחה מסחררת להחיות את הקרב בין שני הכוכבים על אדמתם, אבל עבור מסי זו פחיתות כבוד ויש להניח שהוא מבין זאת היטב.
בשורה התחתונה, אין למסי אפשרות מושכת יותר ומשתלמת יותר תדמתיתית מאשר חזרה לברצלונה. הוא יידרש להתנהלות שונה מזו שהציג רונאלדו במנצ'סטר יונייטד על מנת לא להיקלע למשבר דומה, אבל מעבר לכך, זה בדיוק הצעד הנכון - גם חזרה למקורות, גם חגיגה עבור האוהדים שלא הפסיקו להעריץ אותו, גם איחוד עם צ'אבי שעמו יש לו יחסים מצוינים, אולי גם עם בוסקטס שעשוי להאריך את חוזהו, וגם אפשרות אמיתית להמשיך להיאבק על תארים - כולל ליגת האלופות בה לא זכה מסי מאז 2015. אם השכר עצמו לא מהווה שיקול מרכזי ביותר, המגעים שמנהל כיום ביתר שאת האב חורחה מסי עשויים להניב ללא בעיות את הבשורה שכולם מעוניינים בה.
ייתכנו רק שני מכשולים בדרך להגשמת החלום הזה, ושניהם קשורים לברצלונה: ראשית, עדיין לא בדיוק ברור כיצד תתמודד הנהלת הבלאוגרנה עם החוקים הפיננסיים של הליגה הספרדית - וזה לא יהיה פשוט, כפי שהוכיח הכישלון האחרון בניסיון להחתים את גאבי על חוזה מקצועני. שנית, וזה כנראה חשוב אף יותר - חקירת המתנות לשופטים עלולה להסתיים בעונשים כבדים לברצלונה, ובתסריט הפסימי היא לא תוכל אפילו לשקול את חזרתו של מסי כי המציאות תשתנה מאוד לרעתה.
בינתיים, כל עוד המועדון החבוט והחבול הזה מחזיק את הראש מעל המים, שובו של מסי הוא אפשרות הגיונית - וההכרזה על כך עשויה להתפרסם עוד לפני סיום העונה.