ביום רביעי האחרון הודיעה ועדת פרס ישראל כי השנה, במלאת 75 שנים להכרזה על עצמאותה של המדינה, לא יוענק פרס ישראל לספורט כיוון שחברי הוועדה לא הגיעו להסכמה באשר לזהות הזוכה. מאמן נבחרת הגברים בג'ודו, אורן סמדג'ה, התקומם על כך בפוסט שהעלה היום (ראשון) לאינסטגרם, בצירוף תמונת שלו עם אביו מוריס - ממייסדי ענף הג'ודו בישראל.
כך כתב סמדג'ה: "פארסת הוועדה המיוחדת למתן פרס ישראל לספורט מהדהדת בראשי ואני משפשף את עיניי כלא מאמין עד להיכן הגענו. חברי הוועדה הנוכחית, מוכשרים ככל שיהיו, פסחו באחת על דור מייסדי הספורט בישראל וביקשו לעשות לעצמם 'חיים קלים' בבחירת מועמדים צעירים חסרי הישגים בינלאומיים רבים ומשמעותיים, פורצי דרך בתחומם.
דור מייסדי הספורט בישראל הינו המועמד הראשון והיחיד לקבל את ההכרה הלאומית המגיעה לו בזכות. ביני לביני אני תוהה מה עשו המועמדים הבלתי מוסמכים עליהם ועדת הבחירה ניסתה להמליץ, מבלי שהצליחו להגיע לכדי הסכמה. מדובר בפארסה לאומית המשקפת את תפיסת מחשבתם של ספורטאים צעירים יחסית אשר מונעים משיקולים זרים, שאינם מקצועיים ואינם ענייניים.
רק בענף הג'ודו, שם נולדתי וממנו אני מגיע, ישנם מועמדים ראויים. דור המייסדים החיים בתוכנו. כך גם בענפי ספורט אחרים, בהם יכולה הייתה הוועדה למצוא מועמדים ראויים אשר הטביעו את חותמם על הספורט הישראלי, הן האישי והן הקבוצתי. מועמדים ראויים אשר זכו להביא למדינת ישראל הישגים רבים פורצי דרך. לא כל מדליסט אולימפי עם מדליה אחת על הצוואר ראוי לקבל את הכבוד הלאומי הגבוה ביותר, ישנם טובים וראויים במדינה המדהימה שלנו. ישנם מועמדים איכותיים רבים בתחום הספורט האולימפי, הפראלימפי, ספיישל אולימפיקס ואחרים הראויים יותר, ושם הוועדה פספסה ומחקה אותם מלקבל פרס השנה. אנשים טובים שאיבדו את בריאותם על הגנת מדינת ישראל והמשיכו לעסוק בספורט למרות המגבלות הגופניות, הם ראויים לא פחות.
הייתי מציע לוועדה הבאה שתקום שתשב על המדוכה ותביא מועמד לאומי ראוי על פי הישגיו ואישיותו, מתוך מתן דגש ומחשבה על המשך תרומתו לספורט הישראלי, הן ברמה הלאומית והן ברמה בינלאומית כאחד. צר לי כי השנה פספסנו את ההזדמנות ומקווה, כי שרי החינוך והספורט ישכילו ללמוד מהפארסה המיותרת הזו אותה אנו חווים השנה", סיכם סמדג'ה.