ביוני 2021, עוד לפני החתימה בהפועל באר שבע, עלה סוכן השחקנים רונן קצב לראיון ב-103FM ודיבר על העונה של דור מיכה. "זו לא הייתה יציאה לחו"ל, זו הייתה הגליה, בואו נודה. בסך הכל דור מאוד נהנה בקפריסין, לקח גביע ושיחק. המספרים לא היו אדירים, אבל הוא כן היה דומיננטי בקבוצה. הוא עבר תקופה מאוד טובה בקפריסין, נהנה להיות ולשחק שם... הוא היה מאושר והשקט הזה עשה לו טוב. ההגליה הזו מצד אחד כאילו קשה, אבל מצד שני נותנת לשחקנים את השקט לחזור למיקוד. לא רע להיות בקפריסין. הוא לא היה בחופשה, אבל זה עשה לו רק טוב".
עד לא מזמן, אם הייתם מחליפים "קפריסין" ב"באר שבע", הדברים לא היו מאבדים מהרלוונטיות שלהם. מיכה של מרבית שלבי העונה שעברה, נראה כמו שחקן בגלות. הוא דעך, התרומה שלו הייתה מינימלית, הוא שקע והתבצר בתוך השקט. להבדיל, עומר אצילי חזר מההגליה שלו מוקדם יותר ונכנס לטירוף. לפעמים הוא נראה כמו אדם במשימה - להוכיח את עצמו שוב ושוב, לעשות כמה שיותר רעש על המגרש. בעוד אצילי התעצם והתעצם, מיכה דעך. אם הוא לא משחק, או נמצא על המגרש ובקושי בא לידי ביטוי, לא מדברים עליו. שוכחים ממנו. אולי זה התאים לו לפרקים.
בשבועות האחרונים משהו זז בגזרת מיכה. זה קורה בשקט, כמעט בלי ששמנו לב. למעשה, ניצנים ראשונים קיבלנו כבר בסוף העונה שעברה. מיכה חזר. שער הניצחון מול בית"ר ירושלים רק שם חותמת סופית. בבישולים, במסירות, בריווח המשחק, במעורבות שלו ובדומיננטיות, מיכה מתחיל להזכיר את השחקן שהיה במכבי תל אביב לפני הפרשה ולפני ההגליה. עכשיו, כשהוא יצא מהבונקר המאובטח, כל העיניים יופנו אליו. איך הוא יתמודד עם זה?
מיכה ואצילי התמודדו עם הפרשה בצורה שונה. עכשיו, חשוב להבהיר: אין כאן כוונה להלבין או להקל ראש בחומרת המעשים, אלא רק לדבר על הדרך שבה בחרו להתמודד עם האש שהופנתה לכיוונם. אצילי יצא לקפריסין במטרה לחזור בהזדמנות הראשונה שתהיה לו. הוא חזר אובססיבי. בשבועות הראשונים, כשלא הלך לו, הוא ניסה בכוח עד שהכל התפוצץ. במובן מסוים, זאת הייתה דרך ההתמודדות של אצילי עם הפרשה. הוא כביכול נתן נרטיב חלופי בדמות היכולת שלו על המגרש. זה עבד חלקית.
אצילי אמנם זכה לגב אדיר בדמות המערכת והקהל של מכבי חיפה, אבל מחוץ לחיפה, הסלידה כלפיו רק הלכה וגברה. הרי, אף אחד לא אוהב לראות "נבל" חוגג. אצילי הוא כוכב מוכתם, בין היתר כי כל דבר סביבו מרגיש מלאכותי. הבחירה במכבי חיפה. ההצלחה וגם ההתנצלויות. סביב אצילי, התחושה היא שהוא חזר גדול יותר כאילו כלום לא קרה. במקום להיענש הוא הרוויח מהפרשה. גם ההחלטה (הדי מובנת מהצד שלו יש לומר) לפרוש מהנבחרת ולא להתייצב לדיון בעתירת ארגוני הנשים, יכולה להיתפס כבריחה או כעונש - תלוי את מי שואלים. עבור ארגוני הנשים, היה מדובר בניצחון. עבור אצילי, מכה לא מאוד משמעותית בכנף.
מיכה עבר את תהליך ההתמודדות עם עצמו. המשפחה והאנשים הקרובים אליו ביותר הקיפו אותו כמו חומה, גם בשנה המקצועית הבינונית בקפריסין וגם אחרי החזרה לישראל. במילים פשוטות, מיכה לא היה טוב, אז לא דיברו עליו. הוא לא הבקיע או בישל כל שבוע, אז לא הייתה "סיבה" לעסוק בו. זימון לנבחרת? לא רלוונטי ביכולת שלו. מיכה לא "זכה" להתמודד פומבית עם הפרשה כי הוא פשוט נעלם מפני השטח. כך שעבור המתבונן מהצד, "העונש" של מיכה המתייסר הוא ההיעלמות שלו. מיכה נתפס בציבור כנגרר שהביע חרטה, בעוד אצילי נתפס כ"דוש" שלא שילם שום מחיר על מעשיו. אצילי עמד בעין הסערה, מיכה הסתתר וחיכה שהיא תחלוף.
היה רגע אחד של שבירה בו מיכה בחר לצאת מהשקט. אחרי שאלמוג בוקר חשף את ההתכתבויות בין השניים, שכללו אזכור של "אבקה", מיכה הגיב. אולי הבין שגם דרך ההתמודדות השונה שלו לא מביאה אותו לשום מקום. "כבר יותר משנתיים שאני שותק ומנסה להישאר מתחת לרדאר בכדי לשמור על השפיות שלי ושל משפחתי ועל כבודן ונפשן של המתלוננות. התנצלתי כבר ולקחתי את האחריות על מעשיי, אך לצערי האובססיה לנושא לא פסחה גם בשבוע המאושר ביותר שבו הפכתי לאבא לראשונה בחיי". בהמשך הפוסט הכחיש בצורה גורפת את המוזכר בכתבה.
הפועל באר שבע הגנה על דור מיכה בדיוק כמו שאנורתוזיס עשתה שנה קודם לכן. עטפו אותו, נתנו לו שקט והרחיקו אותו כמה שניתן מהתקשורת. כמו יעקב שחר לפניה, אלונה ברקת לקחה החלטה קרה בנוגע למיכה. חשוב לזכור שברקת חזרה לקדמת הבמה בסערה אחרי עזיבת יוסי אבוקסיס. בקיץ שעבר, מקורביה דיברו על החזרה של אלונה הרעבה והאובססיבית. זה בא לידי ביטוי בהסתערות על ישראלים בכירים ורכישת זרים יקרים. כששחקן כמו מיכה נמצא בשוק - והדלת למכבי תל אביב נעולה בפניו - נותרו שתי אופציות פתוחות. ברקת החליטה ללכת על זה בכל הכוח.
מיכה החמיץ את הפנדל המכריע בגמר גביע הטוטו מול מכבי חיפה ופרץ בבכי. כמה ימים לאחר מכן, דווקא מול מכבי ת"א, הוא נפצע והושבת למספר שבועות. כשחזר, הקבוצה רצה טוב והוא לא מצא את המקום שלו. באר שבע ניצחה שבעה משחקים רצופים בין נובמבר לינואר אשתקד ומיכה הסתפק בשברירי דקות מהספסל. "אני לא חושב שזה עניין של ביטחון", אמר המאמן דאז רוני לוי לאחר אחד המשחקים. "יש שחקנים שצריכים זמן. יש לו חיבור נהדר עם הקהל, לפעמים לוקח זמן להתחבר למועדון, לקהל ולמאמן. אנחנו בטוחים ביכולת שלו ושומרים עליו".
מיכה פתח והורחק במשחק האחרון של לוי בבאר שבע, 1:1 בבלומפילד מול הפועל תל אביב. אליניב ברדה ומאור מליקסון שתפסו את מקומו הבינו שלא מספיק רק "לשמור" על מיכה, צריך לעזור לו למצוא את הדרך לצאת החוצה. בתקופת רוני לוי, הדעה הרווחת הייתה שמיכה ורמזי ספורי לא יכולים לשחק יחד. ברדה הצליח למצוא לשניהם מקום. לאט זה קרה. הקרדיט, התמיכה, השיחות. מיכה הרגיש בטוח מספיק להגיח החוצה.
בהתבטאויות המעטות שלו מיכה ציין שהמינוי של ברדה השפיע עליו לטובה. "ברדה ומליקסון נתנו לי תחושה טובה, ואמרו לי בכל הזדמנות שהם סומכים עליי", הוא אמר. "דברים לא התחברו עם רוני לוי, שיחקתי פחות. בסופו של דבר שחקן כדורגל צריך שני דברים עיקריים - דקות משחק ושיאמינו בו, ואת זה אני מקבל מאליניב. מקווה שאוכיח את עצמי. אני משחק יותר, מקבל יותר גב ותמיכה. כל שחקן צריך את זה".
מיכה סיים את העונה שעברה עם שער אחד (בפלייאוף העליון), שני בישולים, ארבעה איומים למסגרת, 13 מסירות מפתח ו-83 אחוזי דיוק במסירה. השנה, הוא כבר עם ארבעה בישולים, חמישה איומים למסגרת, 19 מסירות מפתח (שני בליגה) ו-86 אחוזי דיוק. הוא לא רק משחק יותר, הוא גם בא יותר לידי ביטוי, לוקח על עצמו, בא לקבל ומביא לידי ביטוי את האיכויות שלו. מיכה מעולם לא הצטיין בכיבוש שערים. היכולות שלו הן בראיית המשחק, הבנת המשחק, במסירה החכמה, בתנועה ובבישולים.
מיכה היה על המסלול הנכון בדרך להפוך לאגדה צהובה כמו הגדולים ביותר. תמיד ראו בו ככוכב, אבל בניגוד לאחרים, היה לו המזל להתבשל מספיק זמן כדי להגיע לעידן ג'ורדי קרויף על תקן כישרון מוכן. המעמד שלו רק הלך והתחזק עד לזכייה בתואר שחקן העונה בתום עונת 2018/19. מיכה חזר מהפרשה שחקן שבור. במשך שנה, בבאר שבע אפילו לא דיברו עליו במונחים של אכזבה. היה במועדון מי שטען השבוע שהשיחה הקשה עם ברקת אחרי הגילויים החדשים של בוקר הזיזו משהו. מיכה הבין שבלי להראות משהו מקצועי, אין שום הבטחה שיהיו עוד קבוצות שייתנו לו להמשיך להסתתר ולקבל על זה כסף.
מכבי חיפה מוכנה לקרב הראשון מול הפועל באר שבע
באר שבע לא לבד: תחרות של שירותיו של מרכוס אנטונסון
מיכה כבר לא מתחבא, ועכשיו כשאדריאן פאון פצוע, יחזרו גם הציפיות להוביל. יש לבאר שבע הרבה כישרון בחלק הקדמי וזה עוזר למיכה. גם בלי חלוץ עם מספרים דומיננטיים, שאפי, ספורי, חטואל ופאון הורידו ממנו לחץ. למיכה קל יותר להיות השחקן שמשלים את המוציאים לפועל. זה מוריד ממנו לחץ ומוציא ממנו דברים יותר טובים. ברדה הבין את זה. לזכותו ייאמר שאחת החוזקות הבולטות אצלו כמאמן צעיר היא היכולת להבין לליבם של כוכבים תקועים ולהוציא מהם יותר. זה מה שקורה עכשיו למיכה. בדיוק בזמן, מבחינת באר שבע, לפני משחק העונה הראשון בתוך המשולש.