בשלהי הרבע השלישי, סוכנויות ההימורים בארצות הברית העניקו לבוסטון סיכוי של 4 אחוזים בלבד לניצחון במשחק 1 של סדרת הגמר. הסלטיקס היו בפיגור של 15 נקודות, ונראו אובדי עצות מול ההתקפה הדינמית של גולדן סטייט. אבל אז קרה הבלתי ייאמן: הסלטיקס התעוררו, השלימו ריצת 0:17 אדירה, סיימו את הרבע האחרון ב-16:40 (!) לזכותם, וחגגו כל הדרך לניצחון 108:120 בחוץ, שגנב לווריירס את הביתיות.
הרבע האחרון היה חריג בקנה מידה היסטורי: אף קבוצה מעולם לא הפסידה בגמר ה-NBA בהפרש של 24 נקודות ברבע - בטח לא ברבע אחרון. במובן הזה מדובר בהתפרקות חסרת תקדים מבחינת הווריירס, אבל הסלטיקס בטוחים שמבחינתם, הם בסך הכל שיחקו כמו שהם רגילים לשחק.
"זאת הזהות שלנו במשך כל העונה. זה מה שאנחנו עושים. זה מה שהשחקנים האלה יודעים לעשות", התגאה מאמן הסלטיקס איימה יודוקה. "יש לנו קבוצה קשוחה וחזקה שלא מוותרת, שתמיד יודעת שהיא יכולה להישען על ההגנה שלה כדי לחזור מפיגור. לא שמרנו הכי טוב ברבע הראשון, נתנו לסטף להתפרע, עשינו שוב שגיאות ברבע השלישי אבל ברבע האחרון התפקסנו והשגנו ניצחון של הגנה. זה מרשים, במיוחד כשזה מגיע מול קבוצת התקפה כל כך טובה".
עוד בוואלה!
כל השחקנים שעלו על הפרקט בדקות הללו תרמו לבוסטון, אבל מעל כולם עמד אל הורפורד הוותיק והטוב, שהיה הרוח החיה מאחורי הקאמבק והמהפך וכיכב במשחק מרגש במיוחד עבורו. מחר יחגוג הורפורד את יום הולדתו ה-36, ולראשונה אחרי 141 הופעות בפלייאוף - יש לו סוף סוף הופעה אחת גם בגמר. 26 הנקודות שלו במשחק מוכיחות שהוא לא מסתפק בלהופיע על הבמה הגדולה, אלא גם נחוש לנצח בה.
"חיכיתי לרגע הזה הרבה שנים", הודה הורפורד בסיום, ושמח ממתנת יום ההולדת שקיבל. "נכון שלא שיחקתי בגמר ה-NBA, אבל שיחקתי בגמר המכללות ובמשחקי פלייאוף חשובים אחרים. מבחינתי, אין הרבה הבדל". הורפורד הודה לחבריו לקבוצה ש"המשיכו למצוא אותי שוב ושוב במקומות נוחים קיבלתי את המבטים הנכונים, וקלעתי. זה הכל".
"אין אחד שמגיע לו להיות כאן יותר מאל. הוא ראוי לזה, ביג טיים", החמיא מרכוס סמארט. "ידענו שרק עניין של זמן עד שנקבל ממנו משחק גדול כזה. הוא היה המוציא לפועל שלנו בהרבה רגעים קשים וחשובים העונה".
הסלטיקס מעודדים מהניצחון בעיקר לאור העובדה שהוא הושג ביום התקפי פושר מאוד של ג'ייסון טייטום, שסיים עם 12 נקודות וקלע 3 מ-17 בלבד מהשדה. מצד שני, טייטום גילה הרבה אחריות ובגרות כשהצליח לתרום באספקטים אחרים, בעיקר בניהול המשחק. הוא סיים עם שיא קריירה של 13 אסיסטים, והמשיך במגמה: מתוך 19 משחקים העונה בהם טייטום חילק 7 אסיסטים ומעלה, הסלטיקס ניצחו ב-17.
טייטום אף לא קלע סל שדה אחד בשלושת הרבעים האחרונים של המשחק, וברבע האחרון לא קלע גם מהעונשין - אבל עדיין הצליח להשפיע על המשחק לטובה, ולא חירב אותו. "כל השנה אני מנסה ללמד את ג'ייסון להשפיע על המשחק גם כשהזריקה שלו לא נכנסת. הערב, זה היה מאסטרפיס שלו מהבחינה הזאת", התגאה איימה יודוקה. "הוא שמר מצוין, הוא ניהל את המשחק. הוא מצא דרכים לשנות את המשחק בשני הצדדים, גם בלי לקלוע".
סי ג'יי מקולום יודע: ניצחון במשחק כזה של טייטום הוא הצהרה
סיפור של שני רבעים
פול פירס התלהב
בצד השני, גולדן סטייט מנסה לשדר ביטחון, על אף המכה המורלית. רבות עוד ידובר על הרבע האחרון הנוראי של הווריירס, אבל מבחינתו של דריימונד גרין, המשחק הזה הוא דווקא סימן טוב להמשך. "היינו הקבוצה הדומיננטית במשחק הזה במשך 41 או 42 דקות. אנחנו נהיה בסדר", אמר, וחזר שוב על הנתונים, והמנטרה: "הם קלעו 21 שלשות כשהורפורד, סמארט ודרק ווייט היו חתומים על 15 מהן. 15 מ-23 מהשלוש משלושת השחקנים האלה, זה חריג. אנחנו נהיה בסדר".
לדבריו של גרין, "זו ממש לא מכה לביטחון שלנו. אנחנו בפיגור בסדרה, ומבחינתנו זאת הזדמנות לעשות את זה בצורה קצת אחרת. אנחנו מחבקים את האתגר הזה".
גם קליי תומפסון עדיין ממלא באמונה וביטחון, וטוען ש"אני פשוט יודע שנהיה טובים יותר בהמשך הסדרה. אנחנו חייבים להיות טובים יותר, במיוחד אחרי הפסד 'מכוער' כזה, שקרה בדרך כזו. אני עדיין מאמין שיש לנו סיכויים טובים בסדרה הזאת".
סטף קרי, שקלע 21 נקודות ברבע הראשון וסיים עם 34, הודה ש"זה לא מצב אידיאלי, אבל אנחנו ממשיכים להאמין בעצמנו. זה היתרון שיש לך כשאתה צובר ניסיון במעמדים כאלה - אתה יודע מי אתה, ואתה יודע למה אתה מסוגל. אני פשוט מכיר את עצמנו בסיטואציות כאלה, ומודע לאופן שבו אנחנו מתמודדים עם קשיים. יש לנו הרבה מה ללמוד מהרבע האחרון הזה, ונעשה את זה".