ויקטור אוסימן הוא החלוץ האפריקני הרביעי בהיסטוריה שהבקיע לפחות 10 שערי ליגה באיטליה בשתי עונות שונות. קדמו לו ג'ורג' וואה, סמואל אטו ומוחמד סלאח, ויש בזה משהו סמלי מבחינתו, כי כל חברי השלישיה הזו לבשו במהלך הקריירה את חולצת צ'לסי - גם אם לתקופות קצרות בלבד.
הסקורר הניגרי בן ה-23 של נאפולי הוא אוהד מושבע של הכחולים בזכות דידייה דרוגבה, שהיה המודל שלו לחיקוי בנעוריו. אם וכאשר יגיע לסטמפורד ברידג', הוא יקווה לצבור שם הרבה יותר משחקים מאשר הליברי, הקמרוני והמצרי גם יחד, אבל בינתיים זה לא ממש רלוונטי. שמו קושר לאחרונה בעיקר לארסנל ולמנצ'סטר יונייטד, ותג המחיר הגבוה עשוי להרתיע את כולן בכל מקרה. נאפולי שילמה תמורתו לפחות 80 מיליון יורו בעצמה, ותסכים למכור את הכוכב שלה רק ברווח נאה. האם זה עשוי להיות מוצדק? תלוי את מי שואלים.
לוצ'יאנו ספאלטי משוכנע שיש לו יהלום בידיים. "הפוטנציאל של ויקטור בלתי מוגבל, והוא חייב להפנים אותו. הוא מסוגל להפוך כמעט כל כדור שמגיע אליו למצב הבקעה. הוא רץ המון, מכסה שטחים רבים, והאינטנסיביות הזו עלולה לגרום לו לבצע טעויות. הוא צריך להיות מחושב יותר", אמר המאמן שהגיע לנאפולי בקיץ, והחליט מייד לבצע התאמות במשחקו של הניגרי. בניגוד למקובל בכדורגל המודרני, המאמן המנוסה ייעץ לחלוץ לרדוף פחות אחרי שחקני היריב כאשר הכדור לא ברגליו, ולשמור את האנרגיות כדי לנצל אותן בתוך הרחבה.
בשורה התחתונה, זה עובד לא רע בינתיים. אוסימן הספיק להבקיע 16 שערים ב-26 משחקים העונה בכל המסגרות, לעומת 10 כיבושים בלבד ב-30 משחקים אשתקד. הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בניסיונה של נאפולי לזכות באליפות ראשונה מאז 1990, ויש שיטענו כי היעדרותו במשך חודשיים בגלל שבר בעצם הלחי פגעה בסיכויי התכולים להגשים את החלום. הקבוצה נקלעה בלעדיו לסוג של משבר בדצמבר, הפסידה בבית לא רק לאטאלנטה, אלא גם לאמפולי ולספציה, והנקודות שאיבדה מול קבוצות תחתית אלה חסרות לה עכשיו מאוד בקרב על הכתר מול שתי המילאנזיות.
מצד שני, גם כאשר אוסימן כשיר עלולות להיות תקלות. במחזור האחרון, למשל, הניגרי כבש ובישל מול פיורנטינה, אבל נאפולי בכל זאת הפסידה לסגולים 3:2 בבית, והמומנטום המצוין שפיתחה בצמרת נעצר. בשתי הופעותיו הקודמות בליגה הפציץ אוסימן צמדים לרשת ורונה ואודינזה, ולכן נבחר לשחקן המצטיין בליגה בחודש מרץ, אבל זו כבר היסטוריה. ניצחון על רומא הערב יהיה חיוני על מנת לשמור על סיכוי סביר לסיים בפסגה. הקרב הזה מול ז'וזה מוריניו, שטיפח בזמנו את דרוגבה בצ'לסי, מוגדר באיטליה גם כמאבק ישיר בין שני חולצים ממוצא ניגרי - אוסימן מול טמי אברהם.
המוצא אמנם דומה, אבל הרקע שונה ב-180 מעלות. אברהם נולד בלונדון, התקבל לאקדמיה של צ'לסי בגיל שש, והכיר אישית את דרוגבה כבר כנער. לעומת זאת, אוסימן איבד בגיל שש את אימו, בעודו מתגורר באחת המשפחות העניות ביותר בשכונה העניה ביותר של לאגוס. יהיה זה אנדרסטייטמנט להגדיר את ילדותו כבעייתית, ואחיו הגדול אנדרו זנח את השאיפות להפוך לכדורגלן כדי לסייע למשפחה בפרנסה באמצעות מכירת חפצים שונים ברחוב.
ויקטור, שאהב לצפות באנדרו מלהטט עם הכדור ברחוב, סבר שהוא מוכשר פחות - אבל הגורל חייך אליו. סקאוט כלשהו זיהה אותו, הוא התקבל לאקדמיה בבירת ניגריה, וחייו השתנו ללא היכר כאשר זומן לסגל הנבחרת עד גיל 17 לקראת המונדיאל בשלהי 2015.
שם, בצ'ילה, הוא כבש בכל משחק ומשחק בדרך לזכייתם של הנשרים במדליות הזהב. 10 כיבושים היו לו בשבע הופעות, וקבוצות רבות עמדו בתור כדי לנסות להחתימו. ברצלונה, אתלטיקו מדריד, אינטר, יובנטוס, ארסנל היו שם - והרשימה עוד ארוכה. ארסן ונגר בכבודו ובעצמו שוחח איתו וניסה לשכנעו להגיע ללונדון, ביחד עם הקשר קלצ'י נווקאלי שנבחר לשחקן הטוב בטורניר.
אל תפספס
נווקאלי אכן חתם בשורות התותחנים, ומאז נעלמו עקבותיו - הוא נמצא כיום ללא קבוצה אחרי ששוחרר מהואסקה בליגה הספרדית השניה. אוסימן סירב לארסנל, ובחר באופציה שהציעה לו על הנייר סיכוי טוב יותר להשתלב בקבוצה הבוגרת כבר בגיל 18. וולפסבורג הבטיחה לו לכאורה תנאים אופטימליים לקידום, והניגרי עשה את דרכו לבונדסליגה בניגוד לדעתו של אביו. העניין הוא כי גם ההימור שלו לא השתלם כלל, ואת הזאבים עזב אוסימן בחלוף כשנה וחצי כאשר העיתונאים אפילו לא הדביקו לו תווית של פלופ, כי הוא היה אלמוני מידי בשביל זה.
פציעות הרסו לחלוטין את הקדנציה שלו בגרמניה - הוא נותח הן בברכו והן בכתפו, ולבסוף גם חלה במלריה. כאשר ניסה ללכת לבלגיה ב-2018, דחו אותו מספר קבוצות בשל מצבו הפיזי הרעוע, עד ששרלרואה הסכימה להחתימו בהשאלה. בתקופה זו, המזל ממש לא היה לצידו, אבל הנער ידע שאסור לו לוותר בשום אופן. עתידו שלו ועתיד כל משפחתו היה אך ורק על כתפיו, והוא הרגיש מחוייב להפיק את המקסימום מההזדמנות שנפלה בחלקו. האלטרנטיבה היתה לחזור למכור בקבוקי מים בצמתים, ובסופו של דבר העסק הסתדר.
הנסיקה היתה מהירה - רצף של כיבושים במדי שרלרואה הפכו את האופציה שהעניקה לה וולספבורג למתנה של ממש. הבלגים שילמו 3.5 מיליון יורו תמורת כרטיסו, וקיבלו מיד 12 מיליון מליל. עוד שנה חלפה, 18 שערים בכל המסגרות הובקעו, ונאפולי הפכה את אוסימן לרכש היקר ביותר בתולדותיה. אולי היא היתה מהירה מידי, כי החודשים הראשונים בדרום איטליה לא היו פשוטים, וגם עכשיו מרחפים סימני שאלה מעל ראשו של הניגרי.
מצד אחד, אין עוררין על הפוטנציאל הטהור שלו. באמת יש בסגנונו משהו שמזכיר את דרוגבה - מהירות, כוח מתפרץ, בעיטה עוצמתית, ניתור מזהיר, משחק ראש משובח. הוא מספר 9 קלאסי שמעסיק את הבלמים, וגם מסוגל גם לפרוץ מהאגפים ולבשל. מצד שני, הוא עדיין רחוק מלהיות מלוטש, וטרם הוכיח את עצמו כסקורר יציב שמסוגל לסחוב את קבוצותיו להישגים. לצורך העניין, כל השערים שהבקיע במדי נבחרת ניגריה היו מול יריבות נחותות, ובפלייאוף העליה למונדיאל מול גאנה לא מצא אוסימן את הרשת במשך 180 דקות - וזה נגמר בהדחה. באליפות אפריקה ב-2019 הוא עדיין היה שחקן ספסל, ואת הטורניר האחרון החמיץ בגלל קורונה והתאוששות מפציעה.
12 שערי ליגה ב-21 משחקים העונה הם מאזן ראוי בהחלט, וחלקם הובקעו בסטייל מרהיב, אבל ספק רב אם הדבר מצדיק את הצבתו ברשימת החלוצים האיכותיים ביותר בתבל כבר עכשיו. לצורך העניין, אברהם - שלא משתייך לקטגוריה זו בוודאות בשלב זה - הבקיע 15 שערי ליגה ו-24 פעמים בכל המסגרות, תוך שהוא לא נוטה להיפצע כלל. הציפיות מאוסימן צריכות להיות שפויות אם כך, וכריסטיאן ויירי מדגיש: "בעתיד הוא יכול להיות אחד הטובים בעולם, אבל צריך לשפר את המשחק על שפת הרחבה ואת מהירות הביצועים".
מצד שלישי, דרוגבה החל לממש את הפוטנציאל שלו בגנגאן הצנועה רק בגיל 24. יש לאוסימן עוד הרבה מאוד זמן, ולא צריך לזרז את התהליכים. מי יודע, אולי בבוא העת, עם הבעלים החדשים, תוכל גם צ'לסי להחתימו ולהפוך אותו לסמל החדש. בינתיים, הוא מרוכז במשימה הגדולה בנאפולי - להישאר בריא עד סוף העונה ולהבקיע כמה שיותר כדי להישאר בתמונת האליפות עד המחזור האחרון.