התעוררו מהשנ"צ: מכבי חיפה חזרה לליגת העל בזמן

"בשנ"צ".

פחות זה יותר. לפעמים משפט שכולל מילה אחת יותיר רושם גדול בהרבה מהתבטאות ארוכה. כשברק בכר נשאל על ידי צוות ערוץ הספורט על התיקו של מכבי תל אביב נגד סכנין, הוא אמר "בשנ"צ". אחר כך הסביר שכשהמשחק הזה התנהל הוא ישן, אבל האוזן קלטה את המילה האחת, מופרדת מכל הסבר.

האם בכר התכוון לבטל את היריבה המרה שלו או לזלזל בה? אין שום ספק שלא. זו פשוט הייתה דרך פחות קלישאתית להגיד "אנחנו לא מסתכלים על קבוצות אחרות", אותו משפט מאוס ששמענו כבר כל כך הרבה פעמים. ובאמת אין לו סיבה להסתכל על אף אחת מהן. מכבי חיפה על כס הנהג, האליפות שלה בכיס, אלא אם תבחר בעצמה לאבד אותה. בכר, על פי ניסיון העבר, כבר ידאג שזה לא יקרה. ניצחון על הפועל באר שבע יגדיל את הפער בפסגה לשבע נקודות. מאבק האליפות על עונת 2021/22 ייחתם באופן מעשי.

בלי שבכר התכוון, יצאה לו אלגוריה חביבה. מכבי חיפה נקלעה לשנ"צ עמוק בשבועות האחרונים. הפועל תל אביב עזרה לה להתעורר, אבל זה ממש לא משנה איך היא עשתה את זה, בסופו של דבר, השלישייה הקלילה הזאת החזירה את האלופה למסלול. גם היא, כמו המאמן שלה, התעוררה. עכשיו הגיע הזמן מבחינתה להרדים מוקדם את העונה.

קבלו נתון מדהים: 11 שערים בארבעה משחקים כבשה הפועל באר שבע בעידן אליניב ברדה. ב-11 המשחקים שקדמו למינויו היא הבקיעה עשרה שערים.

ההספק הזה מעיד על ברדה, אבל גם ובעיקר על עידן רוני לוי, למי שעוד היו ספקות לגבי הפרידה ממנו. הפועל באר שבע השתחררה, עכשיו היא משחקת כדורגל. אולי לא מבריק, אבל כדורגל שהרבה שמחה בצידו. ה-1:4 נגד מכבי נתניה מטעה, הוא לא היה קל (כמה קרוב היה השוויון), ועדיין - באר שבע הבקיעה רביעייה ראשונה אחרי לא פחות משלוש שנים. כשחושבים על כך, זה נתון משוגע ולא בטובתו של מועדון בסדר הגודל הזה.

ברדה קוצר את הסופרלטיבים ובצדק, הוא יוצא לפגרה עם סיכוי ממשי לאליפות. אם ישחזר את ההישג של לוי ויצליח לנצח בחיפה, הפער יירד לנקודה אחת בלבד. גם תיקו ישאיר אותו בתמונה. מי בכלל חשב על תסריט כזה בסוף פברואר?

אלא שיש גם צד שני לסיפור. ההתלהבות כרגע מאוד טריקית. כולנו מכירים את הבוסט שמעניקים מאמנים מחליפים. הרי אנחנו זוכרים את הריצה של מכבי תל אביב תחת ואן לוון (ועכשיו גם קרסטאיץ'), את רוח החיים שהפיח סולשיאר במנצ'סטר יונייטד כשהגיע אליה ועוד ועוד. צריך לחכות לפני שקושרים לברדה כתרים, שכן הפסד למכבי חיפה יוביל את הפועל באר שבע למקום שבו העונה שלה הופכת לגמורה וכל שנותר לשחק עליו הוא הגביע. זה יציב אותה ואת המאמן שלה בנקודת התייחסות שונה לחלוטין.

ועדיין, רק לפני ימים ספורים נראה היה שבאר שבע תתקבע על המקום השלישי בטבלה לאורך הפלייאוף ולא תזוז ממנו עד הסיום. במחי פחות משלושה שבועות התמונה הזאת השתנתה. עצם העובדה שהיא מגיעה לחיפה עם סיכוי לאליפות, כשהיא משחקת כדורגל ועם הבעת אמון מחודשת מהקהל, היא הישג עצום. כל דבר מעבר לכך יהיה בונוס.

יש משהו אכזרי בבניית נראטיב שמתפוצץ. כמו ילד שמשקיע שעות בבניית ארמון מפואר בחול, רק כדי שבריון או סתם עובר אורח תמים ידרוך עליו ויהרוס אותו ברגע, כך גם מכבי תל אביב השקיעה לא מעט בחודשיים האחרונים כדי לחזור, לפחות למראית עין, למאבק האליפות. ואז, במחי משחק אחד, המומנטום הזה אופסן בשולי הזיכרון. תמונת המראה שלה מהתחתית הייתה מ.ס. אשדוד, שבנתה עלילה דומה מהכיוון ההפוך, עם סדרת הפסדים רצופים ומביכים שאיימו לסבך אותה במאבקי הירידה. ואז היא ניצחה את נוף הגליל והסיכוי שלה לנשור ללאומית הפך לתאורטי בלבד.

שום דבר שעשתה מכבי תל אביב במשחק מול סכנין לא היה שונה מהמשחקים שקדמו לו ובהם ניצחה. היא הייתה אנמית במחצית הראשונה והתעוררה בשנייה. פעם יובאנוביץ', פעם פריצה, פעם דן ביטון - היה מי שיפרוץ את המחסום ויביא את שלוש הנקודות. אתמול זה לא קרה. סטטיסטית, זה מובן, כל ניצחון מקרב את הכישלון. ועדיין, כשאתה נכנס לפלייאוף בפיגור 6 נקודות מהמוליכה, אחרי מאמץ עצום שהשקעת בסגירת הפער, אין לך מרחב לטעויות. 27 נקודות נותרו בקופה, מתוכן מכבי תל אביב צריכה לקחת את כולן ולקוות שמכבי חיפה תשיג רק 18. זה לא מעשי.

ויש פה גם לקח. זו כבר העונה השנייה שבה מכבי תל אביב לא מתחילה את העונה ביוני אלא בנובמבר. אתה לא יכול לעשות את אותן טעויות שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. בדבר אחד היא יכולה להתנחם: אם מלאדן קרסטאיץ' יישאר, העונה הזאת היא רק הנחת התשתית לעונה הבאה. כשמיטש גולדהאר מכין תשתיות בזמן, התוצאות בדרך כלל מגיעות.

בדקה ה-12 נפסק כדור קרן למכבי תל אביב. כל שחקני השדה בצהוב עלו לרחבה למעט אחד - טל בן חיים. זה היה מוזר, כמעט סוריאליסטי. דווקא בן חיים, האיש שכל הקריירה נשם מצבים ליד השער, נשאר מאחור במהלך נייח.

בין כל הניסויים שעושה קרסטאיץ', זה של בן חיים כמגן ימני עשוי להיות המעניין ביותר. המאמן יודע שלצהובים יש חור התקפי בעמדה והחליט לזרוק לשם שחקן שחותר למעלה. עקבתי אחרי בן חיים. הוא נראה, במיוחד במחצית הראשונה, מפוחד לחלוטין בביצוע המשימות ההגנתיות ועשה לא מעט טעויות בכיסוי, שחלקן כמעט עלה בשער של סכנין, אבל התקפית היה סביר וגם הכין שני מצבים לשער. נראה שהוא עבר במשחק אחד את כמות הנגיחות שלו לאורך כל הקריירה. כעת השאלות הן האם המאמן יעלה עם האקספרימנט הזה שלב, והאם בן חיים יצליח להסתגל לתפקיד. אולי דווקא הסיכוי שכמעט אבד לאליפות יאפשר לקרסטאיץ' לשבץ יותר את בן חיים בעמדה ופשוט לראות האם הוא מסוגל להמציא את עצמו מחדש. זה יכול להסתכם בהצלחה או בכישלון מפואר, אבל זה לבטח לא יהיה משעמם.

• יש איזושהי מדיניות קשיחה במכבי נתניה שמחייבת אותה לסיים משחק בעשרה שחקנים?
• אחרי עוד מפגן מחפיר של בזבוזי זמן, גד עמוס סיים את המשחק מול מכבי תל אביב אפילו בלי כרטיס צהוב. אנחנו עדיין רחוקים שנות אור ממיגור התופעה הבזויה הזאת.
• הפועל תל אביב הגיעה לפלייאוף ומבחינתה אפשר לנפוש. כדאי לה להיזכר שהעונה עדיין מתקיימת, והתבזות בפלייאוף, שכולל שני דרבים, עלולה לצרוב זיכרון מאוד כואב.