כשכולם צודקים, כולם מפסידים: הדילמה של הפועל באר שבע

זה התחיל ולא פסק. קריאות הבוז הדהדו שוב, כפי שנשמעו במחזורים הראשונים של העונה. אז הן דעכו, לאחרונה החלו להלום שוב. האוהדים של הפועל באר שבע לא יכלו לראות את מה שקורה על הדשא. נמאס להם, והפעם זה סופי.

נסתרות הן דרכי הכדורגל. רק לפני פחות משלושה שבועות, אחרי ההפסד למכבי חיפה, סתמו רוב הפרשנים, וכותב שורות אלה בתוכם, את הגולל על הסיכויים של הפועל באר שבע לזכות באליפות השנה. הפערים פשוט היו גדולים מדי. ואז באו שתי תוצאות תיקו, באר שבע ניצחה בדרכה הלא חיננית ונצמדה שוב לאלופה. והנה, גם היום, רגע לפני שמכבי חיפה פוגשת את מ.ס. אשדוד, קבוצה לא צפויה בעליל שיכולה להפתיע בכל רגע ובכל מגרש, התחושה היא שזה גמור.

כי זה גמור. גם בעולם שבו כל כך מסוכן להיות נחרץ כמו כדורגל, אפשר כבר לקבוע שהפועל באר שבע לא תזכה השנה באליפות.

קבוצות נחותות זכו בעבר בתואר, בכל מקום מדקלמים לכם את הרשימה של אלה שבאו משום מקום ועשו את זה בעבר. העניין הוא שהקבוצות הללו היו מודעות לנחיתותן. הן וגם הקהל שלהן התייחסו לכך בהתאם, קיבלו את המציאות כפי שהיא: אם אנחנו נחותים, מותר לנו לשחק כדורגל פחות טוב. האוהדים של הפועל באר שבע פשוט לא מקבלים את הסטטוס הזה. הם יודעים שהקבוצה שלהם פחות טובה, אבל היא לא אמורה להיות עד כדי כך גרועה. מבחינתם, אפשר להוציא ממנה הרבה יותר.

ויודעים מה? הם צודקים. כי מה שראינו אתמול בטרנר הוא מה שאנחנו רואים ברוב שלבי העונה מבאר שבע - קבוצה שלא עומדת מספיק טוב על המגרש, שלא מייצרת לחץ, שמסתמכת על המצבים הנייחים וכשזה לא עובד היא חסרת אונים. וזהו, זה כבר פחות עובד. בחמשת המשחקים האחרונים היא הבקיעה שלושה שערים, שלושתם במשחקים שונים. שלושה הפסדים, שניים מהם בבית. זה מאזן של קבוצת מרכז טבלה. לצערה, הפועל באר שבע היום מתנהגת, משחקת ובעיקר משדרת שהיא אכן קבוצת מרכז טבלה.

לאן בדיוק תוביל התבוסתנות הזאת? דיבורים זה יפה, אבל האם רוני לוי לא רואה שהעסק לא דופק? האם הוא עד כדי כך חסר אונים מול קבוצות שלוחצות אותו גבוה ולא מרפות כמו מכבי חיפה ומכבי נתניה? האם באמת זה מה שהסגל הזה שווה, קבוצה שמגיעה לטרנר ונותנת הצגה על הגב של באריירו וספורי?

ומצד שני, במועדון עצמו אומרים ש"לפטר את רוני לוי זה לא רציני". גם הם צודקים. אחרי הכול, באר שבע כן ביססה את עצמה במקום השני, אין סיבה להגיד למאמן שבמשך יותר מחצי עונה נותן פייט על אליפות לשים את המפתחות. ועדיין, לוי יצטרך לספק תשובות כבר במשחק המאוד לא פשוט באשדוד במחזור הקרוב. הוא יהיה חייב לייצר משהו אחר - טוב יותר, נועז יותר, הגיוני יותר ביחס למיקום של הקבוצה שלו בטבלה. זו לא רק שאלה של מערך, זו גם שאלה של תעוזה ורוח המפקד. כרגע הפועל באר שבע משדרת רק דבר אחד: כניעה.

ומהצד השני, מכבי נתניה. שלמה שרף קרא לזה בשנות ה-90 "השפיץ של הנעל" - לא לכל מהלך יש הסבר, לא הכול צריך לנתח. השער של אביב אברהם הוא בדיוק אחד מאותם המהלכים שלא שייכים לאסכולת השפיץ של הנעל - התקפה מתוכננת, מתואמת, מהסוג שרואים בתקצירים של קבוצות גדולות באמת ואומרים "וואו".

בקרוב בן 26, אברהם הופך לבורג משמעותי אצל בני לם. הפוטנציאל תמיד היה שם, התחושה הייתה שהוא לא יתממש במלואו. הוא לא סקורר, יש לו בסך הכול שלושה שערים העונה, שניים מהם בשבועיים האחרונים, אבל הוא בהחלט הופך להיות הכוח המניע של מכבי נתניה. אחרי שיסתיימו הסופרלטיבים להישפך, אברהם והמאמן שלו יגלו שהעבודה הקשה רק החלה.

חמש נקודות הוציאה נתניה מטריו האימה, מפגשי הרצף עם מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע. "הוציאה" זו מילה גדולה, היא לקחה בכוח, הייתה ראויה לכל נקודה ורק בגלל חוסר מזל לא סיימה עם כל הקופה. את כל השלוש יכלה והייתה צריכה לנצח, לא נפלה מאף אחת מהן. ואחרי כל זה, היא מדורגת במקום השביעי שמוביל לפלייאוף התחתון, סוחבת עדיין את פתיחת העונה המחרידה ואת חוסר היציבות שאפיין אותה בראשית ימיו של לם. קבוצות רבות, בהן גם נתניה עצמה בעבר, הגיעו לשיא מוקדם מדי. כישלון בהעפלה לשישייה הראשונה רק יגרום לניצחון האדיר בבאר שבע להיזכר כקוריוז בעוד עונה בינונית.

מבחינת אוהדי מכבי תל אביב, תחילת הרומן עם ג'ורג'ה יובאנוביץ' נכתבה בצורה אופטימלית. כשאתה מנחית שחקן בשני מיליון יורו והוא מביא לך מיד שלוש נקודות, מה לך כי תלין?

אחרי שסיימנו להתפעל, צריך לזכור שמכבי תל אביב נראתה רע מאוד התקפית, בעיקר במחצית הראשונה. השער של יובאנוביץ' העניק לה שלוש נקודות יקרות, אבל יש שם עדיין הרבה מאוד עבודה, בעיקר באספקת הכדורים מהאגפים. ההצבה של סבוריט כבלם נכונה הגנתית (מכבי תל אביב לא ספגה בפעם הרביעית בסך הכול העונה, קרית שמונה בעטה לשער ארבע פעמים. אה, כן - 69 מ-75 המסירות שלו הגיעו ליעד, 92 אחוזי דיוק), אבל אי אפשר לסמוך על ז'ראלדש ואופיר דוידזאדה כמגנים שיתמכו התקפית. התקווה של מכבי תל אביב היא שז'וזואה סה ייכנס מהר לעניינים ויפנה את סאבוריט חזרה לאגף שמאל, אם כי ייתכן שלאור יכולתו הספרדי יישאר בלם וקרסטאיץ' יצטרך למצוא פיתרון אחר.

האקס פקטור, אם להשתמש ברוח הסופ"ש האחרון, עשוי להיות סטיפה פריצה. החיבור בינו לבין מלאדן קרסטאיץ' לא היה טוב, עד לימים האחרונים של חלון ההעברות נראה היה שהקבוצה תשגר אותו לקבוצה אחרת או ליציע. ואז נשלח אדוארדו גררו להפועל ירושלים והקרואטי חזר לתוכניות. חזון ה"התקפה המהירה" של קרסטאיץ' נמוג. כעת העסק במכבי תל אביב יתבסס על שני חלוצי ציר, אחד בגובה 1.87 מטר והשני 1.93 מטר. יהיה מעניין לעקוב אחרי התפוקה שלהם במגרש, ביחד ולחוד.

הסטטיסטיקה, כך אומרים, מתיישרת. קרית שמונה והפועל תל אביב החליפו מאמנים במהלך העונה וקצרו תוצאות יפות, אבל במהרה נרגעו. אחרי סדרת הצלחות שנחתמה בשישייה בנוף הגליל, הקבוצה של סלובודן דראפיץ' נחלה שלושה הפסדים רצופים ומתרחקת מהפלייאוף העליון. בהפועל תל אביב נראתה אופוריה סביב חזרתו של קובי רפואה למועדון, אבל גם שם העסק כבר לא ממש מתקתק - שלושה משחקים מארבעת האחרונים הסתיימו ללא ניצחון. זה שכן הושג היה נגד בית"ר ירושלים המפורקת.

הפועל תל אביב לא מגיעה לדרבי במומנטום טוב. בעוד מכבי תל אביב התחזקה בחלון, האדומים הסתפקו בצירופו של מרקו ינקוביץ', לא בדיוק הסוס להמר עליו. העייפות במועדון ניכרת כבר תקופה ארוכה, ועלולה לבוא לידי ביטוי במפלה בדרבי. אחריו מחכות מכבי חיפה והפועל באר שבע. אם משהו לא ישתנה, הן בגזרת הכדורגל והן בגזרת התוצאות, האדומים יגיעו למחזורי הסיום של העונה הרגילה עם הלשון בחוץ. רק נזכיר שבמחזור האחרון של הסיבוב תגיע לבלומפילד מכבי נתניה.