את תורת הכאוס רובכם בוודאי מכירים - משק כנפיים של פרפר בקצה אחד של העולם עלול להביא לטורנדו בקצהו האחר. בשפת הכדורגל הישראלי, הפרפר השיק כנפיו לפני 12 יום בעזה כשהבריח מפה לאחר מספר ימים את אלכסנדר פשיץ', התגלגל לקרית שלום כשהתברר שטל בן חיים לא כשיר ועצר בסמי עופר עם צמד של איתי שכטר. הרי אלמלא העזיבה (המוצדקת והמובנת, שלא יהיה ספק) של פשיץ' והפציעה של בן חיים, שכטר כנראה לא היה מקבל הזדמנות לפתוח מול מכבי חיפה.
ייתכן שבעודו מניף ידיו בשני השערים של החלוץ שלו, פטריק ואן לוון תהה מה היה קורה לו השתמש בשכטר יותר לאורך העונה. אופיר סער התייחס לכך בטור הפרשנות לאחר התיקו בבלומפילד. "שכטר לא שחקן שאפשר להכניס באופן קבוע לרבע שעה", כתב, "הוא חי על חדות שהוא שואב דרך דקות משחק, דרך כושר גופני ופיזי, דרך היותו חלק משמעותי ברוטציה ולא ברירת מחדל שזורקים אותה כשהכול משתבש".
כל זה הוכח אתמול, אחד לאחד, בניצחון הגדול על מכבי חיפה. כדי להבין כמה שכטר חשוב למכבי תל אביב וכמה יכול היה, אולי, לשמור אותה קרוב יותר במרוץ לאליפות, לא צריך לחזור לשני השערים שלו, אלא להתפרצות השמחה על ספסל הקבוצה בסיום. בגיל 34 השיא אולי מאחוריו, אבל ההתלהבות, התשוקה והאנרגיה המדבקת שלו עדיין שם. טוב תעשה מכבי תל אביב אם תעניק לו חוזה לעונה נוספת. טוב יעשה המאמן הבא, בין אם זה יהיה ואן לוון ובין אם מאמן אחר, אם גם ישתמש בו.
מכבי תל אביב מעדה בפלייאוף בדרך לא אופיינית, אבל אחרי הפתיחה הקטסטרופלית אי אפשר לומר שהיא נכשלה העונה. ובכל זאת, התוצאה מול מכבי חיפה, ניצחון או הפסד, היא שעיצבה את העונה הזאת ברמה התודעתית. בשבועיים האחרונים מבלבלים לנו את המוח עם המושג המאוס עד אימה "תמונת ניצחון". מכבי תל אביב, במיוחד אחרי התיקו בבלומפילד שכמעט חיסל סופית את סיכוייה לאליפות, הייתה חייבת את תמונת הניצחון הזאת. הייתה חייבת, והשיגה אותה. עם חמישה מפגשים ללא הפסד נגד המוליכה ואולי גם האלופה שבדרך, היא לא הותירה ספק באשר לעליונות המנטאלית שלה מול היריבה הגדולה.
לעליונות המנטאלית הזאת יש כינוי מקוצר: שרן ייני. מנהיגות וניסיון הן תכונות לא מספקות בהרבה מקרים. המקרה של ייני שונה. הוא לא הכי מהיר, בוודאי לא טכני, אבל הוא מספיק חכם ועם אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד כדי לחפות על כל החסרונות. לא בכדי ערן זהבי אמר עליו בספר "זהבי" של אורן יוסיפוביץ שהוא "הקפטן הכי טוב בעולם בכל הזמנים". השקט הנפשי, העבירות החכמות, היכולת לעמוד במקום הנכון ולבשל שער מפתח וההוצאה של עומר אצילי, השחקן מספר 1 בארץ בחודשיים האחרונים, מריכוז ומפאסון - לכולם ייני אחראי. מכבי תל אביב עלתה למשחק הזה כאנדרדוג מובהק וניצחה בעיקר בזכות הרוח של הקפטן.
ורגע לפני הגמר, צריך גם לזכור איך היא הגיעה אליו - עם ניצחונות חוץ על הפועל חיפה, הפועל באר שבע, אשדוד ומכבי חיפה. מרשים.
עוד בוואלה!
- גביע המדינה: מכבי תל אביב עלתה לגמר אחרי 0:2 על מכבי חיפה
- שחקני מכבי תל אביב קוראים להשאיר את איתי שכטר: "הוא נכס אדיר"
- אליפות בלי ניצחון על מכבי תל אביב? בכר: "אתה יודע את מה זה מעניין לי"
- בכר עודד את שחקני מכבי חיפה: "אל תיקחו את זה למקום של האשמות"
- הטכנולוגיה המתקדמת שמשפרת חטטי אקנה: בדקו התאמה עכשיו!
הסיפור של הכנה מנטאלית לגביע הוא נושא מרתק לפסיכולוגים. איך יכול להיות שקבוצה שמגלה דומיננטיות כל כך גדולה בישורת האחרונה בליגה, שנחלצת בקלילות מפיגור בן שני שערים בחוץ, עולה למשחק מול אותה יריבה כשהיא כל כך מסמורטטת ונטולת כוחות?
כדאי לציין בהקשר הזה שמכבי חיפה לא המציאה את חוסר האנרגיה במפעל. קבוצות דומיננטיות וטובות לפניה שכחו לשחק כדורגל בשלב זה או אחר, כולל מכבי תל אביב שהשחילה לה שישייה והפסידה שלושה ימים לאחר מכן בגמר ב-2016, או מכבי תל אביב הבלתי מנוצחת של איביץ' שקיבלה שיתוק מול בני יהודה ב-2019. דברים כאלה קורים בכדורגל ובמיוחד בגביע.
הבעיה היא שברק בכר לא הצליח להוריד שתי גורילות מנטאליות מהגב - אישית וקבוצתית. ברמה האישית, הוא פשוט לא מצליח לנצח בגביע. במשך כמעט שלוש עונות הפועל באר שבע שלו לא הפסידה משחק ליגה בטרנר. את ההפסד הביתי היחיד בתקופה הזאת רשמה בגביע - 2:1 לקרית שמונה בשמינית הגמר ב-2017. עונה לאחר מכן הוא הודח ברבע הגמר במפגש כפול עם אותה קרית שמונה, לאחר תיקו ביתי בגומלין. משהו לא עובד לבכר במשחקים האלה. בסיום עונת 2015/16 הודה שיר צדק בריאיון ל-103fm שהרגע המאכזב של העונה היה ההפסד 3:1 בחצי גמר הגביע למכבי חיפה ואמר ש"לצערי היה נראה כאילו הגענו לא מוכנים". אמש נטע לביא אמר דברים דומים. תסכימו שיש פה בעיה.
במישור הקבוצתי, זה עדיין גדול מבכר. משהו לא עובד למכבי חיפה כשהיא פוגשת את מכבי תל אביב. לא משנה איך תהפכו את זה, שני הפסדים ושלוש תוצאות תיקו בעונה אחת הם עדות ברורה וחד משמעית לקיר הפסיכולוגי שמולו ניצבים הירוקים. גם בעונה גדולה זו חתיכת לקרדה.
ועדיין, לפחות למראית עין בכר מרשה לעצמו לזלזל במאזן האימה מול מכבי תל אביב אם לא יעמוד בדרכו לאליפות, והוא גם צודק. אם מכבי חיפה תזכה בתואר הראשון מזה עשור, שום דבר לא ימנע ממנה לחגוג כמו שצריך. יכול להיות שהחמצמצות תהיה שם, אבל אותה ניתן לתקן בעונה הבאה. האליפות מעל הכול. גם מעל עונה נטולת ניצחונות על הסגנית, כולל הפסד בגביע.