לא חוגג: העונה הקשה של בעלי בית"ר ירושלים, והוויתורים הנדרשים לעונה הבאה

הכותרות השבוע לא עשו חסד עם משה חוגג. בטווח של 24 שעות עיתוני ואתרי הספורט דיווחו על תביעת הבוררות של דן איינבינדר נגד בית"ר ירושלים וציטטו את דיוגו ורדאסקה מראיון בפורטוגל, בו סיפר שההחלטות לגביו לא היו מקצועיות. מדובר בשני שחקנים שבית"ר ירושלים משלמת להם שכר מלא השנה בסך של למעלה מ-3 מיליון שקל, בזמן שאין לה קשר אחורי ובלם - אפילו לא כמחליפים - שהיו עוזרים לה להגיע לפלייאוף העליון.

כשמשה חוגג מסכם בצורה כנה את העונה הזאת בינו לבין עצמו, הוא חוזר בוודאות לנקודת ההתחלה, כשקיבל החלטה אמוציונלית לחתוך שחקנים מבלי להתחשב ברצונות של הצוות המקצועי והחליש את הסגל.

חוגג באמת רוצה לעשות טוב. הוא כל כך רוצה שהקבוצה תצליח אבל לא יודע איך, ולפעמים זה גם גורם לקבל החלטות רעות מרוב תסכול. אבל עכשיו הוא חייב להבין שבדרך הנוכחית, זה לא יעבוד. הסיפור פשוט מאוד: אם בעלי בית"ר לא יעביר את הסמכויות המקצועיות באופן מוחלט, בית"ר תעבור עוד עונה רעה והסבלנות של הקהל תתפוגג. בעיות מול "לה פמיליה"? אם המצב יימשך, מצבו יהיה גרוע בהרבה.

במסיבת העיתונאים האחרונה הבעלים לקח אחריות בצורה אמיצה, הודה בכישלון, סיפר איפה הוא חושב שטעה, אך גם הוסיף משפט שאומר הכל: "חטאתי. השקעתי את מירב הכסף שלי בשחקני התקפה בליגה שבה ההגנה היא זו שמנצחת, נפלתי בשבי הדריבל". אז זהו, שגם כאן חוגג טועה. כי בליגה הזאת מנצחים לא רק עם הגנה. בישראל, כמעט כמו בכל ליגה, לא פחות חשוב קישור והתקפה, ולמרות שהוא חושב שיש לו שחקני התקפה, הוא טועה ובגדול.

קחו לדוגמא את מצבת השחקנים של בית"ר בקישור הקדמי ובחוד -לעונה הבאה חתומים בבית"ר מיכאל אוחנה, מתאוסיניו, מרקו ינקוביץ' וירדן שועה, שפחות או יותר יושבים על אותה משבצת במגרש. כולם חתומים לעונה הבאה ואף מעבר לכך. חוגג אוהב את ינקוביץ' ושילם הרבה כסף על שלושת האחרים, כך שללא הצעה אטרקטיבית עבורם, הוא ירצה שהם ימשיכו לקבל דקות משמעותיות. כל איש מקצוע יסביר לבעלים שצריך להשאיר שניים מבין הארבעה הללו לכל היותר.

שחקני התקפה טובים לא נמדדים רק בכישרון או יכולת עם הכדור, אלא בעיקר בהבנת משחק, תנועה לעומק ללא כדור ויכולת לספק שערים ובישולים. מיכאל אוחנה, מתאוסיניו, ינקוביץ' ושועה לא מעורבים ביותר מדי גולים ולא יכולים להיות השחקנים הדומיננטיים של בית"ר בעונה הבאה.

אם נותנים את המושכות לינקוביץ', המשמעות היא שאוחנה לא יכול לשחק, מתאוסיניו לא יכול לשחק, וכך גם שועה, שבכל אימון שני מרגיז את ינקוביץ' בגלל חוסר הרצון שלו לנוע ללא כדור. אגב, מי שכן מספק מספרים הוא אלירן עטר, אבל במועדון לא ששים שימשיך לעשות זאת ויגיע ל-16 שערים ובישולים העונה - מה שיגרום לחוזהו להתחדש אוטומטית. אם הם ירצו להשאיר אותו, הם מוכנים לשלם סכומים נמוכים בהרבה.

לפני כשבועיים, יוסי מזרחי קיים באחד האימונים משחקונים קטנים בין השחקנים. באחד המשחקונים ינקוביץ' ציפה מירדן שועה לרוץ, שועה לא זז, ינקוביץ' בעט את הכדור החוצה בעצבים, ושועה חייך בתגובה. החלוץ שנרכש ממכבי חיפה הוא החלטה בפני עצמה. מעבר למשחקי החתול והעכבר עם ינקוביץ', הגישה שלו מוציאה מאמנים מדעתם, כולל את יוסי מזרחי ,שלא הבין איך הוא מרשה לעצמו לא לרוץ נגד בני יהודה. עוד לפני מזרחי, סלובודן דראפיץ' התפוצץ על שועה מספר פעמים ואף סינן באחד האימונים: "יורד לי דם מהכבד כשאני רואה את ההתנהגות שלו. הוא לא צריך לשחק אצלי".

במשחק שאחרי אותו אימון, דראפיץ' וברדה החליפו את שועה והשחקן פנה לחוגג והתלונן על כך. כשמיכאל אוחנה הוחלף במשחק נגד מ.ס. אשדוד, זה שאחריו דראפיץ' וברדה התפטרו, שועה הסתובב לשחקנים ואמר: "סוף סוף, כדור אחד הוא לא מסר". דראפיץ' ששמע מה שועה אמר, פשוט השתגע ואמר: "אחלה חבר, חדר הלבשה בריא". כשיצא למאמנים לשוחח עם מרקו בלבול, עוזר מאמן הנבחרת שאימן את שועה במכבי חיפה אמר להם: "עוד לא ראיתם כלום. ככה הוא מתנהג כשהוא פותח בהרכב, תנסו לשים אותו 2-3 משחקים על הספסל". שועה הוא "בייבי" של חוגג, אבל הרבה מאוד גורמים בבית"ר חושבים שהוא בלתי אפשרי להכלה וטוענים שאין סיכוי לבנות קבוצה בריאה כשהוא שחקן מרכזי.

התקציב של בית"ר בעונה הבאה אפילו לא יתקרב לזה של מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע. זה לא אסון, אבל מנגד נותן חשיבות עוד יותר גדולה למי שיקבל את ההחלטות. לפי ההתרחשויות מאחורי הקלעים עד עכשיו, לא נראה שהדברים הולכים לכיוון טוב. חוגג לא רוצה להפקיד את הסמכויות המלאות בידיים של מנהל מקצועי, אבל הוא חייב להבין שהוא חובב כדורגל ולא איש מקצוע. החלטות בנוגע למאמן ולשחקנים מקבלים אנשי מקצוע, כאלה שמבינים את רזי הכדורגל, בעלי ניסיון וידע בבניית סגל רחב וחזק, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית.

יוסי מזרחי רואה את בית"ר כל השנה באימונים וכעת גם מאמן אותה ורואה דברים נוספים מקרוב. הוא גם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, ועם הזמן יצטרך לעשות סינכרון. אחרי כל משחק בתקופה האחרונה הוא אומר: "אני יודע בדיוק מה בית"ר צריכה, אם ישאלו וירצו את עזרתי, אני כאן".

מזרחי אומר לאנשי בית"ר את כל מה שהוא חושב על הסגל והמהפכה שצריכה להתבצע. הוא מנתח את המצב מעיניים מקצועיות ויורד לפרטים הכי קטנים של סוג השחקנים שצריך להביא לקבוצה. חוגג בכלל לא נמצא בנקודה הזאת. הוא לא נמצא באימונים, לא מכין תכנית מקצועית ולא יכול לבנות סגל מהבית דרך התוכנות השונות. רגע לפני שגם העונה הבאה של בית"ר תיחרב, כדאי לחוגג לחשוב מחדש ולהעביר את הסמכויות לידיים מקצועיות. להחתים רק מאמן - ישראלי או זר - לא יקדם את בית"ר לשום מקום, לא כל עוד חוגג מקבל את ההחלטה.