מקובל לדבר על כושר משחק כשזה מגיע לשחקנים. יש כושר גופני ויש כושר משחק. שני דברים שונים לגמרי. אבל גם מאמן צריך כושר משחק. מאמן קבוצה שעובד בכל יום ומאמן על הקווים בכל שבת יהיה בכושר משחק גבוה יותר ממאמן לאומי. אחד שרואה את שחקניו פעם בכמה חודשים, מעביר להם בקושי שני אימונים ומדריך במשחק, צריך להיות עילוי כדי להגיע חד ומוכן להגיב לכל תרחיש במשחק.
הרבה דברים נכתבו על וילי רוטשנטיינר. הרבה ביקורות. חלקן מוצדקות. אם יש משהו שבלט במשחק מול סקוטלנד היה ניהול משחק לקוי של המאמן הלאומי. וילי לא היה בכושר משחק, מה שנקרא. וזה מעניין, כי רוטנשטיינר חזק מאוד ברמה המדעית, בתכנון, בשיטות אימון. מרבית חניכיו בקורס הפרו, ויש ביניהם כמה ישראלים בקליבר הגבוה ביותר כמו יוסי בניון וברק יצחקי, מעידים כי הוא מעניין, רב גוני, מבין היטב את תורת האימון מכל כיוון שלה, אחד שמשרה עליך תחושה שיש לו הרבה ניסיון.
רוטנשטיינר לא הגיע לעבוד כאן עם רזומה עשיר באימון. הוא הובא כדי להיות מנהל טכני של הנבחרות הצעירות. אחד שצריך לארגן את הכדורגל שלנו מחדש כפי שעשה היטב באוסטריה. אבל הוא רצה לאמן ונסיבות הקורונה הביאו את ההתאחדות לבחור בו אחרי אנדי הרצוג לפלייאוף היורו ולליגת האומות. עד היום רבים משוכנעים, בצדק, שאם הוא היה מפסיד לסקוטלנד במשחק האחרון בליגת האומות, אין סיכוי שהוא היה מקבל את התפקיד לקמפיין הנוכחי.
אבל בכדורגל ובעיקר בישראל זוכרים את הסוף, לעתים בתבונה, ורוטנשטיינר זכה להארכת התפקיד בעיקר כי לא רצו לוותר עליו והבינו שם למעלה שמבין שני התפקידים, האוסטרי רוצה מאוד לאמן את הנבחרת ופחות מעוניין לשוב לתפקידו כמנהל הטכני של הנבחרות הצעירות. הבחירה ברוטנשטיינר גם לקמפיין הזה עוד לא הוכיחה את עצמה.
נכון שמדובר רק בהתחלה, אבל כמו שהוא מילא את כל דלי הקרדיט שלו אחרי הניצחון האחרון על סקוטלנד, כך הוא בועט בו עד עכשיו וגם מה שיקרה מחר לא מבשר טובות.
אל תפספס
נבחרת ישראל טסה היום (שלישי) למולדובה כשיש לה רק מה להפסיד. אחרי התבוסה של המארחת בדנמרק 0:8, גם ניצחון רב שערים של הנבחרת לא יעורר הדים חיוביים. אלא שהמשחק מחר בקישינב רחוק מלהיות טיול כדי לסמן בו וי. הנבחרת המריאה באנרגיות נמוכות אחרי שני משחקי הבית בתל אביב. עבור חלק מהשחקנים זה יהיה משחק שלישי תוך שישה ימים ויש עייפות מצטברת. תנאי המגרש ומזג האוויר יהיו רעים מאוד לכדורגלן הישראלי וגם מולדובה רוצה מצידה לתקן את הרושם הנורא שהותירה ביום ראשון עם התבוסה הגבוהה בתולדותיה.
וילי רוטנשטיינר שהגיע לשבוע הזה דרוך ומלא במרץ, עשוי לסיים אותו במקום הכי נמוך בו מאמן נבחרת היה כאן מזה הרבה שנים ועם שאלה שאולי ישאל את עצמו - למה הייתי צריך את כל זה כשיכולתי להמשיך להשתעשע עם הפנטזיה הישראלית שאפשר לעשות כאן כדורגל יותר טוב דרך הנבחרות הצעירות.