לבד במדבר: אבוקסיס וברקת נפרדים, במשוואה שבה אין מנצחים

יש משוואות ששום צד לא טוב בהן. במתמטיקה ממינוס ומינוס יוצא פלוס, אבל לא כך הדבר בעולם האמיתי. למשל, הסיפור של יוסי אבוקסיס, אלונה ברקת והפועל באר שבע. אה, כן, וגם בני יהודה של ברק אברמוב, שאיכשהו לא מוסיפה תיבול חיובי לשום סיפור.

אבוקסיס טוען שברקת דיברה עם מאמנים אחרים לעונה הבאה. ברקת מכחישה את הדברים. "לא דיברתי עם שום מאמן לעונה הבאה. זה שקר. כל מה שעשינו בתקופה האחרונה היה לחשוב על חיזוק".

כעת, בואו נעמיד פני שוטים ונלך עם ההצהרה שלה מאפריל שעבר, אז ברקת מינתה את יצחק יונגר לנאמן המועדון. נשאל את עצמנו מה פירוש "כל מה שעשינו בתקופה האחרונה היה לחשוב על חיזוק"? בעצם המשפט הזה ברקת נתנה את הגושפנקה הרשמית לסוד הכי גלוי בכדורגל הישראלי: היא מעולם לא עזבה את הפועל באר שבע. ברמה הפילוסופית, אם מעולם לא עזבת אף פעם לא חזרת. הבעיה: היא סיפקה הצהרה על יציאה, אבל מעולם לא נתנה הצהרה על חזרה.

אז מדוע ברקת משחקת בכאילו? למה היא לא מספקת לאוהדי הפועל באר שבע, שנמצאים בחרדה קיומית לכל אורך השנה האחרונה, את רשת הביטחון שהם כל כך צריכים? האם היא חוששת מהציפיות להשקיע יותר במועדון? האם היא מעדיפה שלא להצטייר כמי שמחזיקה את המועדון בלית ברירה בהיעדר רוכש? האם בכלל היה רוכש פוטנציאלי רציני? האם יכול היה להיות אחד כזה לאור העובדה שהיא הלכה אבל מעולם לא באמת הלכה?

לפעמים קבוצה מצליחה למרות הנהלה שכונתית. לפעמים היא נכשלת למרות הנהלה מסודרת. הפועל באר שבע היום היא בדיוק ההשתקפות של ההנהלה שלה - חסרת זהות, פרופיל גבוה עם גינונים של תחתית ולא ברור מה היא יותר - מבולבלת בעצמה או מבלבלת את הקהל והשחקנים שלה.

יותר מהכול, צרם משפט הסיום בהודעה של ברקת: "כולנו תקווה שהמועדון יחזור להציג כדורגל שמח". כשאתה לוקח את אבוקסיס כמאמן אתה יודע בדיוק את מי מינית לתפקיד. הוא ינסה לזכות בנקודות דרך ההגנה, הוא לא יטפח משחק צירופים נאה, כמו שפעם היו מתארים ב"שירים ושערים" והוא לא יראה בעצמו פייבוריט נגד אף קבוצה, בבית או בחוץ. אלא שאבוקסיס הביא לבאר שבע גביע והוביל אותה לקמפיין נאה יחסית בליגה האירופית. בזכותו תפחה הקופה של המועדון, גם אם שיטת המשחק הייתה "תן לז'וזואה את הכדור ותתפלל".

אם את זו שמינתה את אבוקסיס, אל לך להלין על הכדורגל שהקבוצה שלו שיחקה, בטח ובטח כששלושה חודשים מאוחר יותר השארת אותו להתמודד עם סיטואציה קשה ועם שחקנים פגועים וממורמרים. בסופו של יום, בהתחשב בתנאים הקיימים אבוקסיס עשה עבודה טובה בהפועל באר שבע, גם אם הכדורגל שלו לא היה נעים לעין. הכימיה בין הצדדים לא הייתה טובה אולי, אבל הבעיטה שהעניקה לו ברקת בדרך החוצה בדמות העקיצה העבה הזאת לא ראויה. כשלוקחים בחשבון את הטקטיקה של ברקת להיות רואה ואינה נראית במועדון, מי ששיחק פה בונקר מכוער לאורך התקופה הוא לא המאמן.

מצד שני, בואו לא ניתמם. המהירות שבה חזר אבוקסיס לזרועותיו המחבקות של ברק אברמוב מעלה חשד שהקרקע הוכנה במשך זמן מה, בין אם על ידי מסרים חבויים או באמצעים יותר גלויים. אפילו אם לא היה ביניהם כלום והגורל הפגיש אותם - אבוקסיס עזב ברגע השפל של בני יהודה נטולת המאמן ודרכיהם נפגשו במקרה - עדיין יש פה עניין של "נאה דורש, נאה מקיים" מצדו. חוסר האמון בינו לבין ברקת כל כך גדול, עד שייתכן שבמקביל לכך שלכאורה קיימה שיחות עם מאמנים אחרים, הוא לכאורה חיפש את הדרך חזרה לבני יהודה. הרבה לכאורה, מהצד שלו ומהצד שלה וזה לא תקין משני הכיוונים.

יכול להיות שאבוקסיס היה צריך להמשיך בבאר שבע, לבלוע את הצפרדע ולמשוך עד סוף העונה. הוא בחר בדרך הקלה, אחרי 180 דקות של גיהינום התקפי מול הפועל חדרה ובני סכנין וכשהביקורות החלו להינעץ. ה"שיחות של ברקת עם מאמנים אחרים" סיפקו לו תירוץ טוב לברוח. ברק אברמוב הריח את חוסר שביעות הרצון ופיתה אותו עם הצעה כספית גבוהה.

אבוקסיס בן 50. הפועל באר שבע הייתה הקבוצה הגדולה הראשונה שלו בשיאו. את מכבי חיפה הוא פספס, מכבי תל אביב לא תמנה מאמן ישראלי כל עוד גולדהאר שם ובית"ר ירושלים? אולי ואולי לא. הוא לא רצה לקחת ריזיקה. אפשר באספקט הזה להבין אותו, חזרה לבני יהודה היא מהלך כלכלי מחושב. מצד שני, היא גם בונה מעל ראשו תקרת זכוכית מוצקה.

יכול להיות שדווקא לנבחרת אבוקסיס עוד יגיע מתישהו (סגנון המשחק שלו מאוד מתאים לה, אגב), אבל בליגת העל הוא מיתג את עצמו במהלך הזה כמאמן של קבוצות קטנות. בני יהודה הפכה עבורו למה שאשדוד הייתה במשך שנים ליוסי מזרחי - בסיס הבית. הלכת למקום מסוים ונכשלת? תמיד יהיה לך מקום לחזור אליו. כאמור, כלכלית זה אולי טוב, אבל תדמיתית מדובר בכניעה מוחלטת לבינוניות.

בעיקרון, החזרה של אבוקסיס לשכונת התקווה היא קאמבק מתבקש בהתאם לנסיבות ונניח שגם מרגש ורומנטי, אבל ברמה המקצועית הוא עשוי למצוא את עצמו בבעיה גדולה. הוא מגיע לקבוצה פצועה מקצועית, שסובלת ממשבר אמון חמור עם הקהל, גדול עוד יותר מזה שהיה כשאימן שם בעצמו עד לפני שנה בדיוק. אין לו יותר שחקנים כמו שועה, אשכנזי, סורו או צ'יבוטה. הוא יצטרך להתמודד עם סגל דל שנלחם נגד הירידה. לא מן הנמנע שבסיטואציה הנוכחית אבוקסיס יסיים בהתרסקות את העונה כמו רן בן שמעון, שחזר לקרית שמונה במהלך עונת 2008/9 כמושיע מיועד וירד איתה ליגה. בן שמעון המשיך לבנות את קרית שמונה מהלאומית עד לאליפות. אבוקסיס יצטרך בשלב ראשון לשרוד.