בימי החום יוצאי הדופן של תחילת השבוע, ננאד צבטקוביץ' ירד לשחות בים של אשדוד. "זה לא נתפס בעיני", סיפר. "זה ינואר הראשון שלי מחוץ לסרביה ותאמין לי שאני לא מתגעגע לחורף הקר של בלגרד. והים? זו אחת הסיבות שרציתי לבוא לאשדוד. אני מאוד אוהב את הים. בסרביה, היינו נוסעים לפעמים שמונה שעות כדי לראות ים במונטנגרו או שתופסים טיסה ליוון והנה כאן בחודש ינואר, אני יכול לשחות במזג האוויר הזה. חברים בסרביה לא מאמינים לי. חבל שבגלל הקורונה הם לא יכולים להיות כאן איתי".
מ.ס. אשדוד היא אולי הפתעת העונה עד כה. נהנית ממשחק התקפה משובח עם כמה מטובי הקשרים והחלוצים בליגה. אבל מי שמבין באמת יודע שההבדל העונה הוא בהגנה ובעיקר בשני הבלמים, טימותי אוואני וננאד צבטקוביץ' שנותנים הרבה שקט וביטחון לעורף של רן בן שמעון. בעיני רבים מאנשי המקצוע צבטקוביץ' הוא אחד הבלמים הטובים בליגה ולבטח אחד הזרים האיכותיים שנחתו העונה בישראל. רן בן שמעון מסכים שהוא מהבלמים שהיו מגיעים לכאן לפני 25 שנה כשבן שמעון עוד שיחק בעצמו כבלם. בלמים אמיתיים עם מוסר עבודה, מקצוענות ותכונות הגנתיות שסיגלו לעצמם במקום שרק דרך הכדורגל אפשר היה להתקדם בחיים.
עוד בוואלה!
באשדוד רצו אותו כבר לפני שנתיים, אבל צבטקוביץ' נפצע קשה בברכו ופיספס כמעט שנה של כדורגל. נוני, אח של ג'קי בן זקן, הבטיח לעצמו אז לא לוותר. לעקוב אחרי הענק הסרבי (1.94 מ') ולהביא אותו ביום מן הימים לקבוצה.
הוא גדל בעיר אוז'יצה, מרחק של שלוש שעות נסיעה מהבירה בלגרד. אביו היה איש צבא שקיבל הזדמנות לקידום בעיר הגדולה וננאד הילד נאלץ בגיל 11 לעזוב את בית הספר ואת חבריו ולנסוע עם ההורים לבלגרד. כבר אז שיחק במועדון המקומי אותו גם נאלץ לעזוב. כדי להמתיק את הגלולה המרה, הכניסו לו לראש שהמעבר נועד גם כדי שהוא יהיה יום אחד שחקן של הכוכב האדום בלגרד. מאותו יום זה היה החלום. לשחק עבור הקבוצה הראשונה של המועדון המפואר.
לא הצלחת עדיין להגשים את החלום.
"זה עדיין החלום שלי, למרות שכעת יש לי גם מטרות אפילו יותר גדולות אחרי שיצאתי מסרביה. התאמנתי עם הכוכב האדום בתקופת הכנה כשהייתי בנוער, אבל לא קיבלתי צ'אנס בבוגרים. שיחקתי רק במשחקי ידידות ויצאתי להשאלה. אחרי מספר השאלות מהכוכב האדום החלטתי לעבור לקבוצת זמון מהליגה השנייה והצלחנו נהדר שם. עזרתי להם להעפיל לסופר ליג, לליגה הראשונה בסרביה. שיחקתי עם זמון בסופר ליג ואחרי זה נפצעתי בברך. זמון ירדה חזרה לליגת המשנה ואני עברתי לקבוצת ווזדובאץ".
"שיחקתי נהדר שם ומשם הגעתי בקיץ לאשדוד. לפני שנתיים כבר הייתי קרוב לאשדוד, אבל זמון סירבה לשחרר אותי. אני שמח שהגעתי עכשיו לאשדוד ולא לפני שנתיים כי אני חושב שווזדובאץ הפכה אותי לשחקן יותר טוב. אשדוד קיבלה אותי עכשיו שחקן יותר מושלם ממה שהייתי בפעם הראשונה שהיא רצתה אותי. הפציעה הקשה שעברתי מלווה אותי עד היום. למדתי ממנה הרבה. היום כשאני עולה לאימון או יוצא למשחק, אני זוכר מה זה חיים של כדורגלן פצוע ולכן אני מאוד נהנה לשחק ולהיות בריא על המגרש".
מה מצאת כשהגעת לאשדוד?
"מצאתי מועדון נהדר. ידעתי לאן אני מגיע. למדתי היטב על אשדוד וכמובן על ישראל. אני יודע שאשדוד יודעת להוציא שחקנים למערב אירופה וגם הבנתי שבונים העונה מועדון עם אמביציות".
שוחחת עם שחקנים סרבים ששיחקו כאן?
"שוחחתי עם נמניה ניקוליץ' ששיחק בשביל הפועל תל אביב. שוחחתי עם פיליפ קנזביץ' ששיחק בעבר באשדוד וגם עם ליואיץ' מבני יהודה שהוא חבר שלי. כולם אמרו לי רק דברים טובים על ישראל והחמיאו לאשדוד כמועדון שיהיה לי נעים לשחק בו. אני מאוד מתחבר לישראל בגלל המקומות הקדושים לנצרות. הספקתי לבקר בכמה מקומות כשאפשר היה לנוע בצורה יותר חופשית. הייתי כמה פעמים בירושלים. בעיר העתיקה, בכנסיות, בכותל המערבי. יש לי עוד הרבה מה לראות ברשימה שהכנתי. אני רוצה לנסוע לחיפה, נצרת ולים המלח. אני מקווה שהמצב ישתפר עם הקורונה ואוכל לנסוע. רצינו לעשות משהו כל השחקנים הסרבים כאן לכריסמס ביחד עם אלכסנדר פשיץ' ממכבי תל אביב, אבל בגלל הקורונה לא נפגשנו. שיחקתי מול פשיץ' בסרביה. הוא שחקן נהדר. אני מאוד אוהב את הסגנון שלו".
סרבי נוסף של מכבי תל אביב אורוש ניקוליץ' הוא תעלומה עבורנו. בדיוק שנתיים מאז שהגיע למכבי תל אביב והוא כל הזמן פצוע.
"זה סיפור מאוד עצוב, כי מדובר בשחקן אדיר שלא זכיתם לראות כאן. הוא שחקן מדהים ועוד יותר אישיות מיוחדת. אני מרגיש שהוא יחזור לעצמו. כשאני נפצעתי בברך ועברתי שיקום יצא לי לפגוש אותו וראיתי איך הוא מתאמן גם 6 שעות ביום. ניסינו להשתקם יחד. הוא מקצוען ואני מאמין שהוא יחזור בקרוב. שוחחתי איתו והוא מרגיש הרבה יותר טוב. הוא אמור להגיע לישראל מסרביה. אולי אפילו כבר הגיע. אני מאוד מקווה שהוא כבר לא יסבול מכאבים ואז הוא יוכל לשחק בוודאות".
המשחק האחרון של צבטקוביץ', לפני שהליגה הוצאה לפגרה כפויה, היה מול הפועל תל אביב ביום חמישי שעבר. קדם לו שבוע מאוד מותח שעבר על הסרבי. באשדוד התפרץ הנגיף ושחקנים רבים חלו. הבדיקה של צבטקוביץ' היתה גבולית ולכן נאסר עליו להתאמן לאורך כל השבוע עד שנעשתה לכל הקבוצה בדיקה נוספת. יום לפני המשחק הוא עשה את הבדיקה ולמחרת, ביום המפגש מול הפועל תל אביב, קיבל את ההודעה שהוא שלילי ויכול לשחק. למרות המחסור בעשרה שחקנים, רן בן שמעון אמר לאנשים באשדוד שאם צבטקוביץ' שלילי ויכול לשחק, אין לו בעיה לקיים את המשחק.
רן מאוד סומך עליך וכשהוא שמע שאתה שלילי ויכול לשחק, הוא נרגע.
"זה היה שבוע באמת יוצא דופן. לשמחתי לא היו לי תסמינים ולכן כל השבוע כשלא הייתי עם הקבוצה, התאמנתי לבד בבית. ואז כשהתברר שאני יכול לשחק, לא הרגשתי בעיה עם זה שלא התאמנתי עם הקבוצה לאורך כל השבוע. יש לי קשר מיוחד עם רן. מהיום הראשון התקבלתי מצוין על ידי ההנהלה ובמיוחד על ידי רן. אחרי שהגעתי לישראל ויצאתי מתקופת הבידוד הראשונה שלי, רן הזמין אותי הביתה לארוחת השבת ולקידוש. זה פשוט הקסים אותי וללא ספק אביא את זה למשפחה שלי ולחברים שלי כשאחזור לסרביה. ההתאספות שלכם לארוחת ערב ביום שישי כדי לקבל את השבת, הרשימה אותי מאוד. גם אנחנו הנוצרים יודעים להתכנס יחד, אבל המסורת הזו של לשבת כל המשפחה יחד ביום שישי בערב, זה משהו שאני אקח איתי מכאן".
הניצחון על הפועל תל אביב במשחק ביום חמישי היה גם יום אחרי יום ההולדת ה-25 שלך. הכל היה מושלם.
"אלה היו 24 שעות נפלאות. גם יום ההולדת שלי ביום רביעי, גם הבדיקה השלילית למחרת בשבעה בינואר, התאריך שאנחנו מציינים בסרביה את הכריסטמס ואז הניצחון בערב על אשדוד. יצא מושלם. הדבר היחיד שממש קשה לי שאיש מהמשפחה ומהחברים שלי בסרביה לא הגיע עדיין. בישראל מתייחסים לקורונה בקשיחות לעומת סרביה ולכן אני לא מזמין אף אחד לישראל. אני כבר מחכה שאוכל להביא לכאן מישהו שיראה באיזה מקום נהדר אני נמצא".
אוואני, מונטארי, בגאיוקו ובאיו הם אפריקאים. עד כמה חסר לך חבר אירופאי בקבוצה?
"זה לא עד כדי כך קשה כי אני בכוונה רוצה לבלות עם חברים ישראלים מהקבוצה על מנת ללמוד יותר על המסורת שלכם וכמובן על השפה. ברור שזה יכול היה להיות נהדר אם היה לי חבר סרבי בקבוצה, אבל יש את הסרבים שמשחקים בישראל ואנחנו בקשר, כך שזה לא כזה נורא. בכל מקרה אני מנצל את הזמן היטב כדי ללמוד על ישראל ועל השפה העברית".
ואתה מצליח?
"אם ללמוד 500 מלים בעברית תוך כמה חודשים זו הצלחה, אז אני מצליח".
500 מלים?
"כן, אני יושב בכל יום ללמוד מלים בעברית. אני משתדל ללמוד בכל יום עשר מלים בעברית. אל תבקש ממני עדיין לחבר אותם למשפטים שלמים, אבל גם זה יבוא. אני מבטיח שאת הריאיון הבא נעשה בעברית".
זה מה שאתה עושה בזמן הפנוי?
"אני איש של בקרים. אני מתעורר מאוד מוקדם ולכן אני מגיע ראשון למועדון ועובד בחדר הכושר. אני לא טיפוס של לילות. אי אפשר לתפוס אותי ער אחרי 10 בלילה".
מדהים.
"כן, אני הולך לישון מוקדם וגם מתעורר מוקדם. בזמן שאני לא מתאמן, אני אוהב לקרוא הרבה כדי להתפתח ואני מאזין לפודקאסטים".
טימותי אוואני ואתה נחשבים בעיני רבים לצמד הבלמים הטוב בליגת העל.
"אם אנשים אומרים, זה נהדר. אני עדיין לא יכול לומר זאת כי אני לא מכיר את כל השחקנים בקבוצות השונות. אני מאוד נהנה לשחק עם טימותי. שנינו מבינים אחד את השני. אנחנו זוג טוב".
בזכות החיבור ביניכם אשדוד השתדרגה.
"אין ספק שהגנה זה דבר חשוב בקבוצת כדורגל, אבל הגנה מתחילה בשחקני ההתקפה. אני חושב ששחקני ההתקפה שלנו עושים עבודה טובה בזכות העבודה של רן. רק אני וטימותי לא מספיקים כדי להגן על הקבוצה. כולם עושים הגנה טובה".
אתם ומכבי פתח תקוה מהווים הפתעה לכל הליגה. עד לאן אשדוד יכולה להגיע העונה?
"אני משוכנע שאנחנו מסוגלים לעשות פלייאוף עליון ולהיות בין 6 הראשונות. מחוץ לאשדוד אולי לא האמינו, אבל אני ראיתי שיש לנו איכות. אני מרגיש שאנחנו הולכים לכל משחק כדי לנצח. הפכנו לקבוצה ווינרית".
במחזור הראשון הפסדתם לקרית שמונה וזה לא היה נראה שאתם ווינרים. מתי הרגשת לראשונה שיש לאשדוד קבוצה חזקה?
"הרגשתי את זה עוד לפני תחילת הליגה. כבר מול בני יהודה בגביע הטוטו בחודש אוגוסט. היינו בפיגור 0:1 וניצחנו 1:5. ראיתי את החיבור בין שלומי אזולאי, שגיב יחזקאל ורועי גורדנה וידעתי שנהיה קבוצה חזקה. ואז כשניצחנו את מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ומכבי נתניה, היה לי ברור שיש כאן קבוצה ממש טובה".
זו שבת שנייה שאין כדורגל כאן בעוד שבאירופה משחקים כרגיל.
"אני לא מומחה לקורונה, אבל אני משוכנע שבשבוע הבא נחזור לשחק. אני מאמין שהממשלה תחזיר את הכדורגל כי בסוף יבינו כמה חשוב שאנשים בבתים ייהנו קצת מכדורגל. אנשים סגורים בבתים. אין מסעדות, אין בילויים. לפחות תתנו להם ליהנות מהכדורגל. לנו באשדוד הפגרה הזו הגיעה בתקופה די טובה כי היו לנו הרבה נדבקים בקורונה. יהיה לנו את הזמן להבריא ולהיות מוכנים להמשך".