אחרי שצפה במחצית השנייה של הסופרקלאסיקו בטלוויזיה בחדר ההלבשה, דייגו ארמנדו מראדונה רץ בחזרה לכר הדשא במונומנטל, הוריד את החולצה וחגג עם שחקני בוקה ג'וניורס את הניצחון 1:2 על ריבר פלייט. הוא המשיך לשיר בגנות היריבה המושבעת ושלהב את 10 אלף אוהדי בוקה שנכחו ביציעי הקבוצה האורחת ב-25 באוקטובר 1997, ולאחר מכן הבטיח, בעיצומה של האופוריה האדירה: "אשחק גם אחרי גיל 40".
בחלוף חמישה ימים, הוא כבר נאלץ להפר את הבטחתו.
בדיוק ביום הולדתו ה-37, לפני 23 שנה, גדול שחקני ארגנטינה הודיע על פרישה מכדורגל. זו הייתה כבר הפרישה השמינית ורבים הטילו גם בה ספק, אבל הפעם זה היה סופי. זה קרה אחרי שבועות דרמטיים של בדיקות סמים, ניסיונות טיוח שהגיעו עד לנשיא המדינה, שמועות מרושעות ודמעות של אב שהכריעו את הכף. "ילד הזהב" תלה את הנעליים.
בחזרה למשחק האחרון, שאיש לא ידע שיהיה כזה. גם לא דייגו עצמו.
מראדונה היה אז הרבה מעבר לשיאו. ימי הזוהר של נאפולי והנבחרת נותרו זיכרון מתוק ורחוק, ולפני החזרה לבוקה ג'וניורס הוא הספיק לרצות עונש הרחקה של 18 חודשים ולאמן את ראסינג קלוב ודפורטיבו מנדיו. אבל את התהילה איש לא יכול היה לקחת ממנו. גם לא את אהבת ההמונים. לכן, נשיא המועדון החדש מאוריסיו מאקרי החליט שקאמבק בבוקה - שהייתה בעיצומן של שש השנים השחונות - יעשה שירות נהדר לשני הצדדים.
מספר 10 כבש חמישה שערים בעונה הראשונה, אבל בעונה השנייה שיחק רק פעם אחת ואז שוב פרש בגלל בעיות סמים. "אני הייתי, עודני ולעד אהיה מכור לסמים", הודה ב-1996. ובכל זאת, אחרי תקופת גמילה בשוויץ וסיוע של ספורטאי מסומם אחר, האצן הקנדי בן ג'ונסון שנשכר על ידו כמאמן אישי, מראדונה ביצע עוד קאמבק וב-21 באפריל 1997 חתם על חוזה חדש במועדון. השכר: 50 אלף דולר למשחק. "אקבל עליי את כל האחריות ואעשה הכול עבור בוקה", הבטיח אז. "בקרוב מאוד אוכל לשוב למגרשים כדי לעזור לקבוצה להתמודד על האליפות".
כצפוי, מרגע הקאמבק כל צעד ושעל של מראדונה סוקרו בהרחבה. בוקה הייתה פרט שולי בסיפור הזה. "היה לו צוות אישי שכלל את בן ג'ונסון, מעסים אוסטרים ומדריך כושר בלגי", סיפר מאמנו דאז הקטור ויירה. "הם ניסו להכניס הליכון לחדר ההלבשה שלנו ולא הצליחו, אז הם שברו את הדלת. נכנסתי לשם עם המשרוקית על הצוואר, ואמרתי: 'רק דון קינג חסר כאן'".
המשחק הראשון אחרי השיקום היה חגיגי: קבוצת נעוריו ארחנטינוס ג'וניורס הגיעה לבומבונרה ב-24 באוגוסט 1997. מראדונה התכבד בשער מהנקודה הלבנה בדקה ה-62, בוקה ניצחה 2:4 והתחושות היו נפלאות. אלא שהן התחלפו תוך זמן קצר. לאחר המשחק נקבעה בדיקת סמים, ובה מראדונה נמצא חיובי. שרידי קוקאין התגלו. הכאוס החל.
עוד מסיפורי מראדונה
- כשוומבלי הריע למראדונה: 40 שנה ל"גרסה המוחמצת של שער המאה"
- לכופף את היד של מראדונה: הניצחון הגדול של קמרון במונדיאל 1990
- "תפסיקו לבלבל לי בביצים": מראדונה מספר איך השתיק את חבריו אחרי "יד האלוהים"
- קרב סמל: העימות המתוקשר בין דייגו מראדונה לחואן רומן ריקלמה
- שופט גמר מונדיאל 1990: "הייתי צריך להרחיק את מראדונה עוד לפני המשחק"
- מבצע מיוחד: חודשיים ראשונים חינם על כל ברי המים של תמי 4
בבוקה לא ידעו כיצד להתמודד עם הסערה הציבורית. נשיא המועדון מאקרי העביר את הטיפול בנושא לאחד מסגניו, לואיס קונדה, וזה שכר עורכי דין ויועצים ממאר דל פלאטה במטרה לגבש אסטרטגיית מילוט. על פי דיווח של עיתון "אל גראפיקו" באותם ימים, הצוות העלה כל מני הצעות לספינים (למשל: פרסום איומים על חייו של מראדונה), עד שאחד המשתתפים בדיון זרק רעיון לפיו "מישהו יגיע למעבדה וירסק את בקבוקי הדגימות". במועדון התנערו, מאקרי כעס על סגנו וכונסה פגישת חירום כדי לפטרו.
מראדונה לא היה מודע לכל ההתנהלות הזו. הוא הגיע לבדיקה חוזרת וגם היא הייתה חיובית, אבל רבים ובכירים פעלו כדי שיוכל להמשיך לשחק למרות הכול, כפי שהבהיר סוכנו לשעבר חורחה סיסטרספילר: "כל המדינה סובבת סביב דייגו. הוא מביא את הטלוויזיה, הוא ממלא את האצטדיון, הוא מרומם את העם". על פי תחקיר שבוצע בעיתון "קלארין", הפרשה הגיע עד לפתחם של נשיא ארגנטינה קרלוס מנם ומושל בואנוס איירס אדוארדו דוהלדה, שביקשו להיפגש עם מראדונה והביעו את תמיכתם. "לאדם יוצא דופן מגיע פתרון יוצא דופן", הציע המושל דוהלדה.
ואכן, באופן "מפתיע" הורה שופט פדרלי להתאחדות הארגנטינאית להימנע מהטלת סנקציה כלשהי על מראדונה, וזאת בשל "אי סדרים שהתגלו לכאורה בבדיקות". הטענה, שבדיעבד התבררה כלא נכונה, הייתה כי קיים בקבוק שלישי שלא נבדק. האישור בכל אופן כבר ניתן ומראדונה שב לשחק עם עוד פנדל מוצלח בניצחון על ניואל'ס אולד בויס ב-14 בספטמבר. יומיים לאחר מכן שיחק גם בהפסד לוולס סארספילד, כשברקע ממשיכות לצוץ עוד ועוד שמועות לגבי מצבו. "אבא שלי סבל מלחץ דם גבוה בגלל כל מה ששמע עליי", אמר הקפטן לאחר המשחק. "הרגעתי אותו והבטחתי לו שאם זה יקרה שוב, אני לא ממשיך לשחק".
פציעה מנעה ממראדונה להמשיך ברצף המשחקים. את המפגש עם קולו קולו בגביע היבשתי העדיף לראות עם המשפחה והחברים בעת חופשה, ואחרי יותר מחודש חזר לשחק בניצחון על סן לורנסו. 89 דקות שהכשירו אותו לקראת הסופרקלאסיקו מול המוליכה ריבר פלייט (התקציר למעלה).
עם העלייה לכר הדשא במונומנטל, המצלמות ליוו כל תנועה של דייגו. הסמל של בוקה הצטלב מול האוהדים, נשא תפילה ואז ניגש במפתיע לספסל של היריבה כדי ללחוץ ידיים למאמן רמון דיאס, החבר שהפך לאויב והאשים את מראדונה כי הטיל וטו על זימונו לסגל נבחרת ארגנטינה לקראת הגביע העולמי ב-1986 וגם ב-1990.
זו הייתה הפעולה המשמעותית ביותר של מראדונה, שביקש להתחלף בהפסקה בגלל כאבים ומי שנכנס היה היורש המיועד חואן רומן ריקלמה (על פי דו"ח השיפוט, אגב, קלאודיו קאניג'ה היה זה שעלה על חשבון מראדונה בחילוף הכפול, ואילו ריקלמה תפס את מקומו של נלסון ויוואס). ריבר הובילה 0:1 משער של סרחיו ברטי, אבל חוליו ססאר טורסאני ומרטין פאלרמו הפכו ל-1:2 במחצית השנייה ובוקה חגגה ניצחון חוץ ראשון בדרבי אחרי שבע שנים.
מראדונה, כאמור, צפה בשידור של המחצית השנייה וחזר לחגיגות על הדשא. לאחר מכן, כאשר העיתונאים נכנסו לחדר ההלבשה לשלב הריאיונות, סיפק את אחד המשפטים המפורסמים שלו בנוגע ליריבות בין המועדונים והכריז: "בוקה שיחקה כמו בוקה וריבר הייתה ריבר. הם עשו מחצית ראשונה גדולה, ואז נפלו להם התחתונים".
בבוקר שאחרי, מראדונה קיבל את הציון 3 ונבחר לפלופ של הסופרקלאסיקו, אבל זו הייתה הצרה הקטנה שלו.
לאחר הניצחון נערכו לקשר הוותיק שתי בדיקות סמים, שכמובן נתנו את האות לחרושת שמועות נוספת. אם זה לא מספיק, נטען כי באחת מתחנות הרדיו פורסמה ידיעה שקרית בדבר מות אביו. כל תחנות הרדיו, אגב, הכחישו זאת. ביום רביעי, 29 באוקטובר, דייגו נפגש עם אביו וקיבל החלטה, עליה בישר ברדיו בחלוף יממה, בדיוק ביום הולדתו ה-37.
"סיימתי, איני יכול עוד", הרעיד מראדונה את העולם. "הפעם זה סופי, לא הגיוני שאמשיך לשחק. אבא שלי ביקש ממני בבכי. לא יכול להיות שהמשפחה שלי תסבול כל פעם. אני מעדיף לפרוש מאשר לסכן את חיי אבי בגלל שמועות של כמה אנשים חסרי מצפון עם מיקרופון. אני כבר לא שחקן כדורגל, ואין מישהו עצוב יותר ממני".
ערוץ "ראי" האיטלקי קטע את שידור משחק הפלייאוף החשוב בין רוסיה לאיטליה על העלייה למונדיאל 98' כדי לעדכן את צופיו, ועיתוני הבוקר בספרד עצרו את ירידתם לדפוס כדי להכין מחווה ראויה לגדול כדורגלני כל הזמנים (לצד פלה). גם מי שחשב שמדובר בעוד גחמה רגעית או ניסיון להסתרת בדיקת סמים, הבין שהפעם זה נגמר באמת.
21 שנים וחמישה ימים אחרי הופעת הבכורה - עם רזומה מפואר של 726 משחקים בקריירה, 373 שערים, יד האלוהים, שער האלוהים, 11 תארים, שלל פרשיות ומאות מיליוני בני אדם להם גרם אושר - מראדונה בחר במילה ששימשה מאות יריבים בהם התעלל ואמר: "די".