אנדרה קאנה-ביאיק כבר היה במקלחת בחדר ההלבשה של נבחרת קמרון באצטדיון סן סירו, כאשר רעש עז בקע מהיציעים. "שמעתי צעקות וחשבתי שארגנטינה הבקיעה", סיפר לאחר מכן הקשר שהורחק בדקה ה-61. "פתאום נכנס איש אבטחה וצעק: 'בראבו קמרון'. כמה שמחתי לגלות שטעיתי".
השמחה של אנדרה הייתה גדולה עוד יותר כאשר הבין שאת השער הראשון של מונדיאל 1990 - שער הניצחון הסנסציוני של קמרון על אלופת העולם ארגנטינה - הבקיע אחיו הצעיר פרנסואה אומאם-ביאיק.
ב-8 ביוני 1990, הקמרונים האלמוניים אכן היו "האריות הבלתי ניתנים להכנעה", וגם הצליחו לכופף את היד של דייגו מראדונה במשחק הפתיחה המפורסם - משחק שסימל במובנים רבים את המונדיאל באיטליה והיווה את רגע הקבלה של הכדורגל האפריקאי. כך זה קרה לפני 30 שנה.
האיש הכי מדובר לפני משחק הפתיחה בסן סירו, ובכלל לפני הגביע העולמי אותו אירחה איטליה בקיץ 1990, היה כמובן דייגו ארמנדו מראדונה. הקפטן הארגנטינאי עבר שנה לא פשוטה בנאפולי, שהחלה עם דחיית חזרתו לארץ המגף יותר מ-30 פעמים, אחרי שנאפולי סירבה למכור אותו למארסיי. בסופו של דבר הוא נחת, עם זקן ומשקל עודף, וסבל במהלך העונה מבעיות בגב התחתון. למרות זאת, המוטיבציה לקראת המונדיאל הייתה אדירה והוא פצח במשטר אימונים קפדני כדי להיות כשיר להוביל את האלביסלסטה במסע ההגנה על התואר.
אחרי שכבש במשחק ההכנה בישראל (וגם שרד תיקול ברוטלי של רואי חדד) מראדונה הגיע למילאנו וגרם אפילו לקרלוס מנם לחכות לו בסבלנות. נשיא ארגנטינה ביקש להעניק לקפטן תעודה דיפלומטית כשגריר הספורט של המדינה, אבל נאלץ להמתין יחד עם העיתונאים עד שמראדונה יסיים את הסיבוב השגרתי על הדשא. את הכניסה לחדר ההלבשה לפני משחק הפתיחה, אגב, השחקנים כבר מנעו מהנשיא.
גם בקמרון הייתה מעורבות פוליטית, אם כי קצת שונה. השוער תומאס אנקונו, שכבר קנה כרטיסים כדי לשבת עם אשתו ביציע לאחר שהבין שז'וזף אנטואן בל יפתח בהרכב, זומן בבוקר המשחק לשיחה עם המאמן ואלרי נפומניאשצ'י. יותר נכון, עם המתורגמן של המאמן הסובייטי. "המתורגמן שאל בשם המאמן אם אני יכול לשחק, ואמרתי שאני בכלל לא מוכן, הרי הבהירו לי שאני לא פותח", נזכר לימים אנקונו. אלא שריאיון בוטה של בל בתקשורת הצרפתית הוביל לשינוי של הרגע האחרון, ואז גם הפוליטיקאים התערבו. "פנו אליי בשם הנשיא, ואמרתי שקודם כל אני צריך להתקשר לאשתי כדי לעדכן אותה שלא אשב איתה", המשיך אנקונו. "בסופו של דבר השגתי אותה, היא לא האמינה. לאחר מכן חזרתי לאחד מאנשי ההתאחדות והרגעתי אותו: 'תגיד לנשיא המדינה שאשחק בשבילו'".
אז אנקונו עלה לחימום כשוער הראשון, ובגלל טקס הפתיחה שתי הנבחרות ערכו את ההכנות האחרונות באותו אזור במגרש. חצי מהסגל של קמרון שיחק בכלל בליגה הקמרונית החלשה, והנה עומד לצדם השחקן הטוב בעולם. "שני שחקנים שלנו, אלפונס יומבי ורוז'ה פוטמבה, התחילו לבכות כשהם ראו את מראדונה", טען הליברו ויקטור אנדיפ. כאשר מראדונה החל להקפיץ את הכדור, אחד הקמרונים אמר לחבריו: "אנחנו מתים כאן היום".
איך הם יצאו מההלם? בעזרת שירי קרב. "שמענו את הארגנטינאים מדברים ושרים, אבל לא הבנו אותם וחשבנו שהם לועגים לנו", טען רוז'ה מילה, אז כבר חלוץ ותיק בן 38, בספר "עולם בתנועה" של סיימון הארט. "כשהתחלנו לשיר בקולי קולות, הם נטשו". אוז'ן אקקה, שהיה מחוץ לסגל במשחק הפתיחה (רק 16 שחקנים נרשמו אז), הוביל תפילה קבוצתית בחדר ההלבשה. הוא היה נוצרי אדוק, ובנבחרת קראו לו "הכומר". בסיום התפילה, עם היציאה לכיוון המגרש, חבריו חזרו לשיר: "האחים הקמרונים, יחד ננצח. יחד ננצח, בשם קמרון".
במנהרה, לפני העלייה לכר הדשא, בנז'מן מאסינג שלח מבט מאיים לכיוון מראדונה ולא הסיר את עיניו ממנו. "והוא בכלל הסתרק במנהרה, כאילו הוא יוצא למועדון לילה", אמר לסיימון הארט הבלם הקמרוני שהלך לעולמו ב-2017. אחרי לחיצות הידיים, מספר 10 הארגנטינאי הקפיץ את הכדור על הכתף ומבחינת האריות היה זה אקט של זלזול. "זה כאילו הוא אמר: 'אנחנו אלופי העולם ונמחץ אתכם'", הסביר מילה ששותף רק בתשע הדקות האחרונות במשחק. "אמרנו לעצמנו על הספסל: 'בסדר, משחקים עם הכדור על הדשא, לא על הכתפיים שלך'".
כאשר קרלוס בילארדו טס לראות את היריבה קמרון באליפות אפריקה, בשגרירות ארגנטינה התריעו בפניו: "תשמור על מראדונה, הם הולכים לבעוט בו". לימים גילה המאמן הארגנטינאי כי התעלם מהאזהרות ("לא ייחסתי לכך כל חשיבות") והטעות שלו הייתה גדולה. אם רואי חדד מבני יהודה פירק את מראדונה בדקה השמינית במשחק הידידות ברמת גן, קצת יותר משבועיים לאחר מכן היה זה מאסינג ששלח בהשראתו מסר עם דריכה על הכוכב אחרי 10 דקות במונדיאל. בדקה ה-23, אנדיפ כבר העלה הילוך באחת העבירות הבוטות שנראו בגביע העולמי, עם בעיטת קראטה לכתף של מראדונה. עונש על ההקפצות שלפני השריקה, יש יגידו. תגובת השופט הצרפתי מישל ווטרו? כרטיס צהוב בלבד.
סך הכול ביצעו הקמרונים 12 עבירות על מראדונה, שלא איים על השער אפילו פעם אחת. נפומניאשצ'י טען בסיום כי לא הייתה תוכנית טקטית לעצירת מראדונה ("אתה לא יכול לעשות יותר מדי מולו, היה לנו מזל") אבל מאסינג גרס אחרת בספרו של הארט: "עקבנו אחרי מראדונה במשך חודשים. ראינו קלטות של ארגנטינה, של נאפולי. למדנו בדיוק איך הוא נע ואיך הוא משחק. חילקנו בינינו שטחים כדי לעצור אותו. הוא היה קשוח ונייד, היינו חייבים את היכולת הפיזית להשגיח עליו כל הזמן. ידענו שאי אפשר לנהוג בו בעדינות, צריכה להיות מידה מסוימת של ברוטליות. אז פגענו בו קצת. הוא לא אמר כלום. הוא אהב את הקרבות האלה והייתה לו חשיבה דומה".
ההגנה כיסחה את מראדונה והשוער אנקונו הרגיז אותו עם האטת המשחק. "הוא אמר לי: 'אתה לא רוצה לשחק היום?'", נזכר אלילו של ג'אנלואיג'י בופון. "האיסור על תפיסת הכדור בידיים אחרי מסירה מההגנה, הגיע בין היתר בגללי. הפכתי את החיים של השוערים לקשים הרבה יותר". אנקונו לא התגלה במונדיאל הזה רק כמחוקק אלא גם כנביא, כשסיפר לאחר מכן כיצד שוחח עם שותפו לחדר פרנסואה אומאם-ביאיק ואמר לו בלילה: "תישן טוב, פרנסואה, מחר אתה הולך לכבוש".
בילארדו עלה למשחק הזה עם 3-5-1-1 מוזר ונטול קלאודיו קאניג'ה, מול 5-4-1 זהיר מאוד של נפומניאשצ'י, שקיבל גיחות באגפים מסיריל מקנאקי. הקשר שהגיע למכבי תל אביב בחלוף שלוש שנים, רץ בשביל שניים אחרי הרחקתו של קאנה-ביאיק, ובדקה ה-67 עבר בקלות בצד שמאל את נסטור לורנסו שבעט בו. מקנאקי הרים בעצמו כדור רע, אבל אותו לורנסו הרחיק הפוך לעומק הרחבה, שם אומאם-ביאיק סיפק שהייה נדירה באוויר, כשהרגל שלו כמעט מעל ראשו של רוברטו סנסיני ההמום. החלוץ נגח אמנם די חלש למרכז השער, אבל נרי פומפידו הגיב בצורה עצלה, הכדור פגע בברכו והתגלגל פנימה. 73,780 צופים תפסו את הראש בסן סירו, ורובם המוחלט שמח. לאידה של ארגנטינה, אבל גם בשביל קמרון האלמונית.
"פרנסואה בכלל התחיל לשחק רק כי אחיו הצטרף לבית הספר שלנו", גילה מאסינג המנוח בספרו של הארט. "אנדרה אמר: 'יש לי אח קטן, והוא ממש טוב'. אז הוא היה ליברו, לא חלוץ. עד שהבינו שבכל מקום במגרש הוא מנתר הכי גבוה ומגיע לכדור. היה לו תזמון מושלם, הוא ידע מתי ואיך לעשות את זה, אבל אני לא חושב שאי פעם הוא ניתר יותר גבוה מהקפיצה ההיא בסן סירו". באותו יום שישי, אחרי הנגיחה שהרעידה את העולם, כולם הבינו על מה הוא דיבר.
מאסינג היה המורחק השני של קמרון, כשהיה השחקן השלישי שניסה לקרקע את קאניג'ה הדוהר והיחיד שהצליח עם עבירה קשה שהובילה לאדום מוצדק. אלא שגם בדקות הבודדות שנותרו לה מול תשעה שחקנים, לא הצליחה ארגנטינה להשוות. אחרי שלוש תוצאות תיקו במונדיאל 1982, קמרון חגגה ניצחון היסטורי במסגרת גביע העולם, ועוד מול האלופה המכהנת. 0:1 שכל-כולו סנסציה. משחק הפתיחה הכי מפתיע שהיה, אולי יחד עם החיקוי הסנגלי מול צרפת 12 שנים מאוחר יותר.
השדרים הנלהבים מקמרון, שחיפשו אז שותפים לחגיגת הסנסציה, רצו לעמדות של התקשורת האנגלית והכריזו: "הגשנו עבורכם את הנקמה על 'יד האלוהים'". על המגרש, כמה משחקני האריות בכו מאושר, הלם ובעיקר גאווה. "הרמתי מבט ליציע וראיתי את הנשיא שלי זוכה לברכות מראשי מדינות אחרים, והדמעות זלגו מעצמן", נזכר אנדיפ, שכמו כל חבריו קיבל 60 אלף פרנקים צרפתים (כ-10 אלף דולר בזמנו) כמענק ניצחון.
בצד המפסיד, האשמה כוונה לעבר בילארדו שהכריז לפני הטורניר ש"אם נעוף בשלב הבתים, אני מעדיף שהמטוס יתרסק מאשר לחזור לארגנטינה". פתאום התחזית הזו של הדחה מוקדמת הפכה ריאלית, וב"קלארין" כעסו על הצבת אבל באלבו בחוד: "קאניג'ה כשהוא לא זז שווה יותר מאשר אחרים כשהם רצים. גם 100 ניצחונות רצופים לא ישכיחו את ההשפלה הזו". בילארדו עצמו הודה בסיום: "זה היום השחור בקריירה שלי"
מראדונה נדרש לבדיקת סמים והתייצב מול העיתונאים כשעה לאחר מאמנו. למרות הטרוניות והגערות הבלתי פוסקות במהלך המשחק, הוא לא בא בטענות לשופט הצרפתי ווטרו שהיה גרוע וגם לא לסגנון האגרסיבי של היריבה. "אני לא חושב שקמרון באה בכוונה להכות אותנו", אמר הקפטן. "השופט טעה בהרחקה הראשונה שלהם. אם קמרון ניצחה, זה כי היא הייתה הטובה יותר על המגרש. אין תירוצים. הרגשתי כאילו מישהו שבר לי את הרגל, חשתי ריקנות. לא ציפינו להשפלה כזאת. אי אפשר להתכחש לעובדות: אנחנו לא ברמה של איטליה, ברזיל או מערב גרמניה".
כאשר נשאל על היחס העוין כלפיו ביציעים, הפתיע מראדונה ואמר: "אני שמח על כך שעזרתי להפוך את איטליה למדינה פחות גזענית. כל התמיכה הזו לקמרון, אני חושב שזה היה נחמד מאוד". לשמחתו, שני המשחקים הבאים כבר היו בבית שלו בנאפולי. אוהדי הקבוצה שלחו מכתב תמיכה והבטיחו להעניק לו אווירה אוהדת מול ברית המועצות ורומניה, וכך היה. המסלול הארגנטינאי השתנה, ובילארדו כבר לא היה צריך לקוות להתרסקות של המטוס בטיסת החזור.
בילארדו תרם לכך בעצמו עם הדחת חמישה שחקנים מההרכב מול ברית המועצות, אבל לא הסתפק בפן המקצועי וכפה שינוי גם במדי המשחק. שלושת הפסים בצדי המכנסיים הוסרו בגלל "אנרגיות רעות" וארגנטינה חזרה, לפחות לרגע, לשחור החלק של הזכייה במונדיאל במקסיקו. מראדונה הפעיל את "יד האלוהים 2" עם מניעת שער מול הסובייטים שנעלמה מעינו של השופט, ואלופת העולם עלתה לשמינית הגמר עם שלוש נקודות (שתיים הוענקו אז לניצחון) כאחת מארבע העולות מהמקום השלישי.
בזמן שקמרון עשתה היסטוריה ונעצרה רק בגלל נאיביות ברבע הגמר עם הפסד בהארכה לאנגליה וגארי ליניקר, ארגנטינה המשיכה כל הדרך אל הגמר בזכות המים המהולים בשמינית הגמר מול ברזיל וגבורתו של שוער המשנה סרחיו גויקוצ'אה בפנדלים מול יוגוסלביה ואיטליה. שתיים משלוש הנבחרות שהזכיר דייגו כאלה שטובות מארגנטינה, הודחו על ידה. בגמר, נגד המוזכרת השלישית, ארגנטינה הייתה בתפקיד קמרון עם כיסוחים ושני כרטיסים אדומים - רק בלי הקסם. ה-1:0 שוב היה לרעתה.