פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נעוריו של גדול שוערי תבל: בחזרה למשחקו הראשון של ג'אנלואיג'י בופון

        הוא בחר בתפקיד השוער בזכות תומאס אנקונו, העדיף את פארמה על פני מילאן בגיל 12, וערך הופעת בכורה נגד היריבה הנוצצת בנסיבות דרמטיות בגיל 17 כדי לשמור על רשת נקיה ולהפוך מיד לאייקון. לרגל יום הולדתו ה-40 של בופון, יוכין נזכר בצעדיו הראשונים

        נעוריו של גדול שוערי תבל: בחזרה למשחקו הראשון של ג'אנלואיג'י בופון

        "הלוואי שמילאן תקבל נגדנו פנדל", אמר ג'יג'י בופון לאלסנדרו מלי, וקשה לחשוב על הצהרה מדהימה יותר לפני משחק הבכורה. היה זה ה-19 בנובמבר 1995, ושעות ספורות קודם לכן הודיע מאמן פארמה נביו סקאלה לנער בן ה-17 שהוא יעמוד בין הקורות במשחק העונה. וזה באמת היה הקרב האולטימטיבי על הפסגה במחזור העשירי. אחרי תשעה משחקים, הובילו שתי היריבות את הטבלה עם מאזן זהה לחלוטין. שישה נצחונות, שתי תוצאות תיקו, הפסד בודד, 16 שערי זכות, תשעה שערי חובה. מילאן היתה הפייבוריטית, פארמה היתה הטוענת הרעבה לכתר, מחזיקת גביע אופ"א הגאה, הממומנת על ידי קונצרן הענק פארמלאט.

        קשה היה להגזים בחשיבות המפגש באיצטדיון אניו טרדיני, ולתוך המערבולת הזו נזרק הילד. לוקה בוצ'י, השוער הראשון המעולה שהיה בסגל נבחרת איטליה במונדיאל 1994, נפצע - וראשי המועדון שקלו להחתים במקומו כוכב זר על מנת להתגבר על המצוקה, כי שוער המשנה אלסנדרו ניסטה לא עשה רושם מזהיר באימונים. הם הצטערו על כך שג'ובאני גאלי הוותיק עזב בטריקת דלת בקיץ. מאמן השוערים וינצ'נצו די פאלמה הגיע לשיחה עם הנשיא קליסטו טאנצי והודיע לו חד משמעית: "אין צורך. צומח לנו כוכב גדול באקדמיה". באימונים לקראת המשחק, נדהם המאמן נביו סקאלה מהביצועים של ג'יג'י. "אתה מאמין למה שעיניך רואות?" הוא תהה. "אמרתי לך, הוא פנומן", השיב די פאלמה.

        עם כל יום שחלף התחזקה ההחלטה שכדאי להמר ולהעניק לילד את ההזדמנות לערוך את הבכורה על הבמה הגדולה מכולן. הוא היה הרבה יותר טוב מניסטה - הם בכלל לא היו ברי השוואה. בכל אימון ניסו חריסטו סטויצ'קוב, ג'נפראנקו זולה, פיליפו אינזאגי ומלי להכניע אותו, וכשלו פעם אחר פעם. אלא שסקאלה חשש לשרוף את היהלום חסר הנסיון. מה אם הוא ימעד? מה אם יפשל? כיצד זה ישפיע על המשך דרכו מבחינה מנטלית? בערב שלפני ההתמודדות נכנס המאמן לחדרו של השוער ושאל: "מה תגיד אם אורה לך לפתוח בהרכב?" התשובה היתה פשוטה. "אין בעיה", קבע ג'יג'י נחרצות, והאינטונציה לא הותירה מקום לספק. הוא היה מוכן.

        ג'אנלואיג'י בופון במדי פארמה, 1995 (GettyImages)
        "לפתוח בהרכב? אין בעיה". בופון (צילום: GettyImages)

        נבחרת קמרון משנה את התמונה

        ואולי בופון אפילו ראה בכך סמליות מסוימת, כי הרי הוא חייב את כל הקריירה למשחק אחד של מילאן, שמונה שנים לפני הבכורה. האדומים-שחורים פגשו אז את אספניול במסגרת גביע אופ"א, והשוער הקמרוני תומאס אנקונו נתן הצגה אלוהית מול רוד חוליט ומרקו ואן באסטן. הוא עצר את כל הכדורים שנבעטו לעברו בניצחון 0:2 באיצטדיון הדרומי בלצ'ה, לשם הועתק המפגש בגלל העונש על סן סירו. גם בגומלין שמר אנקונו על רשת נקיה בתיקו 0:0, והספרדים העיפו את החבורה הנוצצת של אריגו סאקי מהמפעל. בופון בן התשע צפה בו בפה פעור, והקמרוני הפך לאלילו. הוא עקב בשקיקה אחרי המסע של אספניול עד לגמר המפעל, שם הפסידה בפנדלים ללברקוזן.

        אמנם קרוב משפחה שלו, בן דוד של סבו, היה שוער - לורנצו בופון שכיכב עם הנבחרת במונדיאל בצ'ילה ב-1962, אך זה לא השפיע עליו בתחילת דרכו. אביו מרים משקולות, אימו זורקת דיסקוס, שתי אחיותיו הגדולות זכו באליפויות איטליה בכדורעף. כאשר התחיל להתרוצץ על הדשא והתקבל לקבוצות הילדים השונות, שיחק ג'יג'י כקשר מרכזי, וניסה לחקות את מרקו טארדלי ואת ניקולה ברטי, במיוחד בבעיטות ממרחק. לא לחינם את השער הראשון בחייו במשחק תחרותי הוא הבקיע בכדור חופשי. ואז, ב-1990, התרחש האירוע המכונן - אנקונו הגיע למונדיאל באיטליה.

        יש לציין כי השוער הראשון של נבחרת קמרון בגביע העולם היה אמור להיות ז'וזף-אנטואן בל, אך הוא העניק ראיון שערורייתי במיוחד לפני תחילת הטורניר, והמאמן הרוסי ואלרי נפומניאשצ'י נאלץ לספסל אותו. אין לדעת כיצד היו מתפתחים חייו של בופון אלמלא הציטוטים האלה, אבל האריות הבלתי ניתנים להכנעה הדהימו את ארגנטינה במשחק הפתיחה והגיעו עם אנקונו לרבע הגמר. ג'יג'י, שבחר לאהוד אותם מראש, היה בעננים. לכן, כאשר אביו הציע לו לנסות את מזלו בין הקורות, הוא הסכים בשמחה. "אתה לא מנצל את היכולות הפיזיות שלך במרכז המגרש", טען האב. תוך שבועות ספורים, התאהב בופון בתפקיד החדש, ולא רצה לשמוע על תפקידים כשחקן שדה. הוא אפילו החליף קבוצה על מנת לא לוותר על העמדה, ועבר מפרטיקאטה לבונאסקונה. הוא היה בן 12.

        השוער הקמרוני תומאס אנקונו (GettyImages)
        האליל של בופון. אנקונו (צילום: GettyImages)

        עם טוטי בטורניר הראשון

        חודשים ספורים חלפו, וסקאוטים מרחבי איטליה כבר שמעו הכל על העילוי הקטן. הם נהרו למשחקיה של בואנסקונה. שני מועדונים היו נחושים במיוחד לקבל את הנער לשורותיהם - מילאן ופארמה. לרוסונרי לא היו ספקות, והם אף הזמינו את הוריו של ג'יג'י על מנת לבחון את כל התנאים באקדמיה. טיוטת החוזה כבר היתה מוכנה, אבל פארמה לא ויתרה וזכתה בכל הקופה. השוער הצעיר העדיף אותה, כנגד כל הסיכויים. הוא בחר במועדון שהשלים עונת בכורה בליגה הראשונה על פני אימפריה, כי העריך כי יהיה לו קל יותר להתאקלם בעיר לא גדולה במיוחד.

        מבחינה היסטורית, פארמה באמת היתה מועדון צנוע. מאמנו של בופון בנוער, למשל, היה אחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה בשנות ה-60', אך היה מפורסם בעיקר כי שילב שתי עבודות - כדורגלן ודוור. ואולם, ג'יג'י הצטרף בעיתוי האידיאלי. פארמלאט בדיוק התחילה להשקיע הון עתק, הקבוצה של סקאלה שיחקה כדורגל אטרקטיבי וליקטה תארים, והעיר חיה באופוריה. זה תרם למוטיבציה הגבוהה של הנער, מנע ממנו לעזוב את הפנימיה ברגעים הקשים, וההתקדמות המקצועית היתה מהירה במיוחד.

        ב-1993, פחות משלוש שנים אחרי שבחר להיות שוער, היה בופון גיבור ההעפלה של איטליה לגמר אליפות אירופה עד גיל 16. הוא נסע לטורניר לצד פרנצ'סקו טוטי, וקיסר רומא לעתיד דווקא לא בלט במיוחד. איטליה לא הצליחה להבקיע בשלבי הנוקאאוט, וג'יג'י היה צריך להצטיין בכל הזדמנות. הכחולים גברו על ספרד וצ'כיה בפנדלים אחרי תוצאות תיקו מאופסות, והכוכב החדש קיבל את הכותרת הראשונה בגאזטה דלו ספורט.

        ג'אנלואיג'י בופון במדי פארמה, 1995 (AP)
        עמד במבחן הגדול כבר בגיל 17. בופון במשחק הבכורה (צילום: AP)

        מחסל את וואה ובאג'ו

        באוטוביוגרפיה שלו נזכר בופון באירוע משעשע זמן קצר לאחר מכן. "אם תמשיך כך, תשחק בהרכב בגיל 20", אמר לו מאמן הנוער ארמס פולגוני, אשר דרש בזמנו בתוקף להחתים אותו והצליח להקדים את מילאן במירוץ. "ומה אני אמור לעשות בארבע השנים הקרובות?" הגיב השוער. החוצפה החיובית הזו איפיינה אותו מאוד. הוא לא פחד מדבר. הוא אפילו הפר את הוראותיו של סקאלה כאשר צורף לראשונה לסגל הקבוצה הבוגרת בקיץ 1994. זה לא הפריע לבוס לחבב אותו מאוד. כאשר ראה את הביצועים באימונים לפני הקרב מול מילאן, וכאשר שמע את קולו הנחוש, הוא ידע שזו חייבת להיות ההחלטה הנכונה.

        וזה ההרכב של מילאן במפגש ההיסטורי: סבסטיאנו רוסי, כריסטיאן פאנוצ'י, פרנקו בארזי, בילי קוסטאקורטה, פאולו מלדיני, מרסל דסאי, דמטריו אלברטיני, סטפאנו אראניו, זבונימיר בובאן, רוברטו באג'ו, ג'ורג' וואה. כמעט כולם כוכבי על. מול התייצב טירון בן 17 בחולצה בצבעים מוזרים בשילוב ורוד, שחור ולבן. לא פלא שחבריו לקבוצה היו קצת לחוצים. גם הם הכירו את היכולות של ג'יג'י, אך יש הרי הבדל תהומי בין אימונים למשחק אמיתי, קל וחומר מול יריבה כה חזקה. כאשר בופון נרדם באוטובוס בדרך למשחק, הלחץ רק עלה. אז כדי להפיג את המתח, אמר השוער למלי: "הלוואי שמילאן תקבל נגדנו פנדל. אני אעצור אותו". וזה עבד.

        מילאן לא קיבלה פנדל, אך הפגינה יכולת מעולה מול העורף הנהדר של פארמה בהנהגתו של פאביו קנבארו והגיעה להזדמנויות טובות מאוד. אלא שבופון היה בלתי ניתן להכנעה. הוא עצר את באג'ו שעצר את הכדור מולו ליד תיבת השוער, ואז חסם נגיחה שלו מטווח אפס שעשתה את דרכה אל הרשת. הוא התעופף באקרובטיות כדי להדוף את הכדור של מרקו סימונה הצעיר, אשר החליף את באג'ו לקראת הסיום, ושמר על הנקודה סופית כאשר זינק באומץ לרגליו של וואה. התיקו המאופס שמר את שתי הקבוצות צמודות בצמרת, והותיר את פאביו קאפלו מתוסכל. "בופון היה השחקן המצטיין. היינו צריכים לנצח, אבל לא עשינו זאת בגללו", הצהיר מאמן מילאן.

        ג'אנלואיג'י בופון שוער פארמה 1995 עוצר את רוברטו באג'ו שחקן מילאן (AP)
        בלתי ניתן להכנעה. בופון מול באג'ו בבכורה (צילום: AP)

        כל גיבורי המשחק פרשו מזמן

        אחרי שריקת הסיום, בופון רק חייך. רוסי, השוער הוותיק של מילאן שהיה ידוע במזגו החם, הפתיע כאשר בא לברך אותו. כל שחקני פארמה חיבקו אותו - והוא בכלל לא גילה התרגשות. "אני מודה למאמן ולקבוצה על ההזדמנות שנתנו לי", הוא אמר בראיון הראשון כשחקן בליגה האיטלקית הבכירה. זה היה היום בו נולד כוכב על. לימים, הוא הפך לשוער הגדול ביותר בהיסטוריה.

        מכל השחקנים שהיו על הדשא ב-19 בנובמבר 1995, האחרון שפרש הוא קנבארו ב-2011. רק בופון, שחוגג היום את יום הולדתו ה-40, עדיין משחק - ואפילו שוקל לחזור בו מכוונות הפרישה בקיץ הקרוב, בין היתר בשל כשלונה של איטליה להעפיל למונדיאל ברוסיה. הוא היה אגדה כבר ביום הראשון, והאגדה הזו רק הלכה והתעצמה. והיא מסרבת להיגמר.

        עקבו אחרי יוכין בפייסבוק