ערן זהבי התעורר הבוקר (שישי) ליום לא קל. רק לפני שעות ספורות החמיץ כוכב הנבחרת פנדל גורלי שבדיעבד גרם להדחה של נבחרת ישראל מפלייאוף העלייה ליורו, ושלח את מעריציו וגם את מבקריו לתהות האם זה יהיה אקורד הסיום העצוב שלו במדים הלאומיים. אבל זהבי לא מתכוון להרים ידיים.
"הייתי הבועט הראשון, גם עכשיו אחרי שהחמצתי הייתי עושה את זה שוב. אפשר להחמיץ פנדל, אבל הדבר היחיד שכואב לי זה שאכזבתי, כי כל כך סמכו עליי - ובצדק, כי לאורך השנים אני הייתי האיש שזה היה מובן מאליו שייכנס לו", אמר זהבי היום. "לפעמים יש סופים קצת טרגיים, אבל אני עוד לא מסכם. אני ברגע קשה, אבל מהרגעים האלה צריך להיבנות ולהמשיך, ולא להפסיק לנסות. אני לא אפסיק לנסות. לרוע מזלי, אני זה שהחמיץ את הפנדל הזה. זה רגע מאוד כואב ומאוד קשה, אבל אני עדיין גאה בנבחרת וגאה בדרך שלנו".
"הגענו בתחושות מאוד טובות, וגם במשחק עצמו נתנו הכול, אני גאה בנבחרת, גאה במשחק שהצגנו. משחק שני ברציפות שאנחנו מגיעים לסקוטלנד ושולטים במשחק. הגיע לנו לנצח", אמר זהבי על המשחק. "ברור שיש אכזבה. היינו שם, הגענו עד לשם, הגענו לפנדלים, וסבלנו מחוסר מזל. העם צריך להיות גאה בנבחרת, יש פה שילוב של ותיקים וצעירים, ומי שרואה את המשחקים גאה בנו. לעלות ליורו זה בגדר נס, אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו בדרך לשם. אנחנו בדרך טובה ונכונה שצריך להמשיך אותה. אני גאה להיות חלק מהתהליך הזה".
זהבי אמר ש"ברגע שהחמצתי ידעתי שזה נגמר. הייתה לי תחושה כזאת, שזה הסוף שנקבע לנו. הדו קרב התחיל לא טוב, גם בפנדל הראשון שמרציאנו נגע בכדור והיה לו חוסר מזל. אחרי זה אני החמצתי וזה היה כדור שלג שלא תלוי בנוי. היינו תלויים בחסדי שמיים, והפעם זה לא היה איתנו. חבל מאוד, כי היינו הרבה יותר טובים.
"ירדתי לחדר ההלבשה בסיום ולקחתי את זה מאוד קשה. אני בדרך כלל לא בוכה מדברים כאלה, אבל הפעם התפרקתי כי הרגשתי שפספסתי הזדמנות מאוד טובה. הרגשתי שבמו רגליי בעטתי אותנו החוצה. עשיתי הרבה דברים טובים, אבל בסוף זה היה טרגי. נעלתי את עצמי בשירותים והתחלתי לבכות, אבל התמיכה הייתה עוד יותר מרגשת. אני רק רוצה להגיד לשחקנים תודה. אני באמת גאה בנבחרת הזאת, זו לא קלישאה. ראיתי אנשים עם דמעות בעיניים בנאום לפני המשחק, כי זה לא היה סתם".
עוד בוואלה!
"זה ערב קשה מאוד מנטלית, מאוד מאכזב, אבל אם היינו בנויים רק מהצלחות, כל היום בטופ, שיאים ודברים כאלה - אני לא חושב שספורטאים נמדדים רק בהצלחות. נמדדים גם ברגעים לא פשוטים. אני מתכוון להרים את עצמי, זה בטוח. אי אפשר לקחת אחריות רק בטוב. אי אפשר לקחת את כל הקרדיט, אבל גם לא לקחת את האחריות ולהרים את החבר'ה ברגעים כאלה. הלילה יהיה קשה, אבל פה זה נגמר. החיים ממשיכים".