1. די היה לשמוע את הריאיונות הראשונים של דניאל טננבאום בעברית אותה למד בארץ, כדי לחוש שמדובר בבחור מאוד מחונך ואינטליגנטי. השוער של מכבי תל אביב שהתחיל כשוער שלישי לפרדראג ראייקוביץ' ולחביב אוחיון וטיפס כסינדרלה להיות השוער הראשון באליפות של העונה שעברה לפני אנדראס יאניוטיס, יודע שיש כרגע הרבה באזז סביבו. טננבאום, יותר מכל שחקן אחר במכבי תל אביב, צריך משחק טוב הערב בשביל הביטחון. אומרים ששוער זה חצי קבוצה. ששוער הוא המוראל של הקבוצה.
טננבאום מכיר את המשפטים האלה גם בפורטוגזית. יש לא מעט פייק ניוז בתקשורת בכל הסקטורים ועל מה שנכתב לא פעם בטורקיה וביוון מונחים לא מעט סימני שאלה, אבל באתונה ובסלוניקי דובר לא מעט בחודש האחרון שמכבי תל אביב מחפשת שוער ואפילו הועלו שמות של מועמדים. גאורגיוס דוניס התעלם כמעט לחלוטין מהשאלה שנשאלה בעניין הזה לפני המשחק מול פ.צ. ריגה וכשיש כל כך הרבה עמדות אחרות לחזק, ספק אם מכבי תל אביב תשכיב כמה מאות אלפי יורו על שוער חדש, כל שכן אחרי חווית יאניוטיס הכושלת, אבל טננבאום הנבון רוצה וצריך משחק משובח הערב מול דינמו ברסט כדי להוריד לעצמו איזה קוף מהגב.
כשמדברים על העונה שעברה ועל כושר האי ספיגה המצוין של מכבי תל אביב מזכירים את חסרונם של ז'איר אמאדור ואנדרה ז'ראלדש. את העובדה שדן גלזר היה יותר חד ומפוקס. את הכושר האישי האדיר שהיה לאיתן טיבי. אף אחד לא מזכיר את דניאל טננבאום.
הסברה היא שלא סיכנו אותו. גם הסטטיסטיקה מגבה לא פעם את ההנחה הזו. מעט מאוד מצבים הונחו לפני קו השער של טננבאום, אבל זה יהיה עוול לקבוע שלא היה לו חלק בהדיפת הסכנות. בכמה צמתים כמו אותו פנדל בטדי שלקח בעונה שעברה, טננבאום הוכיח שהוא לא גלגל רזרבי שאפשר להחליף. הוא ודאי ראוי ליותר כבוד, אבל מי זוכר בכדורגל משהו. שני המשחקים בליגת העל מול מכבי פתח תקווה ובני יהודה כבר הכניסו לו ארבעה כדורים לרשת. המון. כל הכדורים היו לחיבורים, למקומות ששוער לא יכול להציל. הנגיחה של דוס סנטוס היתה כמעט השיא. הבלם שם ראש חזק והכדור טס למקום היחיד שהיה מחוץ לטווח ידיו של טננבאום.
כששחקני שחקני מכבי תל אביב ישבו לצפות במשחק הקודם של דינמו ברסט במוקדמות ליגת האלופות מול אסטנה, הם לקחו בעיקר את משחק ההתקפה של הבלארוסים. להבקיע שישייה מול אלופת קזחסטן זה לא דבר שנולד בקלות. לטננבאום תהיה הרבה עבודה הערב גם כי האורחים איכותיים בחלק הקדמי וגם כי מכבי תל אביב של העונה לא מספיק טובה הגנתית. אם יש משהו שטננבאום חולם עליו בתום המשחק הגורלי הערב (20:00, ספורט 1) זו תמונת ניצחון כשהוא מרכזי בה. כזו שאחריה יפסיקו למלמל שמכבי תל אביב צריכה שוער יותר טוב, אפילו שהשוער שלה עשה עונה קסומה.
עוד בוואלה!
2. ולאדן איביץ' למד מהר מאוד שהוא צריך להיות זהיר בביקורת התקשורתית שלו. בשתי פתיחות העונות שהיו לו, היה לו הרבה מה להגיד כי מכבי תל אביב לא היתה טובה והוא בא טעון אל מול המיקרופונים. בכל פעם שהעביר ביקורת, ניתן היה להרגיש במשחקים שאחרי שמישהו כנראה לחש לו שעדיף לו להיות תקיף מול השחקנים בקרית שלום, אבל לתת להם גיבוי מלא מול העיתונאים.
גאורגיוס דוניס עדיין לא קיבל את השיעור הזה. אחרי התיקו מול בני יהודה העביר ביקורת חריפה מול המיקרופון בין נשימה כבדה לנשימה כבדה. לא זאת אף זאת, בפעם הראשונה שמעו שחקני מכבי תל אביב מה המאמן שלהם חושב עליהם כבר בחדר ההלבשה בבלומפילד. היווני לא חיכה ליום שאחרי. לא הלך לנתח את המשחק. לא התקרר. שחקנים לא אוהבים את זה, במיוחד שחושפים את ערוותם בציבור, אבל לפחות לפי התגובות מקרית שלום השבוע, התחושה היא לא שלילית כלפי המאמן. העדויות מכיוון השחקנים מדברות על כך שכל עוד דוניס לא חתך שחקן באופן אישי, הביקורת הציבורית נאכלת ומתעכלת, אלא אם היא תהפוך למנטרה קבועה ואז מאזן הכוחות בין המאמן לשחקנים כבר עשוי להיות אחר.
3. את ההשפעה של המשחק משבת ניתן יהיה לראות הערב. "אצלי מה שפחות חשוב זה המערך, אלא הטקטיקה. הפרטים הקטנים", אומר דוניס מהרגע שהגיע לכאן. זו אולי הסיבה שהוא אינו מתרגל כמעט את שיטת המשחק, אלא מתעכב באימונים על דינמיות בהתקפה, תנועה ללא כדור, תגובה מהירה לאיבוד כדור. כל מרכיבי המשחק הקטנים.
חמישה שבועות אחרי שהגיע למכבי תל אביב, יש לו סיכוי לעשות מה שמכבי תל אביב לא עשתה שנתיים. כרטיס לליגה האירופית ביד, בטרם מפגש מול רד בול זלצבורג על כרטיס ה-VIP לליגה של הגדולות, יוריד ממנו את כל הלחץ מהעונה הקרובה כאן בישראל וגם יפסיק את ההשוואות שהוא כל כך שונא לאיביץ'. איך אמר אחד השחקנים אמש: "אם נגיע לליגה האירופית, אליפות שלישית כאן תהיה רק בונוס".