אמילי רוסאוד הבין שמשהו לא מסתדר עם ליאו מסי בברצלונה עוד לפני שמסי הבין את זה בעצמו. "בקיץ האחרון הגיעו מסי, פיקה, בוסקטס וג'ורדי אלבה לנשיא המועדון ברתומאו ודרשו ממנו לנסות ולהחתים את ניימאר", אומר מי שהיה עד לאביב האחרון סגן נשיא המועדון. "ברתומאו אכן פנה לפריז סן ז'רמן והם השיבו בחיוב, תמורת 120 מיליון יורו ושלושה שחקנים (דמבלה, ראקיטיץ' וז'אן-קלייר טודיבו). כרגיל, ברתומאו לא התייעץ עם אף אחד מבעלי התפקידים הרלבנטיים וסירב לדרישה של פריז. בפגישת הדירקטוריון הבאה שאלנו את ברתומאו למה סירב והוא ענה 'סיבות כלכליות'. עם זה - אם אין כסף, לא קונים - אנחנו לא יכולים להתווכח וזו גם התשובה שמסי קיבל מברתומאו, וגם לו לא היו תלונות".
כשמסי אמר בשבוע שעבר שרצה לעזוב בגלל היעדרו של פרויקט ספורטיבי בבארסה וסיפר על השקרים, לכאורה, של הנשיא, אולי גם התשובה ההיא של ברתומאו לדרישה להחתים את ניימאר בדיוק עלתה לו לראש. "אוקיי, אם אין לנו 120 מיליון, לא קונים את ניימאר", מספר רוסאוד, "אבל לא עברו שבועיים מאז הסירוב של ברתומאו לפריז ועד ההחתמה של גריזמן, 135 מיליון. אחרי כמה שבועות הוחתם טרינקאו ב-30 מיליון. כשלואיס סוארס נפצע החתימו את ברייתווייט ב-18. אחרי זה מגיע שחקן ספסל מפלמייראס (מת'או פרננדז) תמורת עשרה מיליון ומיד מושאל לוויאדוליד. הגענו כמעט ל-200 מיליון, והיום אפשר לראות שראקיטיץ' שוחרר לסביליה מעשית בחינם, טודיבו מושאל ודמבלה פצוע כל הזמן.
"יש דעות שונות לגבי ניימאר, אבל האמת היא שהיתה אז אפשרות להחתים פרנצ'ייז פלייר, כזה שיש לו ערך כלכלי עצום למועדון, שהשחקנים הבולטים בקבוצה ביקשו לצרף כי הם מאמינים שאיתו אפשר לנצח, והם עוד הציעו להנהלה להפחית משכרם כדי שיגיע. זאת רק דוגמה להחלטות הספורטיביות הלא טובות שהתקבלו בבארסה בתקופת ברתומאו, אבל מבחינת מסי זאת כנראה הייתה הנקודה שבה הוא הבין שלא בדיוק השיקולים הספורטיביים הם אלה שמניעים את המועדון. אני רואה את הרגע הזה כזה שגרם לו לרצות לעזוב. אחריו הגיעו עוד כמה אירועים, אבל באותה תקופה אני זוכר שמסי אמר במועדון שבסגל הזה בארסה לא יכולה לרוץ העונה רחוק בליגת האלופות, ואף חמור מזה - תפסיד את האליפות בליגה".
בקיץ האחרון רוסאוד עוד היה חבר דירקטוריון, ומועמד להפוך לנשיא הבא של בארסה. איש עסקים אמיד, בעלי חברה המתמחה בתחום האנרגיה הירוקה ופרצוף מוכר בקהילה העסקית המקומית. הוא אוהד נצחי של בארסה, וכילד העריץ את קרויף וביקש מההורים שלו לקנות לו את הבגדים שהסופרסטאר ההולנדי המנוח פרסם. ב-82', לכבוד המונדיאל שנערך בספרד, איצטדיון קמפ נואו שופץ והורחב, ועבור רוסאוד הייתה זו הזדמנות לרכוש מנוי. "הייתי בן 16 ואבא שלי אמר שאצטרך לבחור בין זה לבין אופנוע. בחרתי בבארסה.
"ב-2015 הכרתי את ברתומאו במפגש עסקי", מספר רוסאוד. ברתומאו לא היה אז הנשיא הנבחר אלא המחליף של סנדרו רוסיי, שהתפטר בעקבות אי סדרים שהתגלו בעקבות מכירת ניימאר לפריז, עסקה שגלגולים שונים שלה שלחו את הנשיא לשעבר למאסר של שנתיים. "אמרתי לו שאני אוהד גדול של בארסה ושאם בעתיד זה יתאפשר אשמח להשתלב בדירקטוריון. עברו כמה חודשים והוא פנה אליי כדי שאהיה חלק מהקבוצה שלו לקראת הבחירות הקרובות. אמרתי שאשמח והכנסתי כסף לקמפיין הבחירות". הרבה בזכות הזכייה בליגת האלופות, עם מסי, ניימאר וסוארס בחוד, הקבוצה של ברתומאו, בשיתוף רוסאוד, ניצחה בבחירות.
"בהנהלה החדשה היינו חמישה חברי דירקטוריון אאוטסיידרים, והשאר היו אנשי שלומם של ברתומאו ורוסיי", מספר רוסאוד, "אני זוכר שהקשבנו לשיחות בפגישות ההנהלה והבנו שיש שם יותר אנשים של רוסיי מדמויות שיודעות מה עושה דירקטוריון של מועדון כדורגל. היה שם אדריכל אחד ורופא אחד, והם היו שם בגלל ענייני אמון ולא בגלל התרומה האמיתית שהם יכולים לתת למועדון. בכלל, הדירקטוריון של בארסה הוא רק לכאורה מקבל ההחלטות במועדון. בסופו של דבר הגענו לישיבות רק כדי לשמוע על החלטות שכבר נלקחו. מקבלי ההחלטות בבארסה הם המנכ"ל, המנהל המקצועי, המאמן ומעל כולם, במיוחד במקרה של ברתומאו, זה הנשיא. הוא היה הסגן לענייני ספורט בתקופת רוסיי ומאז לא היה צריך להתייעץ עם חברי הדירקטוריון. עם מי הוא כן התייעץ? אומרים שבעיקר עם רוסיי".
אם מבקשים מרוסאוד לשים את האצבע על הכשלים הכי קשים של ברתומאו כנשיא בארסה, הוא מכוון בדיוק להחלטות האלה: "אני מאמין שאם אתה רוצה להגיע מהר למקום מסוים, לך לבד. אם אתה רוצה לייצר משהו בעל ערך, משהו שיעבוד, תקיף את עצמך באנשים מתאימים. מועדון כמו ברצלונה יכול לגייס את האנשים המובילים בתחומם מכל מקום בעולם. אבל ברתומאו לא רצה אנשים מתאימים, אלא את המקורבים אליו. המנכ"ל למד איתו בבית הספר והיה חבר של רוסיי, היועץ המשפטי היה חלק מאותה חבורה. הוא לא בטח בנו ולא התייחס להצעות שלנו בדירקטוריון. כשמונצ'י עמד לעזוב את תפקידו בסביליה כמנהל מקצועי ב-2017, הצענו אותו כמועמד אפשרי לתפקיד. הנה בן אדם עם הצלחה מוכחת, שגידל עשרות שחקנים שתרמו לקבוצה וגם הכניסו לסביליה הרבה מאוד כסף. אבל הוא רצה את פפ סגורה, או את רוברטו פרננדס, ואחר כך את אבידל. כולם חסרי ניסיון ולא מתאימים לתפקיד. אבידל הגיע כי הוא שחקן עבר, וכי הוא מצרפת ויש לנו את דמבלה. עכשיו גם הוא פוטר. וכל זה תוך כדי שהמועדון מוציא על שחקנים מאות מיליונים ואת התוצאות על הדשא ראינו".
אל תפספס
רוסאוד לא תומך בקמפיין אי-האמון שמובילים לאחרונה כמה מהמועמדים להיות מועמדים לנשיאות בבחירות בסופ"ש של ה-20 במרץ 2021. עד אמצע השבוע האחרון הם השיגו כחצי מ-16 אלף החתימות שהם אמורים להשיג כדי להניע תהליך הדחה, אבל רוסאוד מאמין שגם במקרה של הדחה הבחירות לא יהיו מוקדמות הרבה יותר מהתאריך שכבר נקבע. ובכלל, עד לא מזמן הוא היה חלק משמעותי מההנהלה הזאת. התיקים שלו כסגן נשיא המועדון היו בעיקר כלכליים, והוא עסק בפיקוח ושקיפות. "עם הזמן ברתומאו התחיל לסמוך עלינו, חברי הדירקטוריון 'החדשים' וגם מינה אותי לאחד מסגניו. השנה הוא פנה אליי ואמר לי שאהיה המועמד של ההנהלה הנוכחית לבחירות הבאות. באותו זמן אמרתי לעצמי שאשקול את זה, כי עד אז בכלל לא חשבתי על הנשיאות. בכל מקרה הפסקתי לחשוב על זה כשהגיעה 'בארסה גייט'".
בפברואר האחרון פרסמו שני עיתונאים צעירים מתוכנית הספורט של רדיו SER בקטלוניה את הידיעה על קשר עסקי בין המועדון למשרד יחסי ציבור, שמטרתו כפולה: האדרת הדירקטוריון הנוכחי והשחרת דמויות שונות שנחשבו מבחינת ההנהלה הנוכחית ליריבות, עם מרכאות או בלעדיהן. בין המושמצים היו שחקני המועדון מסי ופיקה, אבל גם אחרים, שנחשבים לאויבים של ברתומאו ובעיקר של רוסיי. למשל פפ גווארדיולה, שנטש את ברצלונה חבול ופגוע בתקופת רוסיי, או איל התקשורת ג'אומה ראורס, טרוצקיסט ואיש בעל עוצמה אדירה בספרד. עוצמה כל כך אדירה שרוסיי, יריבו המר מזה שנים, טוען שראומס, יחד עם נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס, אחראים לכך שישב בכלא.
"בשבילי, מנהל טוב הוא כזה שטועה בפחות מחצי מהפעמים, כי לטעות זה אנושי", אומר רוסאוד, "אבל ההתנהלות של ברתומאו בפרשה הזאת היא איננה טעות, אלא חוסר תום לב. היה שם מעשה מכוון". רוסאוד מסרב להתייחס לתכנים הזדוניים שפורסמו על ידי החשבונות השונים שתיפעלה החברה ברשתות החברתיות, אלא לעובדה שהמועדון שילם על העסקה מחיר גבוה בהרבה מהמקובל בשוק, וחילק את התשלומים לחמישה ספקים שונים, כדי לחמוק מגוף הביקורת בראשו עמד רוסאוד. "בישיבה הבאה שאלנו את ברתומאו למה חולקו החוזים. בהתחלה הוא אמר שאלה היו חברות שונות, אחר כך שזו אותה חברה, אבל לא הסכים להסביר שום דבר".
רוסאוד התראיין ואמר שהוא חושש ש"מישהו הכניס את היד לקופה של המועדון". באפריל הוא התכנס עם כמה מחבריו לדירקטוריון, ויחד הם דנו באפשרות להתפטר במחאה. הדבר הובא לידיעתו של ברתומאו וששת הדירקטורים הסוררים התבקשו לעזוב את תפקידם. הנשיא טען בפניהם כי הם פגעו במועדון בכך שהסיתו נגד השחקנים במסגרת שיחות שלא לציטוט עם עיתונאים. הביקורת החיצונית שהזמין המועדון בעקבות "בארסה גייט" אישרה את טענות רוסאוד על חלוקת העסקה ועלותה המנופחת, אך המסמך טרם פורסם במלואו. רוסאוד טוען שדווח לו כי מסמך הביקורת מכיל הרבה יותר פרטים מפלילים על התנהלות ברצלונה בפרשה, וחקירת משטרה שהובילה לחשד בשוחד מבטיחה שכנראה עוד נגלה אותם. כמו קודמו בתפקיד, ברתומאו עלול להמיר את כס הנשיאות בבארסה במיטה מעופשת בכלא. "קודם חשבתי שברתומאו לא היה נשיא טוב, בגלל כל הטעויות שהוא עשה", אומר רוסאוד, "אבל אחר כך הבנתי שאולי את כל התקופה שלו צריך לבדוק".