ערוצים בתשלום עם כניסה חינם לאוהדים: הפתרון לספורט בשגרת הקורונה

משבר הקורונה קבע כללי משחק חדשים בשלל תחומים, וגם ענפי הספורט חוו שינוי עצום. כבר מחלחלת בכולם ההכרה שלפני החזרה לשגרה, אנחנו נחווה שגרת ביניים שאיש אינו יודע כרגע כמה היא תהיה ארוכה, ובעיקר - אף אחד לא מצא עדיין את המודל הנכון, שאפשר לכנותו ביתר דיוק: האפשרות הכי פחות גרועה לחזרה למגרשים.

בשלב זה נראה שכמעט כל ההצעות על השולחן מורכבות מניסיון לקחת את השגרה הקודמת, להוריד ממנה את אלמנט הקהל, ולבנות ממה שנשאר טורנירים לסיום העונה. אלא שבהצעות הללו יש בעיה אחת עיקרית: הן לא נבנו מתוך ניתוח ההעדפות של הלקוחות, כלומר הקהל. בסופו של דבר, ההיתכנות למניעת קריסה כלכלית של קבוצות בנוי ממידת ההירתמות של האוהדים.

אם טורנירי סוף העונה יתקיימו (ללא קהל בכלל, או לעיני מספר מוגבל של צופים), אך לא יעניקו יתרון יחסי לרוכשי המנויים, מועדונים רבים יהיו חשופים לתביעות ענק. יתרה מכך: גם אם האוהדים יגלו הבנה מלאה לכוח העליון והבלתי צפוי של מגיפת הקורונה בעונת 2019/20, הרי ששום תוכנית שפורסמה עד כה לא הציגה מענה כלכלי עבור המנויים לקראת העונה הבאה. כל עוד לא תהיה תוכנית כזו, שתעניק ביטחונות לאוהדים, צפויה צניחה עצומה במכירת המנויים.

לכן, בטווח הנראה לעין, הפתרון הטוב ביותר (או כאמור: הכי פחות גרוע) הוא הפתרון הבא: כל המשחקים שיתקיימו העונה - אם יתקיימו - ישודרו בערוצים בתשלום. בד בבד, כל קבוצה תשדר את משחקיה הביתיים בעמוד הפייסבוק שלה או בכל ערוץ ייעודי אחר, תוך שהיא מגנה על השידור באמצעות שם וסיסמה שאותם היא מעניקה ללא תשלום רק למנויים שלה.

לצורך העניין, אם יחודשו משחקי ליגת העל בכדורגל, כל מי שרכש מנוי בתחילת העונה יוכל לצפות בחינם במשחקי הבית של הקבוצה שלו; אלו תכנים ששאר חובבי הכדורגל יידרשו לשלם עליהם.

ערוצים בתשלום אינם דבר פופולרי, ואף אחד לא אוהב לשלם יותר. אפשר אולי להגדיר סייגים, דוגמת משחק מרכזי שישודר בכל מחזור בערוץ פתוח - אבל ברמת המאקרו, הנקודה הכי חשובה כרגע לקבוצות ולאוהדים היא היכולת להעניק יתרון יחסי למנויים. לקבוצות זה מעניק הכנסה, ומבחינת האוהדים - זה שומר על הקבוצה שלהם שלא תתרסק כלכלית.

לתוכנית הזאת יש שני אתגרים גדולים, אך כאלה שניתן לגשר עליהם: הראשון נעוץ בכך שזכויות השידור לעונה הנוכחית נרכשו מראש והדבר דורש הסכמה של גוף השידור הרוכש, אך מודל עסקי סביר בין הליגה לערוץ המשדר יכול לפצח את האתגר בקלות; בעיקר לאור העובדה שאין כרגע כמעט שום אלטרנטיבה לספורט בתוך קטגוריית הפנאי, ואחוזי הצפייה עשויים להיות גבוהים ומכניסים מאוד.

האתגר השני הוא ניהול מערך הסיסמאות, כך שרק מי שרכש מנוי עונתי יוכל לצפות בחינם במשחקים. זהו כמובן אתגר פתיר, אך כזה שצריך לדעת לנהל מראש.

התוכנית הזאת פותרת את האתגר הכלכלי של העונה הנוכחית, וגם משמשת מבוא טוב לקראת העונה הבאה. כל אוהד שירכוש מנוי לקראת העונה הבאה יידע מראש שכל עוד הוא לא יכול להגיע למגרש, הוא יוכל לצפות במשחקי הבית של הקבוצה שלו בחינם - וזה למעשה ישמש עבורו תעודת הגנה כלכלית למקרה של התפרצות נוספת של הקורונה, והמשך קיום משחקים ללא קהל גם בעונה הבאה או בחלקה.

גם עבור הקבוצות מדובר בחבל הצלה של ממש. ללא התוכנית הזאת, לא יהיה לאף אחת מהן "מוצר" שאותו היא תוכל למכור לקראת העונה הבאה, וההכנסות ממכירת מנויים יצנחו בהתאם.

כל מי שמנהל את ענפי הספורט ניצב בפני אתגר קשה מאוד - לסייע למועדונים לשרוד את שגרת הביניים הזאת, עד שנוכל לחזור לשגרה מלאה, כמו פעם. תוכנית מהסוג הזה מעניקה כלים כלכליים ראשוניים, שאיתם אפשר לצאת לדרך ולהישאר עם הראש מעל המים. לפחות עד שנוכל, כמו פעם, למלא אולמות ואיצטדיונים.

* הכותב הוא מנהל מערך הפרסום והדיגיטל בקבוצת "גולדפינגר תקשורת"