וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

גיא פניני: "אנחנו צריכים ללמוד מהכדורגל. לפחות שם יש שיח בין הקבוצות לשחקנים"

רוצה לפרוש מהנבחרת ביורובאסקט ("לא אוותר על החלום גם בגיל 39"), מוטרד מהקורונה ("אבל מקווה שזה יעזור לאבדיה") ומגלה מה לחש לדיוויד בלו לפני נס מילאנו, ואיך אוברדוביץ' כמעט גרם לו לשבור את הסלולרי. ראיון

קלי מקארתי (מערכת וואלה! ספורט)

בסרטון: קלי מקארתי מוסר ד"ש (עם שיר) לאוהדי הפועל ירושלים

"יש לי איזשהו חלום שהעונה תימשך באיזושהי צורה, אבל בתוך תוכי אני מבין שאני חי בסרט. אנחנו צריכים להיות ריאליים ולהבין את הסיטואציה. בסדרי העדיפויות, תחומי הספורט והתרבות פחות מעניינים את מקבלי ההחלטות ואני יכול להבין למה. הלוואי שתימצא המתכונת לחזור לשחק ולשמח אנשים, גם אם זה אומר לשמח אותם רק מרחוק".

- כלומר, לשחק בלי קהל.

"לפני חודש הייתי אומר לך שאין טעם לשחק מול יציעים ריקים, והיום זה כבר עולם ומלואו בשבילי. מבחינתי שנשחק דרך הפלייסטיישן, העיקר שנשחק".

מגיפת הקורונה תפסה את פורוורד הפועל חולון, גיא פניני, לא מוכן. "אני כבר לא זוכר מתי הסתפרתי בפעם האחרונה", הוא מחייך. אבל היה רגע אחד שבו נאלץ להבין כמה השבתת הספורט עלולה לפגוע בו באופן אישי, וזה קרה כשפיב"א הודיעה על דחיית אליפות אירופה בשנה, מ-2021 ל-2022.

עוד בוואלה! NEWS

בסביבתו של ים מדר אופטימיים: "יש פידבק חיובי מאוד מקבוצות NBA"

לכתבה המלאה
"לפרוש מהנבחרת ביורובאסקט זו דרך מדהימה לסיים". פניני עם גל מקל לפני חודש וחצי (צילום: קובי אליהו)

"המטרה שלי הייתה לסגור מעגל ולפרוש מהנבחרת אחרי היורובאסקט", מסביר פניני בראיון לוואלה! ספורט. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בטורניר ב-2007. "הדחייה הזאת מבאסת, כי התחלנו את קמפיין המוקדמות בידיעה שהאליפות מתקיימת בשנה הבאה, ובשלב שאני נמצא בו, זו הייתה דרך מדהימה לסיים את הקריירה במדים הלאומיים".

- במהלך אליפות אירופה תחגוג את יום הולדתך ה-39.

"אני לא מוותר על החלום. הלוואי שנגיע ליורובאסקט, ושאני אהיה חלק מהנבחרת. לא הקורונה היא שתעצור אותי".

- אתה מתחיל להתקרב לגילים שבהם מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, דריק שארפ ומאיר טפירו שיחקו.

"כשמיקי פרש עוד הייתי ילד, כך שלא חשבתי על זה, אבל אני זוכר שראיתי את מאיר בשנים האחרונות שלו על המגרשים, ושאלתי את עצמי איך הוא סוחב. עכשיו אני מבין שזה די פשוט, כל עוד אתה מרגיש טוב גופנית ונשאר רעב מנטלית, וכל כולך בתוך זה".

"פתאום, לשחק בלי קהל זה עולם ומלואו. אני מוכן אפילו בפלייסטיישן". ומה עם התספורת? (צילום: FIBA)

בשבועות האחרונים, מאז נעצר הספורט הישראלי, התמלאו האתרים והעיתונים בכותרות שנגעו למגעים בין קבוצות הכדורגל לשחקניהן בנוגע למתווי קיצוץ השכר. הגזרה בכדורסל שקטה, ופניני מוטרד.

"רוב הקבוצות הוציאו את הישראלים לחל"ת בהחלטה חד צדדית, ואני חושב שאנחנו צריכים ללמוד כאן מהכדורגל. לא שום הייתה הידברות בין הבעלים לשחקנים. לפחות אצלם היה שיח בין הצדדים, בין אם הגיעו להסדר ובין אם לא. הסיטואציה מורכבת. אנחנו יודעים שהמצב בעייתי ושגם הקבוצות נפגעו. ושני הצדדים צריכים לשאת בנטל, אבל כדי למצוא פתרון צריך לשבת ולדבר".

- 18 שחקנים ושלושה מאמנים היו איתך העונה בחולון, וכבר חודש לא בוצע שום שינוי בסגל. זה די נדיר...

"עם כל מה שעברנו העונה, אהבנו להיות יחד, ואני חושב שלקראת הסוף עלינו על המסלול והיינו בדרך הנכונה. חבל שזה נקטע באמצע".

- במבט מהצד, בשביל מי אתה הכי מתבאס על עצירת העונה הזאת?

"בכל ליגה יש את הקבוצה שהייתה בדרך לעשות דבר גדול. מכבי תל אביב הייתה יכולה להגיע רחוק ביורוליג, הפועל ירושלים בליגת האלופות ובליגה שלנו, אנאדולו אפס ביורוליג, ליברפול כמובן... אבל המפסידים הגדולים אלה האוהדים. אני רק מקווה בשביל דני אבדיה שאולי כל זה ישחק לטובתו לקראת הדראפט. הוא סיים את העונה במומנטום מדהים, ומנגד בוטל טורניר המכללות".

"נפתחה לנו תיבה של חלומות". מול לנגפורד בסדרה ב-2014 (צילום: ברני ארדוב)

- יש לך עכשיו הזדמנות להצטרף לטרנד סיפורי העבר מהכדורסל...

"בפיינל פור הראשון שלי, ב-2011 בברצלונה, ניצחנו את ריאל מדריד בחצי הגמר, ולמחרת הגענו לאימון המסכם לקראת הגמר. פנאתינייקוס התאמנה לפנינו. נכנסנו לאולם, ביד אחת החזקתי את נעלי הכדורסל שלי וביד השנייה את הטלפון הסלולרי, וכשאני יוצא מהמנהרה לתוך המגרש, פתאום אני קולט את ז'ליקו אוברדוביץ' עומד חמישה מטרים ממני, מושיט לי יד, ואין לי יד פנויה ללחוץ לו... מהלחץ זרקתי את הטלפון על הרצפה, ולחצתי לו את היד. למזלי הוא לא נשבר".

- היום לפני שש שנים היית בסיטואציה מעט שונה, כשחוללת עם מכבי תל אביב את נס מילאנו הראשון.

"באנו למשחק הראשון במטרה לקחת מארמאני את הביתיות ולהכתיב את קצב הסדרה, אבל שלוש דקות לסיום הם הובילו ב-12 הפרש. התחלנו לחשוב על חלוקת כוחות לקראת המשחק השני, ודיוויד בלאט התחיל עם החילופים. אני הייתי על הספסל, דיוויד בלו ישב לידי, ואני זוכר שאמרתי לו: 'לא יכול להיות שפעם אחת בחיים, כמו בסרט, לוח התוצאות יתחיל לעלות לטובתנו?'. לאט לאט זה התחיל לקרות, וכשקית' לנגפורד החטיא מהעונשין, הבנתי שאנחנו באמת בסרט מטורף.

"אבל הנס הכי מטורף מבחינתי התרחש בכלל שלושה שבועות מאוחר יותר, כשחזרנו למילאנו לפיינל פור. באו אלפי אוהדים, כל המשפחות היו איתנו, וצסק"א מוסקבה ברחה ל-15 הפרש נגדנו בחצי הגמר. אני זוכר שהתגנבה לי לראש מחשבה איזה מבאס זה שלכולם נהרס הסופ"ש, ושהם טסו עד לשם כדי לראות אותנו במשחק על מקומות 4-3. ואז ניצחנו, עם צירוף האירועים בסוף.

"המשחק הראשון בסדרה נגד מילאנו פתח לנו משהו בראש, ונתן לנו את האופציה לחלום להיות אלופי אירופה. עד אז היו לנו הרבה עליות וירידות, אף אחד לא חשב שנהיה בפיינל פור, בטח לא שנזכה. נפתחה לנו תיבה של חלומות, וכל שחקן הרים את הרמה שלו"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully