זיו אדלר: "גיליתי את פאודה". דניאל בר נתן: "רואה המון את ערוץ האוכל"

בווידאו: הספורטאים הישראלים מדגימים כיצד לעשות כושר בבידוד

"זיו יצחק עליי, אבל אמש ישבתי שעה וחצי מול מסך הפלאפון וראיתי הופעה ביתית של אייל גולן בפייסבוק. בעינית למעלה היה רשום שעוד 14 אלף צופים בהופעה שלו מהסלון", יורה דניאל בר נתן לעבר חברו הקרוב זיו אדלר. זו לא תקופה של כדורגל והחיים החדשים אינם פוסחים גם על השופטים שפתאום מוצאים את עצמם מתרגלים למציאות אחרת בה הם צריכים למלא בתוכן את היעדר המשחק שהם כל כך אוהבים. "אתה ראית הופעה בפייסבוק ואני ראיתי בפעם הראשונה מה זה נטפליקס", אומר לו אדלר.

מה ראית?

"פאודה. בלי הקורונה אולי לא הייתי מגיע לזה. למעט ספורט וחדשות, אני לא רואה שום דבר בטלוויזיה. אני ונועה אשתי באיחור אחרי כל המדינה והגענו לפרק תשע בעונה הראשונה בפאודה".

בר נתן: "אני רואה המון את ערוץ האוכל. אני משתמש במתכונים שאני רואה שם".

אנחנו מדברים אתמול. אדלר עדיין ניצל את זה שאפשר לצאת החוצה לאימון אישי וחזר מריצה לפני שהוא נכנס למשרד שלו ברעננה שם הוא עוסק בראיית חשבון. "בימים כאלה תתאמן כל עוד אפשר", הוא אומר. "בגיל שלנו במיוחד. לך תדע, אולי בקרוב יסגרו אותנו לגמרי בבתים. בבוקר רצתי את אחד מאימוני הכושר שמאמן הכושר של השופטים נתן לנו. חשוב לנו כמה שיותר להמשיך בשביל השפיות כי אנחנו רגילים לשמור על הכושר ועל הגוף ואני משתדל כל עוד מזג האוויר מאפשר. הבוקר חזרתי מארבעים דקות בספורטק ברעננה".

בר נתן: "יש לי מראה גדולה בסלון. כל בוקר אני עומד כך בפרופיל ומסתכל מה קורה עם הבטן. יצאה קצת, או שאני עדיין במצב טוב. אנחנו לא בני 20. גיל 43 או גיל 45 זה כבר לא שנות ה-20. אני חושש לעלות במשקל בתקופה הקרובה. חילוף החומרים זה לא אותו הדבר. אני מתאמן כל יום, אבל זה רבע קלאץ' כי אין לך כדורגל ואין לך מגרשי כדורגל. אז אני מאלתר ואני רץ מסביב לבלוק או במדרגות. מה שבינתיים מאפשרים".

אדלר: "היה שיעור מקוון לשופטי ליגת העל. היה השבוע גם שיעור דומה לשופטי הליגה הלאומית. ולשופטי הליגות הנמוכות. שלחו לנו קליפים עם סוגיות. שלחנו את התשובות וניתחנו את הכול יחד דרך וידאו קונפרנס. אנחנו חייבים לשמור על פוקוס מקצועי וגם לשמור על שפיות. כל עוד אפשר לא להתנתק לגמרי מהכדורגל והשיפוט זה טוב".

בר נתן: "זה היה מוזר לעשות כינוס מקצועי כזה דרך המחשב ולא בשפיים כמו שאנחנו רגילים. ניקינו קצת חלודה וראינו אחד את השני דרך המחשב. כבר חודש וחצי לא נפגשנו".

אדלר: "לא, הגזמת. לפני שלושה שבועות".

אתם מאבדים את תחושת הזמן?

בר נתן: "אנשים מאבדים בתקופה הזו את תחושת הזמן לחלוטין. אני עוד שפוי כי אני עובד בינתיים כשמאי מקרקעין עד שיגידו גם לי לא ללכת ואז אני לא יודע איך אתפקד".

שדרי הכדורגל שראיינתי השבוע לא זכרו מה היה המשחק האחרון שהם שידרו. אצלך זיו אי אפשר להתבלבל.

אדלר: "יצא לי לשרוק את השריקה האחרונה של הכדורגל בארץ לעת עתה. זה בסך הכל היה לפני עשרה ימים במשחק הגביע בין מכבי חיפה להפועל באר שבע. מאז אין כדורגל. נראה פתאום שזה היה לפני המון זמן. נכון להיום זו השריקה האחרונה של העונה. גם המשחק הזה היה כמו מסטיק כי היה צריך להיות משחק ביום רביעי לפני 15 ימים אבל באותו יום נמצא חולה קורונה בבלומפילד והגבילו את המשחק ל-5,000 צופים ואז החליטו לדחות בכלל את המשחק. אני הייתי בדרך לחיפה כשהודיעו שאין משחק. הסתובבתי בהרצליה וחזרתי הביתה".

בר נתן: "זיו קיבל את התעריף הכי גבוה על משחק הגביע הזה. הוא קיבל כפול. 3,000 שקל על המשחק שנדחה ו-3,000 על המשחק שהתקיים. 6,000 שקל הוא לקח על המשחק".

אדלר: "בגלל שיש הסכם קיבוצי מתחילת העונה, קיבעו את העניין שאם שופט כבר יצא למשחק והביטול הוא בסמוך למשחק, אז השופט מקבל את הכסף ובתנאי שהוא בוטל כמה שעות לפני המשחק ובטח אם כבר יצאת למשחק".

גם במשחק בקרית שמונה העונה, בוטל לך משחק.

אדלר: "הגעתי לקרית שמונה למשחק נגד באר שבע. יצאתי מוקדם לדרך כי זו נסיעה ארוכה. הגעתי למגרש כשעתיים לפני המשחק וטכנאי הניידת אומר לי שהמצב קשה ולא יהיה VAR. הוא אמר שיש תקלה בחומרה ואנחנו בקרית שמונה. מי יביא עכשיו ניידת חדשה עד קרית שמונה? כששלומי בן אברהם שרק לפתיחת המשחק, אני כשופט VAR כבר הייתי בדרך הביתה".

יום חמישי זה כבר היום שבו מתחילים הפרפרים בבטן לקראת המשחק.

בר נתן: "חד משמעית. יש גרף עלייה במתח לאורך כל השבוע וזה מגיע לך גם לחיים האישיים כי אתה במתח לקראת משחק".

ואז מתחילים לריב עם האישה?

בר נתן: "אי אפשר לריב עם אשתי. זיו מכיר אותה. הוא יודע. אבל ככל שהימים עוברים לקראת השבת, אתה מרגיש את המתח והלחץ. אנחנו בני אדם. עכשיו הדופק הוא כמו של בן אדם מת. קו ישר. אין שום דבר שמביא אותך למתח. אין שום גירוי של מתח. העבודה שלי כשמאי היא סך הכל מונוטונית. אתה יוצא בבוקר להביא פרנסה. מה שגורם לי לעליות וירידות של אדרנלין ומתח חיובי לקראת משחק מעניין זה הכדורגל והשיפוט".

אדלר: "אני רואה חשבון וברור שהעבודה שנותנת את הפלפל לחיים זה השיפוט. אתה יודע ששופט שמושעה לשבוע, מתוסכל כי כולם במגרשים והוא בבית. פתאום אין לך את ההתרגשות לקראת משחק. קח את השבוע שעבר. ביום שישי בצהריים דחו את הכדורגל סופית. שוכחים שבדיוק לפני שבוע עוד התכוננו כאן למחזור ליגה ואני שובצתי להיות שופט VAR בבלומפילד במשחק בין מכבי תל אביב להפועל חיפה. אוראל גרינפלד היה צריך להיות השופט הראשי. ביום שישי בבוקר כבר הייתי בראש באנרגיות למשחק. בדקתי מה ההרכבים. הרצתי תסריטים בראש מה יהיה במשחק. כמו השיר של הרצל קביליו, אתה מחכה למשחק וזה חסר".

בר נתן: "הבעיה שאין לך אלטרנטיבות לכדורגל. מילא, אם אתה לא שופט, סע לטיול בצפון עם המשפחה, אבל אין כלום. אתה תקוע בבית".

אין משהו חיובי שאפשר למצוא נוכח המצב?

בר נתן: "יש. אני יותר בבית. אני אחד שעובד הרבה שעות. לפעמים אני נכנס הביתה בעשר בלילה והילדים ישנים, כך שכל השבוע אני יכול לראות אותם לכמה דקות בבוקר ואז בסוף השבוע אני נעלם ליום שלם בגלל הכדורגל. עכשיו כמות הזמן שלי עם הילדים גדלה אבל להגיד לך שאני רוצה להיות כל הזמן בדירה אחת עם חמש נפשות, זה הרי שגעון. למזלי אני גר רק בקומה שנייה. אם נקפוץ מהחלון, נשבור רק רגל".

אדלר: "פתחנו משחקי קופסא: 'קטאן' ו'מונופול'. אני גם רוצה לסגור טלוויזיה. פתחנו לוח ושיחקנו. אנחנו נהנים מזה. זה מעביר את הזמן. אנחנו כשופטים עוסקים כל השבוע בהרבה דברים למעט המשחק עצמו. אימוני כושר, כינוסים מקצועיים, ניתוחים אישיים אבל הכי חשוב אנחנו רואים המון כדורגל ומנסים ללמוד מהזווית של שופטים. עכשיו גם אין מה לראות. אני מחזיק בבית בכוונה טלוויזיה אחת ובכל יום שש שעות היא על כדורגל ועוד בפריים טיים. עכשיו אין את זה ולכן יש יותר זמן לזוגיות".

מי מכם יותר חששן בקטע הבריאותי ומסתובב כבר עם מסיכות?

בר נתן: "אני אדם חששן בקטע בריאותי, אבל כאן עוד לא ממש. אני יותר חושש מהמצב הכלכלי במשק. אבל אני גם מאמין במדיניות הממשלה ומעריך שנצא מזה".

הממשלה הגבירה את ההנחיות. אנחנו כנראה בדרך לסגר.

בר נתן: "יצא לי להיות ביום שני בפארק הלאומי ברמת גן. ביום העצמאות לא היה כזה עשן של מנגלים. הגיוני שיסגרו. יש מדיניות הפחדה של נתניהו ובר סימן טוב כדי שלא נהיה כמו איטליה. אני מאמין שהמצב פה הוא עדיין טוב. אני רק מזכיר לך שלפני חודשיים אנשים מתו בעולם משפעת וזה לא חיסל את הכלכלה. אני מבין שאין עדיין חיסון לקורונה, אבל אני עדיין די רגוע".

אתם מחזיקים אלכוג'ל בכיס?

בר נתן: "אני נכנס לשירותים ציבוריים עם נייר טואלט בכיס. מוריד את המים עם נייר טואלט, פותח את הדלת עם נייר ואת הברז בכיור. כל הזמן חתיכת נייר טואלט עליי".

אדלר: "אתם יודעים אם בן אדם מת מקורונה, הנגיף נעלם או שממשיך להתפשט?".

בר נתן: "שמעתי שבאיטליה קוברים אותם בקברי אחים, אלוהים ישמור. אבל פה אף אחד עוד לא מת, אז למה אתה מוטרד?".

אדלר: "כי זה עלול לבוא וצריך לדעת האם אפשר לקיים הלוויות רגילות, לא עלינו".

בואו נחזור לכדורגל שלנו, השחקנים צריכים להחליט האם הם מקצצים או שהולכים לחל"ת.

בר נתן: "גם אנחנו לא חסינים בתחומים שלנו מחוץ לכדורגל. גם אצלי יכולה מחר הבוסית שלי לבוא ולהגיד תוריד 50 אחוז או שתלך לחל"ת".

מה הייתם מייעצים לשחקני הכדורגל שאתם מכירים היטב כי באיגוד השופטים כבר שלחו אתכם לחל"ת?

אדלר: "תראה מרבית שופטי ליגת העל עובדים בעוד עבודה כך שהחל"ת באיגוד השופטים אינו משמעותי עבורם. אבל יש הרבה שופטים בליגה הלאומית, סטודנטים, שהחל"ת יכול להיות יותר משמעותי עבורם. לגבי השחקנים, אני מעריך שהם מבינים שכולם במשבר והם צריכים לצמצם בתקווה שזה לתקופה קצרה".

בר נתן: "השחקנים בשכבה העליונה שמרוויחים 200 אלף דולר ומעלה יסתפקו אפילו ב-50 אחוז מהשכר העיקר לשמור על המסגרת הספורטיבית שלהם. מה, הם ילכו לחלק עיתונים עכשיו? בליגה הלאומית כנראה יעדיפו חל"ת כי השכר שם נמוך יותר".

ביום שזה יגמר אינשאללה, אנחנו נהיה אנשים יותר טובים?

בר נתן: "אני כל הזמן חושב על זה. מה שאנחנו עוברים עכשיו, זה שיעור לחיים. אני קם כל בוקר ושואל את עצמי האם אני בחלום אבל אני רואה את החדשות ומבין שזו המציאות. הקורונה חייבת להכניס בכולנו פרופורציות לחיים. אנחנו לפעמים לא נרדמים בלילה אחרי משחק לא טוב או כתבה רעה. הקורונה חייבת לחשל את כולנו. חטפנו כאן סטירה שהמדינה והעולם לא חטפו. אני מנסה למצוא משהו חיובי וכשזה יעבור, אנחנו חייבים ללמוד מזה. נגיף קטן שלא רואים אותו עושה לכל העולם בית ספר".

זיו אתה מסכים איתי שזה יהיה נאיבי לחשוב שהאדם ישתנה אפילו במילימטר? הרי ברגע שזה יגמר, כולם יחזרו להיות אנשים רעים ביסודם.

אדלר: "ברור שכאשר נחזור לשגרה, בני האדם יחזרו להיות מי שהם. אני כן מקווה שאנשים ילמדו משהו וינצלו את החיים שלהם כדי ליהנות ולא להיות כל הזמן בתחרות".

אתה מאמין שכאשר נחזור לשחק ובתקווה נגמור את העונה הזו, איביץ' לא יתעצבן מהחלטות שופט?

אדלר: "מאמנים תמיד יתעצבנו מהחלטות שיפוט וזה לא רק המאמן שציינת. זה לגיטימי וזה בסדר. בשביל זה יש ספורט, להוציא את האגרסיות. זה חלק מהספורט".

דניאל, זו עונת השיפוט האחרונה של זיו כי הוא בן 45 פלוס ואולי הוא סיים את הקריירה בגלל הקורונה?

בר נתן: "אני מאמין שבגלל הקורונה, יתנו לזיו עוד שנה".

יש פה סקופ?

בר נתן: "אני צעיר מזיו ואני ממליץ שכל עוד אני שופט, הוא גם ישפוט".

אדלר: "ברגע שיש VAR, זה האריך את הקריירה של השופטים".

עובר לך בראש שיכול להיות שלא תחזור לשפוט יותר אם העונה תסתיים בלי לחזור בחודשים מאי או יוני?

אדלר: "אם העונה הזו הסתיימה, אז יכול להיות ששרקתי את השריקה האחרונה שלי. כרגע זה פחות מעניין אותי כי יש המון דברים שרצים בראש בענייני היום יום".

היום הפרישה משיפוט יותר נוחה וקלה בגלל ה-VAR?

אדלר: "נכון. זה יותר קל כי אנחנו יכולים להמשיך להיות בצוות השיפוט".

בר נתן: "אני רוצה שמשחק הפרישה של זיו יהיה מכבי פתח תקוה נגד ראשון לציון".

דרבי של משפחת לוזון אתה מסדר לו כמשחק פרישה משיפוט?

אדלר: "אם שתיהן כבר יהיו עולות לליגת העל, אז יהיה משחק קל. אופ"א דחתה את היורו וזה נתן תקווה לליגות המקומיות באירופה לחזור לשחק. הלוואי שזה יהיה ביוני והלאה. נעשה יותר הפסקות מים".

לאיזה דבר אתם הכי מתגעגעים?

אדלר: "לרגע הזה שאתה עולה למגרש למשחק גדול. כשאני עולה עם הכדור ויש מגרש מלא. לנשיפה שאני לוקח לפני שהמשחק מתחיל. לעבודה שאני הולך לתת".

בר נתן: "אני מתגעגע לשיבוצים של איתן תבריזי ביום שלישי בבוקר. לרגע הזה באמצע השבוע שאתה יודע ששובצת למחזור הקרוב ומאותו הרגע הראש שלך רק במשחק שלך".

אדלר: "ביום בו נחזור לשפוט, נדע שהמדינה חזרה לנורמליות".

התכניות לקיץ יתבטלו?

אדלר: "יש לי כרטיסים לקיץ לחצי גמר היורו ולווימבלדון. שניהם כמובן בלונדון. היורו כבר נדחה ואני מעריך שגם הווימבלדון יידחה. כנראה שאסור לתכנן כל כך רחוק".