אז ה-NBA לא תהיה חלק מהנוף עד אמצע-סוף יוני לכל הפחות. עבור חובביה האדוקים של הליגה מדובר בבשורה קשה לעיכול לא פחות מאשר התפשטות הקורונה שהביאה אותנו למצב מלכתחילה, אבל מתחת לפני השטח יש מי שכבר מזהה בכך הזדמנות.
אם התסריט האופטימי יתממש והליגה אכן תחזור לפעילות בעוד שלושה חודשים, כנראה שכוכבי הליגה יגיעו לפלייאוף רעננים מאי פעם. הדיון הער מדי על חלוקת עומסים - כן, לא, שחור, לבן, קוואי, לברון - יהפוך מיותר לחלוטין. "האנרגיות בפלייאוף ירקיעו שחקים. זה הולך להיות הפוסט-סיזן הטוב בכל הזמנים", ניבא השבוע מאט בארנס ב-ESPN.
אבל ההנחה הזו, כמו רבות מהתחזיות על המשך העונה, עדיין מוקדמת מדי. על הנחה אחת אין עוררין: את התקופה הקרובה יכולים לנצל שחקני הליגה כדי להפוך לכדורסלנים טובים יותר.
זה לא חייב לקרות בהכרח באמצעות אימונים סיזיפיים: בימים שבהם נטפליקס נראה כמו הנוגדן האמיתי היחיד לקורונה, המסך יכול להוות נשק גם עבור טובי הכדורסלנים בעולם. תשאלו את לברון, שסיפר לא אחת בעבר שהוא נוהג לצפות בסרטונים של ג'ורדן במהלך הפלייאוף כדי ללמוד מהטוב ביותר.
לעת עתה נראה שמרבית שחקני ה-NBA מקדישים את זמנם ומרצם לצפייה במהלכים של עצמם, אבל הרשו לנו להציע להם המלצות צפייה קצת שונות, כאלו שיהפכו את הפגרה הכפויה לקצת יותר יעילה עבורם.
השיעור המקוון של לברון ג'יימס: עיון מחודש בחוק העונשין
המרצה: אנדרה דראמונד
הבינג': משחקים צמודים של הפיסטונס, 2017-2019
לברון ממשיך להשתכלל ולהשתבח גם בגיל 35, ומראה העונה שיפור ניכר בשלל קטגוריות. ועדיין, נותר לו עקב אכילס שמלווה אותו מאז ועד היום: אחוזי העונשין, וברזולוציות קטנות יותר ומשמעותיות יותר - אחוזי העונשין במאני טיים. קינג ג'יימס אף פעם לא היה אוטומטי מהקו, אבל מה שקורה לו ברגעים מכריעים מהעונשין הוא כבר בגדר תעלומה: כך, למשל, בעונה שעברה פורסם הנתון המטריד הבא - אחוזי העונשין בקריירה של לברון ב-15 השניות האחרונות של משחקים צמודים, זמן חוקי או הארכה, עומדים על 48% בלבד (!). לצורך העניין, הנתון הזה הופך אותו לאחד משחקני הקלאץ'-עונשין הגרועים ב-NBA, אפילו שבכל פוזיציה אחרת גן הקלאץ' שלו מפותח לגמרי. העונה, כאמור, אין מגמת שיפור. הוא עומד על 62 אחוזים מהעונשין במאני טיים (חמש דקות אחרונות של משחק צמוד), והספיק להחטיא כמה וכמה פעמים זריקות מכריעות.
כאן בדיוק משתלב בסיפור הצד השני של המטבע, התעלומה ההפוכה שעונה לשם אנדרה דראמונד. סנטר קליבלנד, שהיה עד לא מזמן קלע העונשין הגרוע ב-NBA, הפך בשנתיים וחצי האחרונות לסביר בתחום באופן כללי, ולמצטיין בתחום באופן ספציפי במאני טיים. דראמונד הוא לא פחות מפלא סטטיסטי: בעונה שעברה הוא דייק ב-24 מ-28 זריקות העונשין שלו בקלאץ', והעונה הוא עומד על 75 אחוזים. הוא מסביר שהקאץ' הוא שילוב של עבודה פסיכולוגית עם למידה מקצועית פרופר מאחד ממאמני הקליעה הטובים בתחום, דייב הופלה. לברון, לא בושה להרים טלפון.
עוד בוואלה! ספורט
השיעור המקוון של ג'יימס הארדן: חשיבות החצי מרחק בפלייאוף
המרצים: סי ג'יי מקולום, קוואי לאונרד
הבינג': כל משחקי פלייאוף 2019 של מקולום וקוואי
צריך להיות קטנוניים ביותר כדי לחפש חסרונות התקפיים במכונה ההתקפית המשומנת ששמה ג'יימס הארדן, אבל אם צריך להצביע על אחד, הוא יהיה קשור ככל הנראה לאיזור הביניים שיוסטון מתייחסת אליו כאל שדה מוקשים. למעט רישיונות בודדים שמנפיקים דריל מורי ומייק ד'אנטוני למומחי חצי מרחק כמו כריס פול, שחקני יוסטון פשוט לא מבלים באיזור הזה של המגרש. רק כדי לסבר את האוזן: הארדן, כנראה השחקן שמבלה הכי הרבה זמן עם הכדור ב-NBA, זרק העונה 16 פעמים בלבד מחצי מרחק.
עד לא מזמן הנתון הזה ככל הנראה היה מזכה אותו בתשבחות, אבל בפלייאוף 2019 המצב השתנה. זה היה הפלייאוף שבו המיד ריינג' הפסיק להיות מוקצה, הפלייאוף שבו מומחים של האיזור האסור כמו קוואי לאונרד וסי ג'יי מקולום החזירו אותו לאופנה, וסידרו בעזרתו כמה ניצחונות קריטיים. כשמדובר בכוכבים, זהו כבר נשק חיוני של ממש - בפלייאוף היריבות מוכנות יותר, השופטים שורקים פחות, וחלון ההזדמנויות לקליעה הולך ונעשה צר. נראה שלהארדן יש את היכולת להפוך למאסטר מיד ריינג', ובגלגול הקודם כאקס פקטור באוקלהומה סיטי הוא הוכיח את זה. אולי זה השלב הבא באבולוציה שלו, אולי זה הנשק שסוף סוף יהפוך אותו לאלוף.
השיעור המקוון של קוואי לאונרד: מסקורר שלם לפליימייקר שלם
המרצה: מייקל ג'ורדן
הבינג': גמר פלייאוף 1991
הקילומטראז' שעבר קוואי מנער שמתהדר בידיים ארוכות וזריקות קצרות לספק הנקודות האמין ביותר ב-NBA, הוא לא פחות ממדהים. ובכל זאת, בפרמטר אחד הוא עדיין לא נגע בשלמות: יכולת המסירה. אין ספק שקוואי מתקדם בצעדי ענק גם באספקט הזה, והוא הוכיח את זה בפלייאוף העילאי האחרון וגם בחלקים מסוימים בקליפרס העונה.
בחלק האחרון של העונה עם טורונטו קוואי סיפק שיעור מאלף באיזונים ובלמים: הוא לקח את המשחק עליו בדיוק ברגעים הנכונים, ידע מתי להעביר את המושכות ללאורי וסיאקם ועשה הכל נכון, כפי שהשתקף בתוצאה הסופית. ובכל זאת, לא יזיק לו לקבל שיעור ברמה אחרת מהשחקן שהוא הולך ונעשה דומה לו עם השנים. יכולת המסירה של ג'ורדן לא היתה מוערכת דיו בזמן אמת, אבל בגמר 1991 היא התגלתה במלוא תפארתה. ג'ורדן ניצל באופן מושלם את הפוקוס ההגנתי של הלייקרס עליו כדי לפטם את חבריו בעוד ועוד סוכריות, וסיים שני משחקים רצופים עם 13 אסיסטים. זו צפיית חובה לכל חובב NBA, ועוד יותר לכל מי שמתיימר להיות פליימייקר, בוודאי לג'ורדן-וונאבי שכמותו.
השיעור המקוון של יאניס אנטטוקומפו: ככה מעלים הילוך בזמן הנכון
המרצה: קוואי לאונרד
הבינג': גמר המזרח אשתקד, משחקים 3-6
משחק 3 בגמר המזרח של פלייאוף 2019 עשוי להיכתב בספר דברי הימים של יאניס כרגע המכונן של הקריירה, כרגע של התבגרות והתפכחות. עד אז הוא עשה ביריבות כרצונו, גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף. אבל אז הגיע קוואי, וזה טרי מכדי שנשכח איך זה הסתיים.
כשקוואי קיבל פול טיים ג'וב לשמור על הגריק פריק, הכל השתנה. גם בראש של יאניס משהו השתנה, ויעידו על כך אחוזי העונשין שלו ממשחק 3 ואילך, שצנחו לפחות מ-50%. לאונרד לימד את יאניס שיעור חשוב: בפלייאוף, תמיד כדאי להשאיר עוד הילוך לעת הצורך. יאניס נראה גם השנה כמי שמשחק תמיד בפול פאוור, מלא בחמת זעם לא חשוב אם זה גארבג' טיים מול הקאבס או כריסמס מול הלייקרס. זו הברכה שלו, אבל זו גם הקללה. הפצע של גמר המזרח 2019 יזכיר לו את זה שוב ושוב, עד שתגיע טבעת.
השיעור המקוון של קווין דוראנט: התאוששות נכונה מקרע באכילס
המרצים: רודי גיי, גורדון הייוורד
הבינג': עונת 2017/18 של סן אנטוניו, עונת 2018/19 של בוסטון
ריץ' קליימן מבטיח ש-KD לא חוזר בקרוב, אבל כשזה יקרה כנראה שהמצרך החשוב ביותר יהיה סבלנות. פציעה כמו זו שעבר דוראנט הולכת איתך יד ביד לשארית הקריירה. תקדימי העבר מוכיחים שרבים מהקורבנות לא מצליחים לחזור ליכולת ולמספרים שהפגינו בעבר, אבל לדוראנט יש שני תסריטים אופטימיים לשאת אליהם עיניים.
על פי אתר הסטטיסטיקה 538, לשחקנים שסבלו מקרע באכילס יש נטייה ברורה לשחק פחות ולקלוע פחות בעונת הקאמבק. החזרה למוטב - אם בכלל - מתרחשת רק בעונה השנייה שאחרי החזרה למגרשים. גיי והייוורד הם דוגמאות טובות לכך, גם אם הם רחוקים מלהיות קליברים כמו KD. הם דוגמאות לשחקנים שהתקדמו לאט לאט, עד שחזרו להיות שחקנים תורמים ברמה דומה. אם דוראנט ינסה לאתחל את עצמו מהר מדי, זה עלול לפגוע בו בטווח הארוך כפי שפגע בקובי בריאנט.