חוזרים לשגרה? הקורונה בעולם הספורט

ארבל: "מחכה לשדר את מסי". וייץ: "חולם לשדר אליפות של ליברפול"

שדרי הספורט הישראלים מתגעגעים לכדורגל, בקושי זוכרים מה היה המשחק האחרון שהעבירו ולא מגלים אופטימיות בנוגע לחזרה. מוטי חביב: "הלוואי שהייתי יכול לומר שעוד 44 יום חוזרים"

בסרטון: ספורטאים ישראלים מדגימים כיצד לעשות כושר בבידוד (מערכת וואלה! NEWS)

יורם ארבל קם מהספה בסלון ביתו ומחפש את היומן האישי. שאלתי אותו מה היה המשחק האחרון שהוא שידר ופתאום שאלה כזו טריוויאלית, נשמעת כמו חידון קשה במיוחד. "זה נראה כאילו זה היה לפני 10 שנים", הוא מתבדח. "הראש מלא כל יום בחדשות על הקורונה ופתאום אתה לא זוכר מה עשית לפני שבוע".

כל יום אנחנו עוברים מעמסה עצומה, זה טבעי

"ב-8 במרץ שידרתי את יובנטוס נגד אינטר בלי קהל, זה לדעתי היה השידור האחרון שלי. הייתי אמור לשדר בשבת האחרונה את מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה. יובה נגד אינטר היה המשחק האחרון, זה היה פיניש בלי קהל. זה היה כמו משחק אימון. לא נהניתי. יובה היו לא רעים, אבל משחק בלי קהל היה פשוט מזעזע".

נסעת אחרי המשחק הביתה ואמרת אם לשדר משחקים בלי קהל, אז עדיף בלי כדורגל?

"לא. כבר שידרתי משחקים בלי קהל עם כל ההמצאה המוזרה הזו של משחקי רדיוס. אבל זה משהו אחר. לפעמים אתה מרגיש שאם תשדר ביתר התלהבות, תפריע לשחקנים לשחק. זה מכתיב לך שידור קצת יותר מינורי. ישבנו ושידרנו את יובה נגד אינטר מהאולפן והיה מאוד מוזר".

באיזה רגע הייתה אצלך ההכרה שאנחנו עומדים בפני השבתה מלאה של הכדורגל בעולם.

"אחרי המשחק הזה היה לי ברור שבזאת הבסטה נסגרת. הייתי צריך לשדר עוד את הליגה הספרדית אחרי זה וברגע שזה בוטל, ידעתי שאנחנו שם. אי אפשר לשחק בלי מגע גופני. היה ברור שברגע שאסור להיות שני מטר אחד מהשני, לא יהיה כדורגל".

שידרת המון שנים. חווית בעבר משהו דומה?

"לא כך, אבל אם אתה מחפש איזו הקבלה שיושבת לי בראש זה הגביע העולמי של 82' בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. גם זה היה משהו שתלוי על בלימה ואתה לא יודע מה יהיה מחר. וגם במונדיאל בברזיל ב-2014 שנפל בחלקו על צוק איתן, הרגיש לא נעים. אבל בכזו החלטיות ובצורה דרמטית כמו שזה קורה היום בכל העולם, אף אחד לא חווה".

ב-1982 אתה משדר מספרד וכאן יש מלחמה. זו באמת סיטואציה קשה.

"מה שעבר לי בראש ב-82' זה שהיו מספרים לי מהארץ שהרבה חיילים שלא נמצאים בלחימה שומעים את השידורים שלי וזה מה שהחזיק אותי. זו הייתה תחושה מוזרה להיות בחו"ל ולשדר כשיש מלחמה בארץ. אותו דבר ב-2014. הסתובבנו ברחבי ברזיל בידיעה שבארץ קורה דבר קשה".

איך מעבירים את היום בלי לשדר?

"אני רואה טלוויזיה, קורא ספרים ומבלה בזוגיות".

סגרו לך את החמצן.

"זה לא בלי חמצן. זה להיות בחוסר ודאות כי אף אחד לא יודע מתי נחזור לשדר. אבל בסך הכל אני אופטימי. אני מעריך שלקראת הקיץ נחזור לשדר. במקום היורו שנדחה, אני מאמין שנשדר דברים אחרים בחודש יוני. ממש בימים האלה צ'רלטון החלה לעבוד על השיבוצים ליורו. הייתי צריך להיות באחד הצוותים שייצא לשם".

הציבור מתחיל להפנים מה קורה כאן.

"אני חושב שאנחנו התעוררנו בדקה ה-89, לפני זמן פציעות ואולי זה יהיה מה שיציל אותנו. היה עדיף אם היינו מתעוררים בדקה ה-70. אנחנו עכשיו במלחמה נגד הזמן. עכשיו הם רוצים להשטיח את זה כדי שאנשים לא יעופו לבתי חולים ויגרמו לקריסה".

איזה גול אתה חולם לחזור לשדר?

"כמי שמשדר הרבה מאוד משחקים של ברצלונה, אני מחכה כבר לראות אותם שוב ולראות איך הם ייראו אחרי הברדק הזה. אני מחכה לשדר עוד כמה גולים של מסי. האמת שהוא משחק לבד. אין לו עם מי לשחק שם".

עוד בוואלה! NEWS

הפועל חיפה והפועל תל אביב בכדורסל הודיעו: השחקנים יוצאים לחל"ת

לכתבה המלאה
"התעוררנו בדקה ה-89, רגע לפני זמן פציעות". ארבל (צילום: ברני ארדוב)

עם רמי וייץ אני מתחיל ישר מהסוף ושואל למה הוא הכי מתגעגע. "30 שנה אחרי האליפות ההיא של ליברפול, חיכיתי כל העונה לרגע הזה שהיא תזכה באליפות. חלמתי לשדר את הרגעים האלה באנפילד. לא יודע אם נזכה לראות את זה. שום דבר לא ברור".

איך אתה מסתדר בלי לשדר ספורט?

"יש אצלי סולם של דאגות ובראשו נמצאת כרגע הדאגה למשפחה והדאגה לבריאות. השאלה הגדולה היא כמה זמן זה ימשך ולי יש תחושה שעוד חודשים ארוכים. הגבלת התנועה מתסכלת ובאיזה שלב זה יתחיל להשפיע כלכלית. אני גם חושש שיהיה נזק גדול לספורט שלנו ולספורט העולמי בכלל. אני חושב שאנחנו נמצאים במקום שאנחנו יותר לא מבינים ממבינים".

איפה הייתה אצלך ההכרה שזה הולך להשבתה טוטאלית?

"ברגע שהתחילו המספרים באירופה לטפס וברגע שראיתי אצלכם בוואלה! בכל יום בעמוד הראשי את מספר המחלימים בארץ שלא משתנה. במשך כמה ימים הוא לא השתנה ולא זז מארבעה. זה היה מדכא. היו לי המון שאלות כמו למה יש רק ארבעה מחלימים ומה קורה אחרי שבן אדם מחלים. אנחנו נמצאים בעידן של חדשות ללא הגבלה אבל לצערי גם בעידן של פייק ניוז ולכן אני סומך על התחושות שלי. התפלאתי על הכדורגל האנגלי שחיכה הרבה זמן בהשוואה למקומות אחרים ויש על כך ביקורת גדולה. עכשיו יש את ההחלטה של אופ"א לדחות את יורו 2020 ולי היה ברור כבר לפני חודש שיידחו בשנה. כל עוד עקומת המספרים עולה, לא יחזור הכדורגל וגם מה שקורה בסין לא מנחם אותנו. כל עוד לא נשמע על תרופה, זה לא יגמר כל כך מהר".

מה היה המשחק האחרון ששידרת?

"הייתי בבלומפילד במשחק של הפועל תל אביב נגד הפועל חדרה. אחר כך גם עשיתי בליגה האירופית את ה-0:5 של מנצ'סטר יונייטד נגד לאסק לינץ. כבר אז קיבלנו הודעה שזה כנראה הסוף באנגליה. הייתי צריך להיות השבוע בטדי בבית"ר ירושלים נגד הפועל באר שבע וזהו".

אתה משדר שנים ארוכות. אתה זוכר משהו דומה לתחושות שיש לך עכשיו?

"במלחמת המפרץ ב-91' עוד הייתי בערוץ הראשון. אמרו לי שמכבי תל אביב כדורסל לא יכולה לשחק בארץ אז אני צריך לטוס לשדר בחוץ. אני זוכר שטסתי לצרפת וגרמניה לשדר, אבל זה לא היה כמו עכשיו. נכון שעברנו הרבה מלחמות בארץ והיו השבתות, אבל ידעת שזה יגמר ויגמר די מהר. לא קרה שנכנסנו למלחמה וחששנו שזה ייקח חצי שנה. לכן זה לא דומה למה שקורה עכשיו. זו מגיפה ולצערי גם המומחים יודעים פחות ממה שהם היו רוצים לדעת. אני בעד ההחלטה של השב"כ לעקוב אחרי אנשים. בכל יום אחר הייתי נגד הפגיעה בפרטיות, אבל בימים כאלה שיחפשו את כל מפרי הבידוד".

"השאלה הגדולה היא כמה זמן זה ימשך ולי יש תחושה שעוד חודשים ארוכים". וייץ (צילום: אורן יוסיפוביץ)

מוטי חביב ישב אתמול בבית ומה שרץ לו בראש זה כמה הוא מתגעגע לשדר. "שמע, אני זוכר שחקנים שמתלוננים שהם ישחקו בלי קהל. אתה מבין כמה הם היו רוצים עכשיו לשחק בכלל? אני למשל, גם חשבתי מה ואיך זה לשדר משחקים בלי קהל ופתאום אני אומר תן לי לשדר כדורגל בחודש אוגוסט ב-8 בבוקר, העיקר לחזור לשדר. אין בעיה. תעיר אותי בחמש בבוקר ואני אשדר".

זו העבודה היחידה שלך מוטי?

"בוודאי. שמע בשנים האחרונות שידרנו כמעט מכל נקודה בעולם. הוגשם חלום ושידרנו בצ'רלטון משחקים כמעט מכל נקודה על הגלובוס והתחלנו להתפרנס טוב. פתאום שדרים ביקשו מנוחה והתחילו להגיד שיש להם פה בר מצווה ושם חתונה והם לא יכולים לשדר. אני זוכר את ימי 'שירים ושערים' שכל מה שהיה לנו זה משחק אחד בשבת. חלמנו להגיע לרגע הזה של שידורים ללא הגבלה ופתאום בום, הכל נגמר".

אתה מהפסימיים או האופטימיים?

"דווקא ההחלטה של אופ"א מאתמול לדחות את היורו הפכה אותי פסימי. כנראה באופ"א יודעים דברים ולכן דחו. הם אומרים שהם עשו את זה כדי שאפשר יהיה לשחק את הליגות בחודש יוני וזה כביכול אופטימי, אבל אני דווקא הפכתי לפסימי כי ברגע שאופ"א חיסנה את עצמה ודחתה הכל בשנה, זה לימד אותי שהם יודעים שלא יהיה כדורגל עוד הרבה זמן".

מדברים על עוד חודש וחצי לחזור להתאמן. זה לא נשמע לך הגיוני?

"אוהבים שאני אומר את המספר 4, אז אני חותם שנחזור לשחק עוד 44 ימים, אבל לצערי אני חושש שזה לא יקרה".

מה היה המשחק האחרון ששידרת?

"תהרוג אותי, אני כבר לא זוכר".

יורם ארבל הלך לחפש ביומן שלו.

"גם אני צריך להציץ ביומן. כשהתחילו הביטולים היו לי שידורים מהליגה ההולנדית ומשחק של הקבוצה של גדי קינדה, אבל ביטלו".

לא מתגעגע לבלומפילד החדש. חביב (צילום: ברני ארדוב)

לאיזה אצטדיון אתה מתגעגע?

"לא לבלומפילד. כולם אוהבים, אבל אני לא אוהב את בלומפילד החדש. העמדה שלנו בקומה 6 שם למעלה ואין לי הרגשה של כדורגל. גם כשיש 15 אלף צופים בבלומפילד, אין לי תחושה של כדורגל. אם כבר, אני רוצה לשדר גול בסמי עופר. אולי של פלקושצ'נקו שאפשר יהיה לגלגל את השם שלו על הלשון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully