"קלינגר עשה את כל מה שצריך כדי שאחזיר לו": עומרי אלטמן בפודקאסט הפודיום

שחקן הפועל תל אביב עומרי אלטמן התארח בפודקאסט הפודיום של אורן יוסיפוביץ וסיפר בין היתר על כדורגל בצל הקורונה, הפתיחה הנוראית לעונה של האדומים ושלו, הביקורות נגדו ואיך התמודד איתן, מה נשתנה מאז שניר קלינגר הגיע, ימי פולהאם ומכבי תל אביב, עונת הירידה והניסיון לשינוי התדמית, הפוסטים באינסטגרם (על תפקידו בקבוצה ועל התרומה למאבק האוסטרלי) והשער הנהדר בתוספת הזמן מול הפועל חדרה.

הפרק זמין בכל אפליקציות הפודקאסטים, כולל ספוטיפיי

ציטוטים נבחרים

על היום בו איבד אמון בניסו אביטן: "זה קרה במשחק נגד בני יהודה. לקחתי שם פנדל, בעטתי, החמצתי, קיבלנו פנדל חוזר ובאתי שוב לקחת את הכדור. כרגיל, מבחינתי. ואז אני רואה שניסו והצוות אומרים 'לא לא לא לא! אינברום לוקח'. ואני כזה 'מה אינברום?! סבבה, החמצתי, קורה, הכול בסדר, יש לנו עוד הזדמנות'.

"זה היה איזשהו צומת איתי - לאן אני הולך? אם אני אתן את הגול הזה, את הפנדל - גם אם זה פנדל - מבחינתי זה בוסט כזה שיכול להוציא אותי מהמצב שאני נמצא בו כרגע. אם אני אחמיץ, אני אחמיץ - אתה יודע, זה חלק מהמשחק, אני לא לוקח את זה קשה מדי. אבל כשהמאמן אומר לי 'אל תיקח את הכדור הזה, את הכדור השני, אינברום לוקח אותו', מבחינתי זה גרם לי לאבד איזשהו אמון בניסו.

"במיוחד אחרי שהוא הוציא אותי 8-7 דקות אחרי הפנדל, הוריד אותי לספסל, ולא דיבר איתי אחרי המשחק מילה. אני לא כועס, אבל ציפיתי שניסו יבוא ויגיד לי: 'שמע, החלטתי ככה וככה, כל הלחץ של הקבוצה, כל הלחץ של האוהדים, הרגשתי שזה לא טוב עכשיו לקבוצה'. הייתי אומר 'סבבה', אני מקבל הכול. מאמן, מה שהוא יגיד אמן מבחינתי. אבל לא לבוא ולהגיד מילה? זה קצת חוסר רגישות אני חושב. כולם יודעים שבאותו זמן הייתי בדאון, איבדתי קצת אמון בניסו וזה אכזב אותי מאוד.

"ניסו הוא איש אינטליגנט מאוד, מדבר יפה, איש חכם ומאמן טוב. אבל החיבור הבין-אנושי עם השחקנים היותר בכירים… לקחת לאוראל דגני את סרט הקפטן בתחילת העונה? זה קצת לירות לעצמך ברגל".

השינוי של קלינגר, בפן האישי: "משחקן שהוא חסר ביטחון, שחקן שכולם יוצאים עליו ומאשימים אותו במצב של הקבוצה, בא ניר קלינגר, ולרגע לא צפיתי את זה — הוא מכניס אותי לחדר ביום הראשון או השני ושואל אותי 'עומרי, אתה יודע שאתה כוכב כדורגל?'

"ואני? אני אפילו לא יודע מה לענות. אני אומר לו… 'אהההה'…. מגמגם. הוא אומר לי 'טוב, תקשיב. הקבוצה הזו עליך, ההתקפה הזו עליך. לפני שאתה כוכב, ולפני הניצחונות שיגיעו, אם לא תעשה את העבודה הפיזית שאתה צריך לעשות לא רק שלא תצליח, אתה גם לא תשחק. זה פשוט מאוד'.

"ואז הגיע השינוי, בגישה, במחויבות, בריצה. הקפצתי את הממוצע שלי ב-900-800 מטר למשחק. מאבקים מוצלחים באוויר (מקום ראשון מבין הישראלים בליגה). יש לי הרגשת מחויבות הרבה יותר גדולה מאשר זו שאיתה התחלתי את העונה, הרבה יותר ממה שהיה לי כל הקריירה. אין לי ספק שזה משליך על הפירות - הגולים, הבישולים.

"לפני קרית שמונה, אחרי החימום, ניר הכניס אותי לחדר ואמר 'אתה מנצח את המשחק הזה'. סחטתי פנדל, ניצחנו. זו ההרגשה הכללית שהוא נתן לי, הוא עוטף אותי, עושה את כל מה שצריך כדי שאחזיר לו. אני שמח שזה קורה. זה האתגר שהיה לי ברגע שניסו פוטר. קלינגר הכריח אותי למשוך את הקבוצה למעלה. שם הבנתי את החשיבות ואת מה שכרוך בזה. שיניתי את כל המחשבה, את כל האימונים. לקיחת אחריות. לנסות, להעז, עם אומץ. זהו - זה מה שהייתי צריך".

השינוי של קלינגר, קבוצתי: "משהו מדהים שהוא עושה - לא משנה אם אנחנו בשישה ניצחונות רצוף או בסטירת לחי של 5:0, הוא יודע בדיוק מה להגיד. משהו מדהים. או להרים אותך מהגועל-נפש שאתה נמצא בו אחרי שאתה מפסיד 4:0, 5:0 למכבי נתניה ומכבי חיפה, בא ואומר לך בדיוק את מה שאתה רוצה לשמוע כדי שבמשחק הבא אתה תהיה 100%, אתה יודע שאתה עולה לנצח.

"אחרי ה-5:0 הוא נכנס לחדר בעצבים, אמר 'תקשיבו, יש כאלה שחושבים אולי שזה בסדר, שזה עוד הפסד, זה לא עוד הפסד!' ונתן פצצה ללוח. לא זוכר משפטים מדויקים שהוא אמר, זוכר שזה היה מאוד אמונציונלי וכולם יצאו ממנה עם הבנה של 'טוב, תתעוררו, כי אם לא מנצחים את קרית שמונה כל העונה הזו לפח'. הוא באמת עשה את מה שהוא עשה הכי טוב".

הגול המרשים מול הפועל חדרה: "מה שגרם לגול זה בכלל משהו הזוי. כמה התקפות לפני זה הייתי עם הכדור, מוטי ברשצקי עשה תנועה על הקו, ניסיתי לתת לו, אבל הבלם קרא את זה. הייתי עם עצמי איזה דקה, אמרתי לעצמי 'מה אתה עושה? מה אתה עושה? למה אתה לא חותך ובועט? מה אתה מתחיל למסור וזה, בוא נגמור את המשחק!'. ואז אני אומר לעצמי שאם אני מקבל עוד כדור אני לא מוסר, אני הולך עד הסוף, מצדי שייגמר עם הכדור ביציע - אני הולך עד הסוף. אז תודה למוטי על התנועה שגרמה לגול השני".

לקראת הפלייאוף העליון: "יש הבדלי רמות בינינו לבין מכבי תל אביב ומכבי חיפה, אני מוציא את כל השאר כי גם אם יש הבדלי רמות הם לא כאלו גדולים. להגיד 'אנחנו לא יכולים לנצח את מכבי תל אביב'? אני לא אגיד את זה. הם לא במקום הזה עדיין. זו קבוצה מדהימה, יציבה, מסודרת, הכול נכון. אבל אני באמת חושב, ובטוח, שאנחנו ננצח את מכבי חיפה וגם את מכבי תל אביב בפלייאוף העליון - לפחות פעם אחת".

זיכרונות מפולהאם: "יצאתי לחו"ל בגיל צעיר מאוד, ואני חושב שלכל שחקן צעיר שיש את ההזדמנות הזאת ומתלבט - מהר מהר מהר, לצאת. מקבלים בחו"ל הרבה דברים שלא מקבלים פה וגם לא יקבלו בעוד 15 שנה, במיוחד איפה שאני הייתי, בקבוצת פרמיירליג. עשיתי שנה ראשונה מדהימה בנוער עם 16 שערים, מלך השערים של הליגה, הבאנו אליפות לנוער של פולהאם וזו פעם ראשונה שפולהאם זכתה. בעונה השנייה קודמתי לקבוצת המילואים וגם הייתה לי עונה טובה שם והתחלתי להתאמן עם הבוגרים. פתאום אתה מגיע למצב שאתה מתאמן עם ג'ון ארנה ריסה, דימיטר ברבאטוב, דמיאן דאף, כריס בירד וכל מני שמות הזויים. אתה לא באמת מבין איפה אתה נמצא כי זאת שגרת החיים שלך. אבל כשאתה חוזר הביתה ומדבר עם חבר ואומר לו 'שמע, איזה כדור הבאתי לברבה ואיזה חבל שהוא לא עשה מזה גול', ואז הוא עונה 'מה?! למה אתה אומר את זה בכזאת אדישות?'. אתה לא באמת קולט את המצב שאתה נמצא בו באותה תקופה, אלא רק אחרי זה".

על זימון אפשרי לנבחרת: "המון מדברים איתי על הנבחרת. הבנתי שווילי רוטנשטיינר היה במשחק מול חדרה, זה מה שאני יודע. חוץ מזה לא דיברו איתי על שום דבר. יש איזו ציפייה, ברור שאני רוצה. אם זה יקרה - מדהים. אם לא יקרה - כנראה שלא מגיע לי ויש שחקנים שיותר טובים ממני כרגע, וזה בסדר. אם אני אמשיך ככה אז זה יקרה בסוף".

הפרק זמין בכל אפליקציות הפודקאסטים, כולל ספוטיפיי: hapodium.podlink.to/feed