ביומו השני בישראל, הגיע מאמן הפועל תל אביב יאניס קסטריטיס לסידורים במשרד הפנים. כשיצא מרכבו של מנהל הקבוצה, איתי ברגר, הוא הופתע למצוא מולו את היכל הספורט ביד אליהו, אולמה הביתי של היריבה העירונית מכבי תל אביב. שבוע מאוחר יותר, כשרצה ללכת לצפות מקרוב במשחק של הפועל חולון, ביקש אישור מראשי המועדון.
"אצלנו ביוון זה לא כל כך מקובל", מסביר קסטריטיס בראיון לוואלה! ספורט. "כשאתה מאמן, משחק או עובד בקבוצה אחת, אתה בדרך כלל לא מתקרב למגרשים של הקבוצות היריבות. טוב שאפשר לעשות את זה בישראל, כי התשוקה של היוונים לספורט מוגזמת לפעמים".
שאלתי פעם את דימיטריס דיאמנטידיס אם הוא מעז לבקר בהיכל השלום והאחווה, ותיאו פפאלוקאס צחק וענה בשמו שיש בעיה עם פקקי התנועה.
"כן, דיאמנטידיס הוא כנראה אחד האחרונים שיכולים להגיע למשחק של אולימפיאקוס... כשהייתי בחולון, ניגשו אליי אוהדים מקומיים ודיברו איתי, אבל לא בקטע שלילי. גם ברחוב התחילו קצת לזהות אותי, ובינתיים נתקלתי רק בתגובות חיוביות. הישראלים והיוונים דומים בהרבה מובנים, ואנחנו מתאימים אחד לשני כעמים וכאנשים. מצאתי כאן מקום חם עם אנשים חמים, וזה עזר לי להתאקלם בקלות. לא הייתי פה בעבר, ובכל זאת אני מרגיש כאילו הכל מוכר לי".
קסטריטיס, שיהיה בן 38 בחודש הבא, סוגר היום (שלישי) חמישה שבועות בישראל - אבל הוא עדיין מחפש ניצחון ביתי ראשון עם הפועל תל אביב באולם הדרייב אין, אחרי שהפסיד כבר לחולון ולעירוני נס ציונה. האדומים עוברים עונה מטלטלת: סק הנרי, שערך שלשום את הופעת הבכורה שלו, הוא השחקן ה-24 שנרשם בסגל הקבוצה, שמסובכת במקום ה-11 והלפני אחרון בטבלת ליגת העל.
"יותר מדי שינויים לא תורמים לקבוצה", מודה היווני. "הכימיה היא אחד הדברים החשובים ביותר בכדורסל, לפעמים לוקח שנתיים או שלוש כדי לבנות את החיבור הזה. אם אתה מחליף שחקן בכל חודש, זה מקשה על כולם: על השחקנים שבאים, על אלה שעוזבים, וגם על אלה שנשארים. אבל זה המצב כרגע, וננסה להוציא ממנו את המקסימום".
עבדת עם לא מעט צעירים ביוון, בעיקר כשאימנת את נבחרת העתודה, ובראשם האחים קלאיצאקיס. עכשיו אתה אמון על קידומו של ים מדר.
"אני לא אוהב לדבר יותר מדי על שחקנים בגיל הזה, ואני גם חושב שזה לא נכון עבורם. זה הזמן שבו הם בונים את האופי שלהם, על המגרש ומחוצה לו. ים הוא בחור נהדר, ואני נהנה לעבוד איתו. הוא יכול להגיע לרמה גבוהה מאוד, אבל הוא צריך להוכיח את עצמו מיום ליום. כי אם אתה לא עובד קשה, יבוא מישהו פחות מוכשר, שיעבוד קשה יותר ויעקוף אותך".
כבר התחלת לקבל טיפים מהאוהדים ביציע?
"לא לא, עוד לא, או שאולי אמרו לי משהו ולא הבנתי", קורץ קסטריטיס. "הפועל מזכירה לי את אריס סלוניקי, וזה בעיקר בגלל הקהל. אמנם האלכסנדריו הרבה יותר גדול מהאולם שלנו, אבל האווירה, התשוקה, הדרישה לנצח והתמיכה בכל מקום ובכל סיטואציה דומים מאוד".
המקומות האלה מביאים איתם הרבה לחץ, בדרך כלל, בעיקר עבור מאמן צעיר.
"אני לא נלחץ מהדברים האלה. מבחינתי, העובדה שיש כל כך הרבה אנשים מאחורינו היא רק יתרון. זאת הפעם הראשונה שאני עובד מחוץ ליוון, אבל בסופו של דבר הכדורסל הוא אותו כדורסל בכל מקום".
בעוד כמה עשרות שנים, כשתישאל בחידוני טריוויה השאלה "איזה שם היה השכיח ביותר למאמן בליגת העל הישראלית ב-2020" התשובה המפתיעה תהיה יאניס. קסטריטיס הוא אחד משלושה מאמנים יוונים בליגה, לצד סטפנוס דדאס מחולון ויאניס ספרופולוס ממכבי תל אביב.
"כשאתה חי במדינה זרה, זה כיף שיש אנשים שבאו מהארץ שלך וזה מחבר בינינו", מודה קסטריטיס. "אני לא יכול להגיד לך שאנחנו כל הזמן מדברים אחד עם השני, כי כולנו עסוקים ועובדים תחת לוחות זמנים צפופים, בעיקר ספרופולוס. את סטפנוס לא הכרתי באופן אישי לפני כן, וזה השתנה בזכות העבודה שלנו כאן".
התייעצת עם ספרופולוס לפני שחתמת בהפועל תל אביב?
"הכל קרה כל כך מהר, שאפילו לא הספקנו לדבר, אלא רק כשהגעתי לישראל. אני מכיר את יאניס שנים רבות. לא עבדתי איתו מעולם, אבל הוא נתן לי המון עצות כשהייתי צעיר יותר, ובכל פעם שפניתי אליו הוא סייע לי. ההצלחה שלו במכבי עזרה לכולנו, ואולי גם פתחה עבורנו את הדלת לקבל את ההזדמנות הזו".
כשאימנת את קימי, פגשת אותו ואת אולימפיאקוס בסדרת פלייאוף ביוון. בוודאי לא חשבת שתפגוש אותו בדרבי התל אביבי.
"נפגשנו הרבה פעמים, בפלייאוף וגם בליגה. זה יהיה קשה, אבל מרגש, ובכל מקרה לא תשמעו מאיתנו טראש טוק ביוונית"...
חלק מהמאמנים הישראלים לא אהב את "הצפת" הליגה במאמנים זרים, והיו כאלה שטענו כי צריך להציב תנאי סף בפני מי שמבקש לעבוד כאן.
"זאת הפעם הראשונה שאני שומע על זה, ואני לא יכול לבוא מעמדה שיפוטית. אני כן יכול להגיד שכשאני גדלתי ביוון, הגיעו מאמנים רבים ממדינות יוגוסלביה לשעבר לאמן בליגה שלנו. למדנו מהם כל כך הרבה. המאמנים היוונים המצליחים ביותר למדו וספגו מהם הרבה ידע. זה לא שאני יודע הכל בכדורסל. אני חושב ששני הצדדים - המאמנים היוונים והקבוצות הישראליות - יכולים להרוויח מהשידוך הזה. הדבר הכי טוב שנוכל לעשות הוא למזג את התרבויות שלנו ולעזור אחד לשני".
בילדותו בפטראס, קסטריטיס היה מעריץ גדול של ניק גאליס ("לא אהדתי קבוצה מסוימת, אלא כל קבוצה שבה הוא שיחק"). הוא פרש ממשחק פעיל כבר בגיל 24, ומיד עבר לתחום האימון. "ספגתי פציעה קשה בברך, ונאלצתי לקבל החלטה. ידעתי שכבר לא ייצא ממני כדורסלן גדול, ובדיוק עמדתי בפני מבחני הגמר שלי בהנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטה, אז הבנתי שלא אוכל לעבור ניתוח. היה מאמן באזור שלי, תנאסיס יונאס, שנתן לי הזדמנות ראשונה לאמן תחתיו כעוזר, ומאז נשארתי במקצוע".
אבל כשאתה עובד בקבוצות כמו אריס או היראקליס סלוניקי, ואפילו לא משלמים לך משכורת, זה לא גורם לך להתחרט שבחרת במקצוע הזה?
"לא. תראה, המצב הכלכלי ביוון קשה כבר 15 שנים, וזה משפיע באופן ישיר על מועדוני הספורט. זה לא יכול להיות אחרת. כל הקבוצות מתמודדות עם הבעיות האלה, ורק בשנים האחרונות התחלנו להתרגל. אבל גם כשלא משלמים לך, אתה מבין שהבעלים וההנהלות רוצים לעשות את הטוב ביותר, ושלא מדובר באנשים רעים שעושים בכוונה. כדורסל זאת האהבה שלנו, ואנחנו ממשיכים לעבוד ולהשקיע גם בסיטואציה הזאת".
ואתה, שגדלת על ימי הזוהר של אריס כילד, אימנת אותה כשהיא נמצאת בתקופת שפל. זה לא כאב לך?
"לאמן את אריס לא יכול לכאוב, לעולם. זו הייתה אחת החוויות הגדולות שעברתי בחיי. מה שקורה שם כרגע אינו טוב, אבל אתה יודע איך זה: בכל מועדון יש מעגלים לאורך ההיסטוריה. אריס נלחמת עכשיו על חייה בליגה הראשונה, ואני בטוח שבעתיד היא תחזור למקומה הטבעי".
אתה יכול להשוות בין הליגה היוונית לליגה הישראלית?
"מבחינה ארגונית, הליגה בישראל ברמה גבוהה יותר. אהבתי את כל האולמות שהגעתי אליהם, ואהבתי את המעטפת שיש מסביב לאירוע. באמת התרשמתי".
אל תפספס
ומבחינה מקצועית?
"קודם כל, אני חייב להגיד שאני אוהב את הדרך שבה הנבחרות הצעירות שלכם עובדות. העובדה שהן נפגשות פעם בשבוע ועובדות יחד היא משמעותית. שום דבר לא מתרחש בזכות המזל, וזה לא מקרי שהגעתם להצלחות כאלה בנבחרות העתודה. ביוון קשה לקיים את המפגשים האלה לאורך השנה בגלל המרחק הגיאוגרפי.
"לגבי הליגה עצמה, היא שונה מאוד מהליגה ביוון. בישראל משחקים בקצב גבוה, לא מפסיקים לרוץ ונותנים חופש ואור ירוק לשחקנים. גם 15 נקודות יתרון יכולות להימחק בתוך כמה דקות. ביוון יש יותר שליטה למאמנים, אנחנו שמים יותר לב לטקטיקה ומשחקים על יתרונות במצ'אפ".
מה המילה הראשונה שלמדת בעברית?
"שבת שלום".
ולימדת את אנשי המועדון לדבר יוונית?
"אני לא צריך, הם כבר יודעים כל מה שצריך"...
מי המאמן שהשפיע עליך יותר מכולם?
"היום, בעידן היוטיוב והרשתות החברתיות, קל מאוד להגיע למקורות למידה, זה מאוד פרודוקטיבי ואני משתמש בכלי הזה. אבל כמאמן צעיר למדתי, כמו כולם ביוון, מז'ליקו אוברדוביץ'. הוא היה במדינה שלנו כל כך הרבה שנים, הגיע להצלחות אדירות ובנה שושלת בפנאתינייקוס. אין אחד שלא למד ממנו".
איזה שחקן אגדי מיוון היית מביא להפועל, לו רק היית יכול?
"לכל האגדות ביוון הייתה איכות אדירה, אבל הם היו שחקנים יותר פיזיים ופחות אתלטיים, אז אני לא יודע כמה הם היו מתאימים לכדורסל שמשוחק בישראל".
אז אני מבין שהיית מסרב להצעה על דיאמנטידיס או פפאלוקאס.
"בעצם לא. אולי היינו יכולים להיעזר בהם"...