הבחירה של נטע לביא: קפטן מכבי חיפה מימש את זכותו הדמוקרטית

צאו להצביע. לא משנה למי, לא משנה למה, לא משנה איך - צאו להצביע. תבחרו. לבחור זה חשוב. כל עוד מותר לכם לבחור, בחרו.

מרקו בלבול בחר. בתחילת העונה הוא בחר בניקיטה רוקאביציה להיות החלוץ הפותח שלו. אנשים ממשיכים לטעות ו/או להסתמך על מידע קלוקל לפיו ירדן שועה או חלוצים אחרים במכבי חיפה לא משחקים בגלל התנהגות. בלבול פשוט בחר בניקיטה ובשיטה שהולמת אותו ואת הקבוצה, ובשיטה הזו רוקאביציה נהנה מהעונה הטובה בקריירה, כבר עם 18 שערים ו-5 בישולים, השחקן שהיה מעורב בהכי הרבה גולים בליגה. וזה נראה פשוט, להבין שהוא חלוץ ולא לשבץ אותו בכנף, אבל את זה בלבול עשה והרבה אחרים - מכל מני מדינות - לא עשו. ובשיטה הזו, לא בזו שאחרים רוצים, מכבי חיפה כבשה 58 שערים ב-26 משחקים, הכי הרבה בליגה, הכי הרבה עבורה מאז 2012/13, אז כבשה 62. בעונה שלמה.

בלבול עדיין לא קיבל חוזה חדש, ועד שיקבל כולנו נניח שהבוסים שלו תולים את המשך ההתקשרות בתוצאה הסופית של העונה ולא בהתקדמות הענקית שהקבוצה עשתה תחתיו. זכותם. בלבול עשה ועושה טעויות, קופא לעתים בחלונות ובהחלטות - ועדיין, אי אפשר לקחת לו את מה שעשה להתקפה של מכבי חיפה. קבוצה שבעונה שעברה, כולה, כבשה 46, לפני כן 38, לפני כן 34, 45, 41, 49 - כובשת 58 ויש לה עוד 10 מחזורים לשפר את הסטטיסטיקה. 58 - יש גושים שלמים שמקבלים פחות מכך!

אז תבקרו את בלבול על כל מה שאתם רוצים, אבל בחייאת - חלאס עם עצות לגבי חלוצים ולגבי השיטה. זה עובד מצוין, ואין שום הוכחה שבקונסטלציה אחרת זה יעבוד טוב יותר - עם כל הכבוד לאום אל פאחם ולמחציות מפורקות של נס ציונה או באר שבע. במשך 26 מחזורים הוכיח החלוץ הפותח שמקומו בהרכב והוכיחו חלוצי המשנה שמקומם על הספסל. עד שמשהו ישתנה במספרים של מכבי חיפה, כל מי שרוצה שינוי פרסונלי בחוד לא רק בז לכדורגל אלא למתמטיקה.

הפועל באר שבע בחרה. ה"התפטרות" של ברק בכר באמצע העונה התרחשה, להערכתי המושכלת, בעיקר כי היתה הרגשה שהכל מרוסק, הכול הלך, חייבים לעשות משהו כדי למנוע התבזות. אני לא הייתי נוגע בבכר עד לסוף העונה, לטעמי יש גם דרך לעשות דברים וזכויות שמאמן מקבל אחרי שלוש אליפויות במקום ארבעים שנות כלום. לא ההפסד הוא שגורם לי לחשוב ככה, אלא האיך - כי הנה, גם אחרי הזעזוע והרכישות דבר כזה יכול לקרות. ואבוקסיס עם 55.5% הצלחה בליגה אחרי 56.8% של בכר. עם מה שקרה בעונה זו ובעונה שעברה, אכן היתה הרגשה שבכר מיצה ושעם הסגל הנוכחי גם לו אין סיכוי לעשות טוב יותר. אבל גם אם באר שבע תזכה בגביע, תואר מקרי בעליל בהגדרתו, זה לא ישכנע אותי אחרת: אם בהפועל באר שבע יש 23 שחקני סגל, ברק בכר היה הבעיה מספר 24 של המועדון.

נטע לביא בחר. כמה דקות לסיום ניסה לקחת חולצה באר-שבעית ולשים אותה על עצמו, מנהג השמור בדרך כלל לשריקת הסיום. בכך ספג כרטיס צהוב תשיעי שימנע ממנו להשתתף במשחק נגד הפועל תל אביב ולא נגד מכבי תל אביב, וראו על לביא כמה כאב לו. איזו באסה. אוסקר. הקולות מהיציע היו חזקים כאילו גול, ולביא לא נשאר אדיש - ממצב של דיכאון קליני על מר גורלו הניף ידיים מעלה והודה לאוהדיו. בכך מימש לביא את זכותו הדמוקרטית. זכותו. ההסתייגויות שלי מהמהלך נובעות בעיקר בגלל תקדימי קארמה על מקרים מושכי אש כאלה - ראמוס ואייאקס, גלזר ופאחם. והרי שיש כאן גם יותר מקארמה, בטח במקרה של לביא, קשר 6 אמיתי יחיד במכבי חיפה (יופי של חלון, חברים!) שיחסר גם מול יריבה נוחה יותר ממכבי תל אביב. וברור שהעניין גם יכניס את השחקנים האחרים למן שאננות מסוימת ובלתי נמנעת, שכן גם אם בלבול ירצה להם בחדר ההלבשה "המשחק מול הפועל תל אביב חשוב בדיוק כמו היתר!", העובדה היא שבחרת בו כמשחק הנוח ביותר ממנו ייעדר השחקן שלך, בכוונה. אז יש חשובים יותר, ואת זה גם השחקנים יחשבו. ראמוס פספס בכוונה את אייאקס, ריאל הודחה; גלזר פספס בכוונה את פאחם, מכבי תל אביב הודחה.

ואחרי ההסתייגויות נחזור לחלק החשוב יותר: זה עוד חוק מטומטם בחוקת ענף מטומטמת ופרימיטיבית שממאנת להתחדש בקצב ראוי. מי שקבע את החוק הזה, לפיו צהוב חמישי/תשיעי מרחיק שחקן מהמשחק הבא-הבא, לא יכול להתלונן על כך ששחקנים מנסים לסדר להם לו"ז. בטח במקרה של לביא, שעל בשרו חטף צהוב ברגע הלא נכון והחמיץ משחק חשוב מול מכבי תל אביב. אם הוא לא היה למד לקח, היו אומרים שהוא טיפש. עכשיו למד לקח, אז טוענים שהוא לא ספורטיבי? סליחה? אין דבר דבילי יותר מלדרוש ספורטיביות בספורט.

ומול חוקה טיפשה קל להיות חוכמולוג. בכל ענף יש פרצות כאלו, אבל במתקדמים שבהם מנסים בכל עונה לשדרג, למנוע מהעבריינים לנצל את הפרצות הללו. כלומר, לשאול מה השחקן רוצה בכך שהוא מבצע את העבירה, ולחתוך את הרצון. למשל: כששוער מבזבז זמן בדקות אחרונות, מה השופט עושה? שולף לו צהוב. מה בפועל קורה? הזמן כבר בוזבז, השוער הצליח. רק סוג אחד של ענישה יכול למנוע בזבוזי זמן - תוספת זמן. לא צהוב, לא קנס, רק תוספת זמן. אלמוג כהן, לואיס סוארס, זוכרים? מה הם ניסו להשיג, האחד בטיפשות והשני בחוכמה? למנוע שער בעזרת היד. רק ענישה אחת יכולה להיות במקרה של יד מכוונת שהצילה שער בטוח - לאשר את השער. עד שתחתוך את הרצון, ימשיכו לנצל פרצות.

אז הנה דרך לחתוך את הרצון של העבריין, במקרה זה לביא: הגרילו את המשחק ממנו ייעדר. ניקח את אתמול כדוגמה: אנחנו במחזור 26. נותרו 10 משחקים. אתמול לביא קיבל את הצהוב התשיעי שלו, ועל כן הוא צריך להיות מושעה ממשחק אחד. היום היתה צריכה להיערך הגרלה בין המשחקים שנותרו, והמשחק שיעלה בגורל - אותו יחמיץ לביא. זה ימנע את ההתחשבנויות ואת הספיגה המכוונת, שכן ללביא אין דרך לדעת איזה משחק יעלה בגורל. בטח כשיש עוד שני משחקים מול הצהובים בפלייאוף. דין מחזור 26 כמחזור 7. צהוב חמישי במחזור 7? הגרלה בין המחזורים שנותרו. נכון, יש פרצות להתחשב בהן (למשל: בפלייאוף התחתון משחקים 33 ולא 36/דרך להגריל גביע) אבל הן פחות נוראיות מהמצב הנוכחי, לפיו שחקן בועט בכדור, מושך בחולצה של שחקן, מטנף על שופט במידה הנכונה - רק כדי לבחור מתי ירצה את העונש. רוצים שזה ייפסק? הגרילו את המשחק ממנו יושעה. תעשו מזה חגיגה, הגרלה לעיני כל בפייסבוק של המנהלת, הפרצוף של לביא בריבוע קטן בצדי המסך, תגובה לייב, זה אפילו טוב לרייטינג!

נטע לביא לא אשם. זכותו להתנהג ככה. אני אפילו מצדיק אותו. ברגע שיש חוקה לפיה צהוב סתמי מול הפועל חיפה גורם להשעיה ממשחק מול מכבי תל אביב, מובן לגמרי שהוא יעשה הכול כדי שדבר כזה לא יקרה שוב. למה? למה שכטר נופל ברחבה? למה כלב מלקק לעצמו את הביצים? כי הוא יכול. ואני מצדיק את שלושתם. ה-VAR נולד כדי למנוע משכטר לעשות את זה ושהכלבים יעשו מה שהם רוצים, אני לא וטרינר. אבל מי שבא בטענות לנטע לביא נובח על העץ הלא נכון.

נו, כבר הצבעתם?

orenjos@walla.co.il