חגיגות המיני-טדי: הגרסה המוקטנת של חגיגות הדאבל בהפועל תל אביב

בווידאו: התגובות ל-1:2 של הפועל תל אביב על חדרה

אחרי הדאבל של 2000 והדאבל של 2010 הרבה אוהדי הפועל תל אביב סימנו זה מכבר ולפי הסטיגמה הצנועה את 2020 כעונה הגדולה הבאה. ובדיוק כמו שאחרי בריכת קרח, בריכה מחוממת תרגיש לך כמו ג'קוזי לוהט - כך העשור המחריד של האדומים הוריד את הסטנדרטים בצורה כל כך כואבת שכל סנטימטר של חגיגה מאת קלינגר, אלטמן והחבר'ה הוא גם מוצדק וגם מובן ואלו שבזים לרגש אפילו לא טועים אלא משקרים לעצמם, וזה בסדר. אדם ששקל 85 קילו בחתונתו והרגיש קצת מוזנח, ישמח 30 שנה לאחר מכן כשיירד מ-115 ל-95. הכול נסיבות. עבור הפועל הזו, אחרי הפתיחה הזו, השתחלות לטופ-6 זה הזוי ומרשים כמעט כמו אליפות. ניצחון על רעננה בהמשך השבוע יקרב את הדאבל הצפוי.

באוסטין פאוורס השני מכירים לדוקטור איוול שהופשר את מיני-מי. וכפי שאומר נאמבר 2, "הוא בדיוק כמוך, בכל צורה, חוץ מזה שהוא שמינית מגודלך". עזבו את הבדידים, אבל זה די קרוב - הפועל הזו, כמעט בכל מובן, היא כשמינית מהפועל של 2010. ולכן אפשר לקבוע שאם יום חגה של הקבוצה הוא 15 במאי ההוא, אז אתמול היה המיני-מי של אותו יום, המיני-טדי.

הפועל תל אביב שיחקה בשבת ובמקביל אליה אירחה בני יהודה קבוצה חיפאית. הזהובים כפו תיקו והאדומים ניצחו 1:2 על הבאזר, והשיגו את המטרה, במשחק שאחד הבעלים, אז מוני הראל והפעם איציק ניסנוב, לא יכול היה לראות במגרש מרוב המתח. את כל זה עשתה עם מאמן, אז גוטמן והפעם קלינגר, שזכה באליפות אבל מזמן, וברח קצת מהרדאר ונדד לקפריסין, וסבל מבעיה רפואית בבית"ר, ואיכשהו מהרגע שהגיע להפועל זה הרגיש כמו כפפה ליד - ואם כבר בכפפות עסקינן, המשחק אתמול נפתח בהוקרה לשוערי העבר של האדומים ואריק ינקו נתן את ההופעה הכי טובה של שוער אדום מאז אניימה שלא נכח בטקס וכמה מהשוערים שכן נכחו.

גיבור הערב ההוא והעונה ההיא נסק לשמיים הרבה בגלל הגול ההוא, על הבאזר, שסיים עונה חלוקה לשניים - בראשונה בקושי היה קיים, שער ראשון בנובמבר, שער שני בדצמבר, ומאז ינואר המבול. מספר 7 אדום, אלטמן, חציית כביש הפוכה, גם הוא כבש את הראשון בנובמבר, את השני בדצמבר, ומאז ינואר המבול. ואמנם הכול כאן בקנה מידה של כשמינית, אבל המשחק של אלטמן אתמול, כמשחק, והיכולת של אלטמן מאז קלינגר היא לא שמינית של כלום. מאז הגעת קלינגר אלטמן הוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה - מתוך 16 גולים תחת המאמן החדש, אלטמן אחראי על 13. מאחד השנואים במועדון הזה הפך לאחד המוערכים וזה רק בגלל קבלות.

הגול הראשון היפהפה, מהזווית הזו, נראה מחוויר רק כשצופים בגול השני. אם כבר מיני-מי אפשר להפליג עד ה-גול של מראדונה ב-1986. אתמול, שוב, ברור, בגרסה מוקטנת, לקח דייגו אלטמנדו את הכדור בחצי שלו ואחרי סללום מרשים שארך 10.5 שניות (כמו גרסת המקור) קבר כדור ברשת מול שילטון אג'ידה. זה היה רגע כל כך משמח עבור הפועל שהגורל התערב וכמעט שבר לאלטמן את האף. אף על פי כן, האדומים בפלייאוף העליון. "בחיים לא חגגתי פלייאוף עליון אבל יש!!!!", סיכם מאור בוזגלו בצורה מושלמת באינסטגרם ועם כל הכבוד לבישול הנהדר שלו לאלטמן ועם כל הכבוד לפלא הבריאה מיני-מי, לכווץ תורת יחסות שלמה של איינשטיין לסטורי אחד זה הרבה יותר מרשים.

התקופה הרעה של אלטמן נבעה מאותה סיבה שעתה גורמת לו לפרוח - הוא חושב שהוא פי 8 ממה שהוא. כל עוד אתה חושב כך ולא מספק סחורה אתה בבעיה מול אוהדיך, אבל כשאתה כן, אז גם הם חושבים כמוך. בינואר העלה פוסט תמיכה באוסטרליה הבוערת, לפיו מכר חולצה והשלים סכום לתרומה. אין תרומה רעה אבל זו גררה תגובות של 'מי הוא חושב שהוא?'. זה מי שהוא. זה היה מעשה יפה בלי קשר, ועם קשר, לאחר הפוסט אלטמן הפך גדול וחשוב יותר, וגם החולצה. גול ובישול מול רעננה, בישול נגד כפר סבא, 2 פנדלי ניצחון נגד קרית שמונה ואחד בטדי ואתמול… 800% אלטמן.

שתי העונות הסדירות של איביץ': 0 הפסדים, 19-105 בשערים.