בווידאו: האקסית הפועל ירושלים חוגגת זכייה בגביע המדינה
סוף שבוע מתסכל עבר על דן שמיר וניו זילנד ברייקרס. הם הגיעו אליו בתקווה להשלים קאמבק הרואי ולזכות בכרטיס האחרון לפלייאוף של הליגה האוסטרלית, אבל כעת הם נאלצים להשלים עם סיום עונה מוקדם מהצפוי. הברייקרס ניצחו את סאות'איסטרן מלבורן פיניקס בהפרש לא מספיק גבוה (83:92), וידעו שיצטרכו שתי תוצאות במשחקים המקבילים כדי לתפוס את הרכבת. זה לא קרה: קיירנס, השלישית בטבלה, הייתה צריכה להפסיד בהפרש סביר במשחקה בבריסביין, אבל שמרה שחקנים לפלייאוף, עלתה בסגל משני והובסה 124:88.
שמיר השלים את עונתו הראשונה באוסטרליה באכזבה, אבל עוד במהלכה זכה להארכת חוזה בשנתיים נוספות. "הייתה לנו עונה מאוד מעניינת", אומר המאמן הישראלי בראיון טרנס אטלנטי לוואלה! ספורט. "במחצית הראשונה של הליגה היינו במאזן 10:4, וקרו המון דברים, בראשם פציעות של שלושה שחקני חמישייה. ברגע שהם הבריאו, ניצחנו ב-11 מ-14 המשחקים במחצית השנייה של העונה, ובקטגוריות רבות היינו הכי טובים בליגה. אחרי חצי עונה בכלל לא דמיינו שיהיה לנו סיכוי להיכנס לפלייאוף, ובמשחק האחרון אתה מרגיש תסכול מהשיטה פה - אם מלבורן הייתה מפסידה לסאות'איסט מלבורן, אז לא היינו בפלייאוף למרות שניצחנו שלוש פעמים את בריסביין. התקדמנו המון בעונה הזאת. לא היינו מועמדים לאליפות, אבל ניצחנו את כל הקבוצות בליגה".
זאת הייתה עונת בכורה מוזרה מאוד עבור שמיר בניו זילנד. היא החלה בציפיות גבוהות, בעיקר בשל צירופו של אר ג'יי המפטון (19), שצפוי להיות בחירת לוטרי בדראפט הקרוב ואולי להקדים גם את דני אבדיה. הוא הוסיף הרבה עניין, אבל לא שיפר את התוצאות. זמן קצר אחרי פתיחת העונה צירף המאמן את עוזרו מהפועל חולון, מודי מאור, ואליהם הצטרף גם גלן רייס ג'וניור לזמן קצר, עד שהסתבך, נעצר, הושעה, חזר לקבוצה ולבסוף שוחרר. התקופה הטובה של הברייקרס הגיעה ללא המפטון שנפצע, ללא רייס ששוחרר וללא קורי וובסטר שעבר לליגה הסינית.
"יש הרבה דברים מיוחדים בליגת האוסטרלית, ואחד מהם הוא שמדובר בעונה קצרה מאוד. המפטון שיחק ב-15 משחקים בסך הכל, חלק מהם אחרי פציעה, וחלק תוך כדי הפציעה. הוא היה דבר מאוד גדול פה בברייקרס, ואני שמח שהוא היה פה. היה הרבה עניין איתו, ובשבילי זה מעניין לעבוד עם שחקן מוכשר בשלב כזה של הקריירה שלו. זה היה תהליך חלקי, ולא היה לנו הרבה זמן להתקדם יחד, גם בגלל פציעות, וגם בגלל ששני הצדדים יודעים שזה תהליך קצר ושהוא לא משקיע בו את כל האנרגיות והמחשבות".
- עד כמה רמת הציפיות שלך תאמה למציאות?
"אנחנו במקום אחר ממה שהיינו בו לפני שלושה חודשים, אבל צריך לחזור לרגע שהיינו במאזן 10:4, עם הרבה נסיבות לא קלות. היינו בעיצומו של תהליך ללמוד לעבוד אחד עם השני, וזה היה לי מאוד מעניין בתחילת השנה, אבל לכל מיני אנשים בצוות שלי לא היה פשוט עם סגנון האימון שאני רגיל אליו. תוך כדי שאנחנו במצב הזה, בא אליי הבעלים ואומר לי שהוא יודע מה אני עובר, ושזה הכיוון שהם רוצים. חתמתי על חוזה לשנתיים פלוס שנה שלישית כאופציה, והוא מודיע לי שהם מממשים את העונה השלישית, וכל זה בזמן שאנחנו לא מנצחים בשלב הזה ולא קל לי. חוץ ממה שהוא אומר, הקבוצה מתאמנת כאילו אנחנו במקום הראשון בליגה, ואתה לא מרגיש קבוצה מפורקת וחולה, אלא להפך. זה מה שהוביל לתוצאות יותר טובות ולחצי שני מאוד מוצלח שלנו".
- איך היית מסכם את החוויה שלך מהליגה עצמה?
"למי שלא עוקב, והרבה אנשים כן עוקבים, כל האולמות הם כמו יד אליהו והארנה, ואצל סידני, מלבורן ופרת' אלה אולמות NBA. משחקים ברמה מאוד גבוהה, יש דברים לעשות פה, וגם אצלנו יש דברים לעשות. זה הכיף שלי בחיים, לקדם שחקנים ולחפש את הדרך לקדם את המערכת. יש לנו תחושה שהתקדמנו בכל יום, ובשבילי זה מקום מאוד מעניין ומאתגר להיות בו. אני מציע לעקוב אחרי הליגה הזאת. יש מה לראות. יש פה קשר חזק עם ה-NBA, אנחנו משודרים בהרבה רשתות גדולות, יש הרבה עניין וזה מקום טוב להיות בו בשבילי".
עוד בוואלה! ספורט
באמצע חודש פברואר סיים שמיר את העונה הראשונה שלו מתוך שלוש בניו זילנד, ומי שמצפה לראות אותו כבר בקרוב ביציעי האולמות בישראל צפוי להתאכזב. המאמן מתכוון לעבוד בכל הכוח על מנת לבנות קבוצה טובה יותר לקראת עונת 2020/21, כשהמשפחה שלו השתקעה במקום, והילדים רשומים בבתי ספר מקומיים שרק החלו את שנת הלימודים.
"אני מקווה שבשנה הבאה ניכנס לפלייאוף, ויהיה לנו עוד קצת זמן לשחק. אם אני משווה את השנה שעברה, הגעתי לכאן ב-6 ביולי, התחלנו להתאמן ב-1 בספטמבר, וחשבתי שאני מגיע לכאן ממש מוקדם, אבל היו המון דברים שאני צריך לעשות. הגענו לתחילת האימונים לא מוכנים במובנים רבים. החתמנו שלד מקומי לעוד עונה, אבל יש לנו הרבה דברים לעשות באוף סיזן הזה.
"ועדיין, לא מדובר בעבודה במשרה מלאה עכשיו. יש לנו חמישה או שישה חודשים להיות במקום הכי טוב בכדור הארץ, עם אנשים שנוח לנו איתם, יש לנו זמן להכין את העונה הבאה וגם ליהנות. הילדים שלי בבית ספר, החופש הגדול כאן נגמר לא מזמן. אין לנו כוונה לבוא השנה לארץ, אולי לעשות דברים אחרים בעולם, לבוא לשבוע לארץ זה קשה. יש הרבה מה לעשות כאן. מי שיש לנו זמן פנוי, שיבוא לבקר אותי".
בניגוד לשמיר, ולמאמנים אחרים בליגה האוסטרלית, מי שלא סיימו את העונה שלהם הם השחקנים - שחלקם הגדול יעשה בימים הקרובים את הבחירה אם ללכת לשחק בליגה אחרת עד לפתיחת העונה הבאה ב-NBL. שניים משחקניו של שמיר העונה, סקוטי הופסון וסק הנרי, שיחקו בעבר בישראל ונחשבים אטרקטיבים מאוד, אך גם יקרים.
"הליגה הזאת מאוד אטרקטיבית לשחקנים, הכסף פה טוב לעונה של שישה חודשים", מסביר שמיר, "כל השחקנים הטובים חותמים באירופה, ג'ון רוברסון חתם בגלאטסראיי וכל האפשרויות פתוחות בפני השחקנים. זה כסף מאוד גדול, שחקנים מקבלים עכשיו הצעות של 40 או 50 אלף דולר בחודש. השחקנים יכולים להחליט אם לבוא לנוח ולעבוד על עצמם, או ללכת לשחק. כשאתה מסיים עונה טובה באוסטרליה, קבוצות מחפשות שחקנים, ויש הרבה אפשרויות פתוחות. קל לשחקנים למצוא עבודה אחרי העונה באוסטרליה".