פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כשג'ייקובן חתם על כרטיס עדי: ראש העיר החדש של ירושלים

        בראון נכנס לספרי ההיסטוריה של המועדון, לצד גורדון וגיבורי הניינטיז. פלדין השלים את התיקון שלו מטראומת האליפות האבודה. וטיפת הזיעה האחרונה של מקניל הייתה שווה טיפה אחת פחות מגביע היסטורי לנהריה. סיכום גמר שאפשר להגדיר רק בשתי מילים: לא נורמלי

        כשג'ייקובן חתם על כרטיס עדי: ראש העיר החדש של ירושלים
        צילום ועריכה: קובי אליהו

        1. האיש שלא צריך שעון מעורר

        "ג'ייקובן בראון טוב בכדורסל". תימצת עודד קטש ערב שלם למשפט קצר אחד.

        לכל זכייה של הפועל ירושלים בגביע המדינה היה הסיפור המיוחד שלה.

        * פסק הזמן ב-1996, שבו עדי גורדון חטף את מושכות המאמן מפיני גרשון, דרש את המהלך המנצח לידיו וקלע סל-מגדיר-מועדון מעל ראשו של טום צ'יימברס.

        * 32 הנקודות שצלף אותו גורדון ב-1997, ושהובילו את מוטי דניאל למשפט האלמותי על האבן שיורדת מהלב בזכייה של מכבי תל אביב, לעומת השמחה האמיתית בירושלים.

        * התואר היחיד בקריירה של מאיר טפירו בישראל, והתואר הראשון של דן שמיר בעונת הבכורה שלו כמאמן, בתום הטיול הקליל נגד בני השרון ב-2007.

        * הקאמבק מפיגור בן 22 נקודות בדרך לניצחון הדרמטי על מכבי תל אביב ב-2008.

        * שבירת הבצורת והתפרצות הרגשות בארנה הביתית ב-2019.

        * וג'ייקובן בראון ב-2020.

        בראון, כמו גורדון בניינטיז, הפך לאיש הדומיננטי ביותר בצמד הזכיות התורן של האדומים/שחורים בגביע. אשתקד היה הקלע המוביל עם 19 נקודות, ואתמול (חמישי) עקף את המספר הזה כבר בתחילת הרבע השלישי.

        האיש, שמעולם לא הפסיד במשחק גביע בישראל, שיחק במשך 12 דקות במחצית הראשונה, וירושלים קלעה 24 נקודות במהלכן. בכולן היה מעורב באופן ישיר; 18 קלע בעצמו, ושש נוספות הגיעו מאסיסטים שלו. את המשחק כולו סיים עם 26 נקודות ב-28 דקות, ועם חמישה אסיסטים שהובילו לחמש שלשות.

        מעט לפני חצות, וקצת אחרי שבקבוקי המים הותזו כשמפניה בחדר ההלבשה (זה לא אמור להיות ההפך?), ניסה ה-MVP להסדיר נשימה. העוברים והשבים בירכו אותו לכבוד יום הולדתו שחל היום. "אל תברכו אותי עדיין, כי נולדתי בשבע בבוקר", צחק. "אני אדאג להיות ער בשעה הזאת. ולא, אני לא אזדקק לשעון מעורר. אני פשוט אמשיך לחגוג מעכשיו".

        ג'ייקובן בראון שחקן הפועל ירושלים (קובי אליהו)
        עדי גורדון מודרני. ג'ייקובן בראון (צילום: קובי אליהו)

        2. אפסו כוחותיו. ואז הוא ירה עוד שלשה

        תחת הדומיננטיות הממגנטת של בראון, לעיתים לא נשאר לאחרים מקום לבוא לידי ביטוי, וירושלים שילמה על כך מחיר. עירוני נהריה הייתה שם לאורך כל הדרך, ושמרה על מרווח ביטחון כדי שתוכל לעקוץ ברגע האמת. היא הייתה רחוקה מילימטרים מהשלמת המשימה.

        45 שניות לסיום, כשטיישון תומאס קבע 83:88 ודני פרנקו הזעיק פסק זמן, התקשה ג'רל מקניל להיעמד על רגליו. הוא כרע על הפרקט במשך שניות ארוכות, ובזמן שחבריו כבר היו על הספסל, הוא עשה אט אט את דרכו אליהם. הוא לא נפצע, אבל נראה כמי שאפסו כוחותיו. כשפרנקו תידרך אותו ואת חבריו, הוא רכן קדימה והתכופף.

        בחלוף שבע שניות של כדורסל, הצליח מקניל לסחוט את הטיפות האחרונות מהלימון. הוא ירה את השלשה הרביעית שלו והחזיר, בפעם המי יודע כמה, את נהריה למשחק. האיש שלא היה אמור לשחק בגמר, כמעט הכריע אותו במו ידיו.

        במשחק כדורסל נורמלי, זריקה מכריעה לשלוש, בפיגור שתיים וכשעל השעון 17 שניות, אינה משאת נפשו של מאמן; אבל אתמול לא היה משחק כדורסל נורמלי. אתמול היה גמר שבו נקלעו 30 שלשות, ביותר מ-50 אחוזי דיוק, וזריקה פנויה של האיש החם הייתה התגשמות חלום מבחינתו של פרנקו. נהריה הגיעה לפוזיציה שרצתה, אבל דווקא אז מקניל החטיא ולבסוף הונף הדגל הלבן.

        זה לא ישנה את העובדה שהקבוצה מהגעתון ראויה למלוא הכבוד על מפגן האופי שהציגה אתמול. דומיניק ווטרס, בן 33, שיחק 68 דקות בשלושת הימים האחרונים; טוני גפני, בן 35, שיחק 67 דקות; מקניל, בן 32, שיחק 62 דקות. אלה לא רק הדקות, וזה לא רק הגיל. קבוצה בעלת רוטציה של שמונה שחקנים, שאינה מורגלת לשחק פעמיים בשבוע, הותירה על הפרקט את טיפת הזיעה האחרונה שלה. וזו הייתה טיפה אחת פחות ממה שצריך כדי להביא תואר היסטורי למועדון.

        שחקני עירוני נהריה איתי שגב, ג'רל מקניל (קובי אליהו)
        תחושת פספוס, מלווה בכבוד עצום. מקניל ואיתי שגב (צילום: קובי אליהו)

        3. הרוח של ראשון לציון

        מכבי ראשון לציון לא הייתה אתמול בהיכל, אבל רוחה המאיימת ריחפה מעל הצד הירושלמי בכל רגע ורגע. טראומת ההפסד לכתומים בפיינל פור של העונה שעברה עדיין הידהדה, בעיקר כשבצד היריב התגלה שוב דיימון סימפסון, שהפך לסמל המשחק ההוא. רק שהסימפסון לא היה אותו הסימפסון; 23 הנקודות ו-20 הריבאונדים מאשתקד הפכו לשלוש נקודות ושני ריבאונדים, והוא פגע ב-0 מ-6 מהשדה.

        היה עוד אחד שהפך לסמל ההדחה ממאבק האליפות הקודמת: פלדין. ביוני 2019 הוא קרס לתוך עצמו ב-15 הדקות האחרונות, ובשעה שראשון לציון הפכה פיגור 11 לניצחון ענק, כוכב העל הירושלמי פגע ב-1 מ-9 מהשדה והעמיד מדד 9-.

        גם הפעם פלדין היה בינוני להחריד, וגם הפעם נרשם הרגע המכונן ברבע השלישי, אבל כמה הוא היה שונה: הוא מחק את היתרון האחרון של נהריה, כשירה שלשה וקבע 58:59 בדקה ה-27. עד אותו רגע עמד על שמונה נקודות ב-37 אחוזים מהשדה; מאותו רגע צלף עוד 15 נקודות ב-62 אחוזים.

        ג'יימס פלדין שחקן הפועל ירושלים (קובי אליהו)
        תיקן את העוול שהוא עצמו גרם לו. פלדין (צילום: קובי אליהו)

        4. עולמם של סקוררים פוחזים

        כדורסל, מודל 2020, הוא קודם כל משחק של כוכבים אינדיבידואלים וסקוררים פוחזים וחסרי תקנה. הצמד בראון את פלדין ניצח 46:49 את הצמד מקניל את דומיניק ווטרס. וזה בדיוק הפער שבו ניצחה ירושלים את נהריה. יחי ההבדל הקטן.