לברון ג'יימס נמצא בתודעה העולמית מאז שהיה נער, ובכל זאת יש דבר או שניים שאנחנו עדיין לא יודעים עליו. ב"אתלטיק" שאלו מספר יריבים ושחקנים ששיתפו עימו פעולה לאורך השנים לחלוק סיפורים מעט פחות מוכרים, הנה חלקם.
קנדריק פרקינס, חבר לקבוצה בקליבלנד לשעבר: "כששיחקנו קלפים, הוא היה הגדול מכולם. מעולם לא ראיתי אותו מפסיד. זה היה מטורף. אמרתי לו, 'אתה הנבחר. כל מה שאתה נוגע בו הופך לזהב'. אני לא יודע למה, אבל הוא תמיד מנצח".
טריסטן תומפסון, חבר לקבוצה בקליבלנד לשעבר: "יש לו את הדיאטה הכי גרועה בכל הזמנים. תשאלו אותו מה הוא אוכל לארוחת בוקר. הוא אוכל חמישה פרנץ' טוסט, מלאים בסירופ עם תותים ובננות. אחר כך הוא אוכל ארבע חביתות ואז הולך ומטביע על אנשים. זה לא הגיוני. הוא אוכל קינוח בכל ארוחה. הוא יעשה מדי פעם דיאטה של שבוע, חרא טבעוני כלשהו, אבל הוא אוכל בלי סוף. הוא באמת יוצא דופן. באחת השנים ניסיתי לאכול כמוהו וזה לא עבד, השמנתי. הוא אוהב מתוקים, זה מטורף איך הגוף שלו שורף אותם".
אנתוני דייויס, חבר לקבוצה בלייקרס: "הוא פשוט ילד מגודל. אי אפשר לדעת את זה אלא אם אתה לידו. הוא מת על החיים וחי אותם במלואם. הוא מחייך מדי יום, הוא אף פעם לא כועס. הוא תמיד זה שיארגן את ארוחות הערב. אכפת לו רק מהקבוצה, והוא תמיד מצחיק אותנו".
לברון מספר על שיתוף הפעולה עם קנט סטייט, שתממן שכר לימוד של סטודנטים מקולג'ים קטנים
ג'ורג' היל, חבר לקבוצה בקליבלנד לשעבר: "כשאני חושב עליו, זה לא על מה שהוא עושה על הפרקט, אלא מחוצה לו שהופך אותו למיוחד. אם היתה לו עסקת חסות עם אוזניות ביטס, הוא הביא לכולנו אוזניות. הוא הביא לכולנו חליפות, נעליים, משקפיים. לא שומעים על דברים כאלה והוא לא חייב לעשות את זה, אבל הוא יודע שאנחנו קבוצה והוא תמיד דואג לחברים שלו לקבוצה".
קווין לאב, חבר לקבוצה בקליבלנד לשעבר: "דוויין וויד כבר סיפר את זה. כשטסנו למשחקים בינלאומיים, מן הסתם טורונטו, הוא לא הדליק את הגלישה הסלולרית. רק וויי פיי. הוא הכי קמצן שיש. הוא לא ידליק נדידת נתונים. הוא אף פעם לא ישלם על אינטרנט בטורונטו, רק ווייפיי".
כרמלו אנתוני, חבר לקבוצה בנבחרת ארה"ב לשעבר: "הוא חזק יותר ביד שמאל מאשר ימין ועושה איתה הכל. הוא זורק ביד שמאל וכותב בשמאל, וכשאתה רואה אנשים שמסוגלים לעשות דברים כאלה בשתי הידיים, בין אם בספורט או לא, זה אומר שהם מיוחדים. אני לא מכיר עוד הרבה כאלה, אולי רק ראסל ווסטברוק".
ברנדון אינגרם, חבר לקבוצה בלייקרס לשעבר: "זה היה האימון הראשון שלנו, המשחקון הראשון במחנה האימונים בקיץ. שיחקנו עד 20, והוא קלע את כל 20 הנקודות. הוא זרק מהחצי, מאחורי הקרש, הכל. זה היה מטורף. בכל פעם שהוא זרק, ידענו שזה ייכנס".
עוד בוואלה!
https://twitter.com/KingJames/status/1227850144231632896
מייק בראון, מאמנו בקליבלנד לשעבר: "משחק 5 בגמר המזרח של 2007 מול דטרויט, כשהוא קלע 25 נקודות ברציפות. פתאום תפסתי את עצמי שאני מסתכל עליו כאוהד, במקום כמאמן. אני זוכר שדטרויט לקחה פסק זמן ודיברנו בינינו, צוות האימון, ומייק מאלון אמר לי להגיד לו משהו. 'לא לא לא, מייק, אנחנו לא אומרים ללברון כלום. אנחנו עוזבים אותו ונותנים לו להמשיך לעשות מה שהוא עושה'. סיימתי שפסק הזמן ייגמר, הלכתי לשחקנים ואמרתי להם, 'תמשיכו ככה'".
דרו גודן, חבר לקבוצה בקליבלנד לשעבר: "אחרי אימון בעונת 2006/07, עמדנו באולם בקליבלנד והיה בקבוק מים קטן, חצי ריק. לברון התערב עם כולם שיצליח לזרוק אותו לשורה 209, במרחק 45 מטר מאיתנו. 'אין סיכוי שאתה מסוגל לזרוק את הבקבוק הקטן הזה כל כך רחוק', אמרנו לו. כמובן שהוא הצליח, כמו ג'ו מונטנה".
דוויין קייסי, שהפסיד לו שלוש פעמים בפלייאוף עם טורונטו: "הוא ידע את כל התרגילים שלנו. הוא הסביר לחברים שלו לקבוצה בדיוק איזה תרגיל אנחנו מריצים, עם כל האפשרויות. הוא אחד השחקנים החכמים בכל הזמנים".
דייויד גריפין, הג'נרל מנג'ר של קליבלנד לשעבר: "הזיכרון האהוב עלי הוא ששיחקנו מול טורונטו בפלייאוף, לקראת סיום המשחק, והם יצאו מפסק זמן. פטריק פטרסון עלה ועמד כמה מטרים מאיפה שהוא אמור לעמוד. לברון הלך אליו ואמר, 'פטריק, אתה אמור להיות שם, לעשות תנועה לשם ואז לצד החלש'. הוא אמר לו את התרגיל שלהם, ואיך לעשות אותו".