לברון "מנצח את הזמן", היריבות הרחק מאחור, אז למה עדיין מפקפקים בו ובלייקרס?

מה קורה כשלברון ג'יימס מתייחס למשחק עונה רגילה כאל משחק פלייאוף? הלילה (בין רביעי לחמישי) קיבלנו תזכורת. קינג ג'יימס קבע טריפל דאבל מספר 12 העונה עם 32 נקודות, 14 אסיסטים ו-12 ריבאונדים, ובעזרת 33 נקודות של אנתוני דייויס הצעיד את הלייקרס לניצחון 116:120. בזכות הניצחון ייצאו הלייקרס לפגרת האולסטאר במצב רוח מרומם עם יתרון מבטיח בפסגת המערב, כשדנבר רחוקה מהם כעת ארבעה משחקים והקליפרס ארבעה וחצי.

ג'יימס הודה שהגיע למשחק הלילה במוכנות שיא, גם בגלל זהות היריבה שנאבקת עם הלייקרס על המקום הראשון בקונפרנס, וגם משום שאחריו תהיה לו מנוחה ממושכת יחסית בפגרת האולסטאר.

"רציתי להיות סופר חד הפעם, ניסיתי להיות הכי מפוקס שאני יכול", סיפר קינג ג'יימס, שהפך ללייקר הרביעי אי פעם שמגיע ל-20 טריפל דאבלים עם הקבוצה אחרי מג'יק ג'ונסון, אלג'ין ביילור וקובי בריאנט. "ידעתי שהפגרה מגיעה, ולא רציתי לקחת את המשחק כמובן מאליו. רציתי שנשחק בו הכי חזק שאפשר כדי שנצא לפגרה במצב טוב. לשמחתי כל הקבוצה עשתה את זה".

גם אלכס קארוסו סיפר שלברון לקח את המשחק ברצינות גמורה. "הוא לבש את גופיית המשחק משהו כמו שעה וחצי לפני שריקת הפתיחה. זה כל מה שהוא היה צריך לעשות כדי להבין שהמשחק הזה חשוב במיוחד עבורו", סיפר.

גם פרנק ווגל אמר ש"יכולת לחוש שהוא ממש רוצה את הניצחון הזה. זה לא היה משחק מהסוג שמשחקים אותו בחצי כוח. מנטלית, זה היה משחק פלייאוף".

זו היתה הצהרת כוונות מבחינת הלייקרס מול אחת הקבוצות החמות בליגה, שניצחה שישה משבעת המשחקים האחרונים ונראתה בכושר מצוין. אבל הלייקרס נראים דומיננטיים ביותר לאחרונה, בעיקר במשחקי חוץ: הם עומדים כעת על מאזן חוץ של 23 ניצחונות וחמישה הפסדים, וניצחו 17 משחקי חוץ רצופים מול יריבות מהמערב. בסך הכל, הם כבר השלימו סוויפ עונתי על דנבר, דאלאס, אוקלהומה סיטי, פורטלנד וסן אנטוניו, וניצחו את המשחק היחיד שלהם נגד יוסטון.

ובכל זאת, למרות המאזן והמספרים המרשימים, ב-NBA עדיין לא משוכנעים שהלייקרס הקבוצה הטובה בליגה, או בכלל במערב. "אין שום סיכוי שהלייקרס מנצחים את הקליפרס בסדרה של שבעה משחקים", צוטט אמש בעילום שם אחד מהמנהלים בליגה בכתבה של "בליצ'ר ריפורט".

אחת הטענות נגד הלייקרס היא שיש להם מחסור ברכז שמשלב יכולות של ניהול משחק וקליעה. בקבוצה קיוו לפתור את הבעיה הזו בחלון הטריידים או בשוק החופשי, אבל השחקן היחיד שענה לקריטריון - דארן קוליסון - החליט שלא לחזור מפרישה.

"הקבוצה הזו זקוקה באופן דחוף לרכז שמסוגל לנהל משחק וגם להשלים את לברון כקלע מבחוץ. רונדו לא הפיתרון", אמר מנהל אחר בליגה.

ללייקרס גם אין פיתרון טוב במיוחד לקוואי לאונרד, שתמיד מעלה הילוך כשמגיע הפלייאוף. "הוא חזק מדי שביל דני גרין. קוזמה לא מסוגל לעשות שום דבר מולו. וכבר ראינו שקנטביוס קולדוול פופ לא בנוי לשמור עליו. זה אומר שהאופציה ההגנתית הכי טובה של הלייקרס מול קוואי היא לברון ג'יימס, וזו לא הקרבה מהסוג שאתה רוצה לעשות במשך סדרה שלמה. זה יתיש את לברון בהתקפה".

כך או כך, עם או בלי הבעיות, הלייקרס נראים מצוין. "אין אגו בקבוצה הזו. אפשר לראות את זה בסרטונים ובתמונות שלנו מחוץ למגרש, אמר אלכס קארוסו. "הכימיה הקבוצתית הזו, זה לא זיוף. זו לא בדיה. אנחנו לא עושים את זה כי יש מצלמה מולנו, אנחנו באמת נהנים במחיצת החבר'ה, שמחים להתבדח ולשחק כדורסל יחד".

לברון ג'יימס לא מראה סימני האטה על אף גילו המתקדם (35, עונה 17 בליגה), ועדיין נראה כמו אחד השחקנים הטובים בליגה. "הוא לא אמור לשחק ככה. לא בגיל הזה, לא אחרי כל כך הרבה שנים בליגה, לא אחרי שעבר פציעה לא קלה בשנה שעברה. אבל העונה לברון ג'יימס מוכיח שהוא מסוגל לנצח את הזמן", כתבו ב"יאהו", וגם אושיית הטוויטר רוב פרז ציין ש"כולם תוהים כל הזמן אם לברון יוכל לשחק בליגה כשהבן שלו ברוני ייבחר בדראפט. אחרי שצפיתי בו הלילה, אני מתחיל להאמין שהוא עוד ישחק לצד הנכדים שלו".

גם זה לא מונע ממבקרו הגדול ביותר, עיתונאי רשת "פוקס" סקיפ ביילס, לבקר אותו. הלילה סיפק ביילס סדרת ציוצים נגד לברון, בו ביקר את הפעולות שלו במאני טיים. "לברון ג'יימס הוא אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, אבל הוא לא ג'ורדן. אפילו לא קובי. אין לו באמת קילינג אינסטינקט. אין לו את הגנים הנכונים בקלאץ'. הוא לא מסוגל לקלוע מהעונשין בשלבים מאוחרים במשחק".

ביילס גם טען ש"ללברון יש מזל גדול שאנתוני דייויס משחק איתו", וביקר את הזריקה שלו מרחוק בהתקפה האחרונה של הלייקרס בזמן החוקי ("למה הוא לא חודר לסל וגומר את המשחק? למה הוא זורק מרחוק כשהוא החודר הטוב בתולדות הכדורסל?").