דקות ספורות אחרי שהסתיים משחק 2 בסדרת הגמר האחרונה בו טורונטו שלפה טקטיקות הגנה של חטיבת ביניים, סטיב קר הודה שהופתע. "מעולם לא ראיתי הגנה כזו ב-NBA", אמר על הבוקס אנד וואן החריג עד מאוד של הראפטורס שנועד להצר את צעדיו של סטף קרי.
סביר שקר לא ידע שזה יהיה רק קצה הקרחון. כמה חודשים אחר כך גם הוא קפץ על העגלה, וכשפגש את יוסטון העתיק טקטיקת שמירה יוצאת דופן אחרת על הארדן מאותה טורונטו, מאותו ניק נרס. "הראפטורס עושים דברים מוזרים ומרתקים. הם משתמשים בהגנות מהפכניות ממש. זה תהליך שמתחיל לקרות בליגה", אמר.
ניק נרס הוא דמות מתעתעת. הלוק של רואה חשבון, המתודות של מדען משוגע. העונה זה בולט עוד יותר כשהוא נאלץ להמציא את עצמו מחדש כמעט מדי משחק. קוואי נטש, אבל גם שאר הכוכבים נופלים כמו זבובים. את התקופה האחרונה מנסה טורונטו לצלוח בלי שלושה שחקני חמישייה - פסקל סיאקם מושבת, כך גם מארק גאסול ונורמן פאוול. ועכשיו המצבה כוללת גם את פרד ואנווליט, עוד שחקן מפתח.
אז מה עושים? ניסויים.
הבסיס הונח בקיץ. הראפטורס אמנם איבדו את קוואי ודני גרין, שני עמודי תווך בהגנה המצטיינת של אשתקד, אבל שמרו על רוב הסגל והוסיפו לו עוד שחקנים מאותגרים התקפית וחכמים הגנתית. הקו המנחה של ניק נרס היה ברור: ההתקפות ב-NBA משתנות בקצב מסחרר, אולם דווקא ההגנות לא בהכרח עומדות בקצב. השנה, הבטיח לעצמו, אגרום לשחקנים להדביק את הפער. הוא לא הסתפק בכך שטורונטו שלו תהיה קבוצת הגנה מעולה, הוא רצה קבוצת הגנה מהפכנית.
"ה-NBA השתנתה בצורה קיצונית בשנים האחרונות בכל מה שקשור להתקפה. נראה לי שעכשיו הגיע התור של ההגנה להתחיל מהפכה משלה. ונראה לי שאחרים חושבים כמוני, כי זה מתפשט מהר מאוד, כמו כל דבר אחר בליגה", אמר נרס השבוע לרשת CBS.
הנחת המוצא פשטנית למדי: בליגה שגידלה כמה כוכבי על כמעט בלתי עצירים, האינדיבידואל חשוב יותר מהכלל. לעיתים הכוכב גדול יותר מהקבוצה. ההגנה של הראפטורס היא תגובת הנגד המובנת מאליה: כטקטיקה, כשיטה - הם מאפשרים לכולם פרט לכוכבים לנצח אותם, גם במחירים שמעטים היו מוכנים לשלם בעבר.
לפעמים זה עולה בהתעלות רנדומלית של שחקן משני בקבוצה היריבה, אבל לרוב השמירות הכפולות, המלכודות והטריקים עובדים, וגם המספרים ממחישים זאת: ג'ואל אמביד סיים את הדו קרב עם הראפטורס עם 0 בטור הנקודות, מיותר לציין שזה הכי מעט בקריירה; ג'יימס הארדן נעצר על 23; לברון ג'יימס הסתפק ב-13; קוואי לאונרד הוגבל ל-12, ודמיאן לילארד לתשע; זו רק חלק מהרשימה, אבל מה שמעניין לא פחוות הוא מספר הזריקות שהם קיבלו: 15 ללברון, 11 לקוואי והארדן, 12 ללילארד - שיא עונתי שלילי לכל אחד מהם, או קרוב לזה.
"החבר'ה האלה עובדים על המשחק שלהם כל החיים, כל הקריירה, מוסיפים עוד ועוד אלמנטים מדי קיץ. המטרה שלנו היא לגרום לשחקנים אחרים לעשות את מה שהם עושים פחות, את מה שהם מתאמנים עליו פחות. זה העיקרון שעומד מעל הכל", הסביר מלקום מילר, עוד שחקן ספסל שמקבל כעת לא מעט הזדמנויות.
אבל מלבד העקרונות המנחים, ההגנה של הראפטורס פתוחה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה לשינויים. במהלך משחק היא מחליפה הגנות איזוריות, שולפת מפעם לפעם את שפן הבוקס אנד וואן, משנה את הטקטיקה ההגנתית בפיק אנד רול, והכל בקצב מסחרר ובתיאום מפתיע. גם אם יש קבוצות אחרות ב-NBA שיש להן את הכלים לג'נגל כך בין סגנונות הגנה, אין להם זמן או פנאי להתאמן על זה. ספק אם גם לראפטורס עמוסי הטיסות והקילומטראז' יש זמן - אבל זה עובד.
"אני מניח שבאמת יש לנו עומס גדול מדי של שיטות הגנתיות. לפעמים אני מרגיש שאני מעמיס על השחקנים יותר מדי מידע, אבל בורכתי בשחקנים חכמים באופן מיוחד, והם פשוט סופגים הכל ומוציאים את זה לפועל בצורה נהדרת", אמר נרס ל"ספורטס נט" הקנדי.
עוד בוואלה!
המספרים מדברים בעד עצמם: ההגנה של הראפטורס היא השנייה הכי יעילה ב-NBA אחרי מילווקי עם 103.7 נקודות פר 100 פוזשנים, היא מורידה את היריבות לאחוזים הכי נמוכים בליגה בזריקות לשתי נקודות, והכי חשוב - מציבה את הראפטורס במקום הרביעי במזרח, הישג נפלא בהתחשב במצבת הפצועים ההולכת ומתארכת.
גם שחקן הגנה עם דיפלומה כמו מארק גאסול ובולדוג קשוח כמו קייל לאורי, שניהם ותיקים, שניהם מנוסים, נלהבים משבירת השגרה. "יש לנו מאמן סופר יצירתי, סופר חדשני, אפילו מהפכן. ואלה חדשות נהדרות", אמר לאורי, וגם גאסול טוען ש"היתרון הכי גודל שלנו הוא חוסר הפחד לנסות דברים חדשים, כאלה שלאף אחד אין את האומץ לעשות. זה רק בזכות ניק".
כשהראפטורס מחקו פיגור של 30 נקודות נגד דאלאס והשלימו את הקאמבק הגדול בתולדותיהם, הקרדיט כולו הלך לנרס שלקראת סיום הרבע השלישי העביר את הראפטורס לשמירה לוחצת על כל המגרש - אבל כזו מהזן הכאוטי. ההשראה לטקטיקה: קבוצת תיכונים עלומה שראה לגמרי במקרה ברגע של שעמום.
"רצינו לגרום להם לאבד את הראש, והם לא ידעו איך להגיב. זו היתה הברקה", התמוגג סרג' איבקה.
הראפטורס מרתקים העונה לא רק בזכות הטקטיקה, גם בזכות הדמויות. בעונה שעברה פרד ואנווליט ייצג בדד את השחקנים שהתגלו מתחת לבלטות, אבל העונה הוא נמצא בחברה טובה.
שחקן הפנים כריס בושה, שהפך לשחקן מפתח בהגנה המיוחדת של הראפטורס, הוא עוד דוגמא לשחקן שהגיח משום מקום. נסיבות חייו גרמו לו לנטוש את התיכון ואת בית אימו, ובגיל 16 היה הומלס שמתפרנס ביום משטיפת כלים במסעדות ובלילה ישן על ספסלים.
הוא נפל לחיקם של הראפטורס ביולי 2018, ועבר את אותו מסלול של קודמיו בפס הייצור, ואנווליט ופסקל סיאקם כדוגמאות בולטות. תחילה נשלח לשנת התחשלות בקבוצת הג'י-ליג המנוהלת לעילא ולעילא, והעונה חזר בשל להיות מחליף לגיטימי בקבוצה לגיטימית.
זהו סיפורו של כריס בושה
"טורונטו ראפטורס היא הקבוצה שמאפשרת לשחקנים שכבר איבדו את הדרך לפרוח. היא יודעת לזהות פוטנציאל, ויודעת איך לממש אותו", אומר בושה. גם השוטינג גארד טרנס דייויס, עוד כישרון שאיבד את הדרך, קיבל חבל הצלה. בקיץ הוא עוד הספיק להצהיר בפני כל קבוצה שהיתה מוכנה לשמוע שאין לו שום כוונה לשחק בג'י ליג אם הקבוצה שתבחר בו בדראפט תרצה בכך. באופן לא מפתיע, זה גרם לכולן ללא יוצא מהכלל לוותר עליו. הלילה הוא פתח בחמישייה נגד שארלוט וסיים עם 23 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.
אולי, מי יודע, יבוא היום שבו הוא יהיה ואנווליט 2.0, וכריס בושה סיאקם החדש.
עד אז המדען המשוגע שאחראי עליהם ימשיך לעשות ניסויים, והם ימשיכו להגיב להם היטב.
