ניקולה וויצ'יץ' מתוודה: חוויתי קשיים מנטליים אחרי הפרישה מכדורסל. במסגרת סרט בהפקה מיוחדת של היורוליג על החיים של שחקנים אחרי הפרישה, סיפר המנהל המקצועי של מכבי תל אביב שהחלל שנותר מאז שתלה את הנעליים עדיין לא התמלא.
"במקרה שלי, הפרישה היתה מיוזמתי. ברגע שהתעייפתי מלקשור את הנעליים לפני האימון, לא יכולתי לשחק יותר. לכל שחקן יש את הקליק הזה, הרגע הזה שבו הוא מבין שזה נגמר. זה מאוד מפחיד", סיפר וויצ'יץ'.
וויצ'יץ' פרש בקיץ 2013 אחרי קריירה מפוארת כשהוא בן 33, ומיד השתלב בצוות המקצועי של מכבי תל אביב, אבל הוא מודה שהחרדות התחילו עוד לפני כן. "כשאתה מגיע לגיל 30-31, הראש שלך מתחיל להשתגע. אתה יודע שהסוף מתקרב, אבל אתה לא יודע מה יהיה. אולי יהיה לך כסף, אולי לא...היו לך חיים מאורגנים במשך משהו כמו 20 שנה, הכל מאורגן ומסודר, אבל אתה מבין שמתישהו הבלגן יתחיל ותגיע לעולם האמיתי".
וויצ'יץ' סיפר שהעבודה במכבי תל אביב ריככה את המכה מבחינתו, בין היתר משום שלוח הזמנים שלו כעת דומה ללוח הזמנים בזמן שהיה שחקן פעיל. "אשתי אמרה לי, 'היחסים בינינו כל כך טובים כי אתה אף פעם לא בבית'. אני מחוץ לבית שלושה ימים בשבוע, והכדורסל הוא עדיין חלק בלתי נפרד ממני. יש את החיים בבית, ויש את הכדורסל. עד היום אני לא יודע איך שני העולמות האלו משתלבים. ניסיתי לדמיין את עצמי שבעה ימים בשבוע בבית, ולא הצלחתי. לכן פרישה עלולה להיות הלם גדול עבור ספורטאים".
וויצ'יץ' הוסיף ש"אני מדבר עם הרבה שחקנים שפרשו, וחלקם הגדול לא מוצא את עצמו. אין להם מחויבות, אין להם שגרה, ויש להם המון זמן פנוי. אז הם מתחילים לשאול את עצמם שאלות על החיים. הם מוציאים את הכלב לטיול שלוש פעמים ליום, והוא הופך להיות כל חייהם. הפרישה לא קלה לאף אחד, לא חשוב אם אתה מרוויח המון כסף או לא מרוויח בכלל, כי אתה משנה אורח חיים שלם שניהלת במשך שנים".