"אני מתחנן בפני רפי דהן: עזור לי להאכיל את המשפחה שלי"

בווידאו: רפי דהן מדבר אחרי הפציעה

פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב לפיה רפי דהן יפוצה על ידי רובן ראיוס ומכבי חיפה בסכום של יותר מ-4 מיליון שקל (מתוכם 3 מיליון יועברו למוסד לביטוח לאומי) יצרה הד גדול. כל פרשת הפציעה, התביעה והספיחים שלה ליוו את הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, בעיקר סביב התמורה המגיעה לשחקן שזה שנפצע קשה וסיים את הקריירה כתוצאה מאגרסיביות של שחקן אחר על המגרש, או מה שנקרא "סגירת חשבונות מקצועית".

כבר לאחר הפציעה של דהן, כשהוא התקשה לסלוח לראיוס, הקשר הגנאי לקמיס טוהא סיפר פה איך דהן עצמו היה זה שגמר לו את הקריירה. טוהא, קשר גנאי שהשתייך לסגל של נבחרת גאנה עד גיל 21, הגיע לארץ ב-2011 להתרשמות בהפועל פתח תקוה. טוהא, שהיה אז בן 22, הרשים, חתם על חוזהו אך עוד לפני שהספיק לשחקן נפצע קשה מכניסה של רפי דהן באימון הקבוצה. או כמו שהמאמן דאז יובל נעים הגדיר זאת, "רגע אחד של עצבים וחוסר שליטה של שחקן לקחו לי זר גדול". טוהא קרע את הרצועה הצולבת והמיניסקוס, וגם שנים לאחר מכן לא הצליח לחזור לכדורגל מקצועני.

טוהא אמר כבר אז: "רפי דהן צריך לסלוח לרובן ראיוס כמו שאני סלחתי לו. הוא חייב לדעת לסלוח. אין מה לעשות, הכול מאלוהים. גם אני בשבועיים-שלושה הראשונים מאוד כעסתי על רפי, ותוך כדי עצבים חשבתי רק דברים רעים, אבל כשנרגעים מתחילים לקחת את זה בפרופורציות. אני בטוח שגם השחקן שעשה לו את זה מצטער כמו שרפי הצטער אחרי שראה מה קרה לי. הוא הרגיש רע מאוד אחרי הפציעה שלי, זה רגע של עצבים שאחריו מתחרטים. שחקנים צריכים להפסיק לעשות את זה, זאת הפרנסה והקריירה שלנו".

מעל שמונה שנים אחרי אותו המקרה, טוהא עדיין לא חזר לשחק כדורגל מקצועני. היום הוא מאמן צעירים בגאנה, אך מבהיר בשיחה עם וואלה! ספורט: "אני עדיין נלחם על לחזור לשחק כדורגל. ניסיתי כמה פעמים אבל חזרתי לניתוחים, הרגל לא מתיישרת אותו דבר והרבה פעמים מתנפחת וזה משבית אותי. פעם הייתי התקווה הכלכלית של המשפחה שלי, עם השנים הפכתי לעול עליהם כדי שיעזרו לי להשתקם ולהתפרנס. אני די מתבייש בזה".

טוהא שמע על פסיקת בית המשפט בנושא רפי דהן ואמר: "מגיע לו. פצעו אותו קשה וגמרו לו את הקריירה. זה לא רק הכסף שהוא יכול היה להרוויח בקריירה, הוא הפסיד את העיסוק במה שהוא הכי אוהב, וזה אפילו יותר קשה מהכסף. מה גם שהבנתי שהשחקן נכנס בו עשה זאת בכוונה וזה היה סוג של סגירת חשבון. ברגע אחד של עצבים במגרש שחקנים עושים טעויות שהורסות לאחרים את הקריירה והחיים, אולי עכשיו שאנשים יידעו שיש לזה מחיר זה כבר לא יהיה אותו דבר".

טוהא נזכר באירוע עם דהן: "הוא היה עצבני באותו אימון, כשלא הולך לך אתה מחפש את כל מי שמחלץ ממך כדורים ולא מאפשר לך להתאמן או לשחק כמו שאתה רוצה, במקרה הזה רפי הוציא את העצבים עליי. אני חושב שהוא רצה להיכנס בי חזק מעצבים אבל לא היה רוצה שהפציעה תהיה כזאת, הוא גם הרגיש רע אחרי זה ובגלל זה די מהר סלחתי לו, גם ככה זה משהו שהוא היה צריך לחיות איתו בלב".

טוהא מסיים את השיחה בפנייה לרפי דהן: "אני לא יודע מה החלטת בית המשפט תעשה למצב הכלכלי של רפי דהן, אבל אני פונה אליו מכאן: רפי, אתה זוכר מה היה עם הפציעה שלי, אני זוכר שהרגשת רע ובטוח שזה תמיד מלווה אותך. אף פעם לא עשה לי טוב שקרה לך דבר דומה, מבחינתי איחלתי לך רק טוב והצלחה, כי זה מה שמגיע לך. מאז הפציעה אני לא אותו בן אדם, אני לא יכול לשחק כדורגל ולא מצליח להתפרנס כדי להאכיל את המשפחה שלי.

"אני מתחנן בפניך, אם אתה יכול לעזור או לגייס אנשים שיעזרו לי לחזור לעצמי להתקיים ולהאכיל את המשפחה שלי ולהרגיש בן אדם, אני אודה לך מאוד. עברתי שנים מאוד קשות, פיזית ונפשית, היו תקופות שלא ראיתי את עצמי שורד את זה אבל התמודדתי. עדיין, מצבי הכלכלי רע מאוד והגוף שלי לא מאפשר לי יותר מדי, אני מתחנן בפניך שתעשה מאמץ לעזור לי, כדי שגם אני אוכל לחיות חיים הגונים אחרי הפציעה".

טוהא הוסיף: "כשבן אדם עוזר לך, זה לא רק הכסף או הסיוע, זה גם החיזוק הנפשי שאנשים מנסים לסייע לך להשתקם ולחיות את החיים בגאווה עם המשפחה שלך. זה כל מה שאני רוצה ומקווה שתקרא את זה, תרים אליי טלפון ותנסה לעזור לי. רפי, גם אם לא תוכל, בכל מקרה אני מאחל לך רק בריאות והצלחה, מגיע לך. עברת הרבה מאוד בחיים, הקריירה שלך נעצרה, הגוף ניזוק ובטוח שגם הנפש. תשמור על עצמך חבר יקר".