"אמא שלי מתה מצער על כך שהקריירה שלי נהרסה"

בווידאו: אימון הפתיחה של בית"ר ירושלים

את מקרה רפי דהן ורובן ראיוס אף אחד לא יכול לשכוח. הכניסה המכוערת של קשר מכבי חיפה שפצעה קשה את דהן, השביתה אותו מכדורגל והביאה עד לפרישתו, הייתה אולי לסיפור הכי משמעותי בכדורגל הישראלי בשנה שעברה. דהן לא סלח לראיוס עד היום, ועם פרישתו בחודש מרץ האחרון גם הגיש תביעות כספיות כנגד השחקן, מכבי חיפה וחברת הביטוח בסך של יותר מ-3 מיליון שקלים, בגין הנזקים שנגרמו לו והקריירה שנגדעה בשלב מוקדם.

באותם ימים שאחרי הפציעה האיומה, העלינו כאן בוואלה ספורט סיפור דומה בו רפי דהן היה מעורב, הפעם מהצד הפוגע. היה זה סיפורו של של מוחמד קמיס טוהא. כדורגלן מגאנה, אז בן 21, שהגיע למבחנים בהפועל פתח תקוה של יובל נעים, הרשים, קיבל חוזה לחתימה ואז, ברגע אחד של עימות ועצבים, חווה מקרה דומה.

סיפורו של קמיס טוהא: "רפי דהן צריך לסלוח כמו שאני סלחתי לו"

אחד משחקני הפועל פתח תקוה באותם ימים סיפר אז על האירוע: "כמה דקות אחרי הסיפור עם ראיוס נזכרתי במקרה הזה עם רפי והקשר מאפריקה. רגע אחד של עצבים, של טירוף ויציאה משליטה, שחקנים ניסו להיכנס אחד לשני ברגליים. אני בטוח שגם ראיוס רק רצה להיכנס בו ובטח לא לפצוע אותו לשנה, אבל מי שנכנס ככה צריך להיות מודע לנזק שהוא גורם. עצוב בשביל רפי ועצוב בשביל הכדורגל. זאת הפרנסה שלנו ותראה איך זה נראה".

טוהא גילה בזמנו חמלה כלפי דהן ואמר: "זה עצוב, עצוב מאוד. הוא בחור טוב ואלוהים צריך להיות לצדו ולעזור לו להתגבר על הפציעה. שחקנים עושים שטות ברגע של עצבים ואחרי זה גומרים לאחרים את הקריירה. גם רפי עשה לי את זה. היינו לקראת סיום האימון, המאמן יובל נעים כבר נתן לשחק חופשי, דניאל אדו נתן לי כדור ורפי, שכעס עלי עוד לפני כן, בא משום מקום עם שתי הרגליים ונכנס בי. זה גרם לי לקרע ברצועה הצולבת ובמיניסקוס. קרוב לשנתיים לא שיחקתי כדורגל, אבל תודה לאל החלמתי וחזרתי לשחק בגאנה".

בניגוד לתחושות של דהן כלפי ראיוס, טוהא דווקא סלח לדהן ואמר אז: "הוא חייב לדעת לסלוח. אין מה לעשות, הכול מאלוהים. גם אני בשבועיים-שלושה הראשונים מאוד כעסתי על רפי ותוך כדי עצבים חשבתי רק דברים רעים, אבל כשנרגעים מתחילים לקחת את זה בפרופורציות. אני בטוח שגם השחקן שעשה לו את זה מצטער, כמו שרפי הצטער אחרי שראה מה קרה לי. הוא הרגיש רע מאוד אחרי הפציעה שלי, זה רגע של עצבים שאחריו מתחרטים. שחקנים צריכים להפסיק לעשות את זה, זאת הפרנסה והקריירה שלנו".

אז זהו, שטוהא סלח לדהן הבנאדם, אך לא מחל על הנזק שנגרם לו. כבר תקופה ארוכה בודק טוהא אופציה של הגשת תביעה כספית כנגד דהן ופיצוי על הנזק שנגרם לו. השבוע נשלח לדהן באמצעות עורך הדין אבישי ריינמן והפרקליט הגנאי של השחקן ריימונד טטה, מכתב דרישה ובו הודיעו לשחקן כי כל עוד לא יתחייב להעביר לקמיס טוהא 50 אחוזים מכל סכום שיקבל במסגרת התביעה מרובן ראיוס ומכבי חיפה בפסק דין או בפשרה, לא תהיה לטוהא ברירה אלא להגיש תביעה כספית כנגד דהן.

עוד מוסיף עו"ד ריינמן במכתב: "בפעולתך כמתואר לעיל גרמת למרשי פגיעה קשה במזיד וזאת במהלך אימון מסכם במסגרת קבוצת הפועל פתח תקוה לפני משחק נגד קרית שמונה. יחד עם זאת ולאור העובדה כי מצאת את עצמך במצב כמעט זהה למצבו של מרשי (וזאת מבלי לקבוע אם פעולתו של רובן ראיוס הייתה במתכוון) בחר מרשי בשלב זה שלא להגיש תביעה כספית נגדך ומאפשר לך להימנע מדיון משפטי מביך עבורך, וזאת בכפוף להודעה בתוך 30 יום כי הנך מסכים להמחאת 50 אחוזים מהסכום שתקבל ממכבי חיפה ו/או מרובן ראיוס במסגרת ההליכים המשפטיים".

עוד כותב עורך דין ריינמן כי "ככל ודרישת מרשי לא תענה בחיוב, לא יהסס מרשי ויגיש לאלתר תביעה כנגדך בגין כל נזקיו בגין פציעה מכוונת ומכוערת שגרמה לסיום קריירה של חבר לקבוצה במהלך אימון".

טוהא לא מתאושש מהפציעה עד היום. בבדיקה שערכנו הוא אכן דובר אמת ואינו משחק במסגרת מקצוענית בגאנה. השבוע סיפר טוהא לוואלה ספורט מביתו שבגאנה: "הלוואי שזה לא היה מגיע למצב הזה. אחרי שנתיים וחצי של טיפולים ושלושה ניתוחים, הייתי בטוח שהחלמתי ואחזור לשחק, אבל זה לא עובר. הנזק חוזר ואני כבר לא יכול לשחק ברמות שרציתי. עוד ניתוח ועוד ניתוח, אין לי מי שיכסה את זה מבחינה רפואית. אפילו כאן בגאנה אין לי יכולת להתפרנס. נשארתי בלי כלום".

הקשר הוסיף: "הייתי שחקן הנבחרת הצעירה של גאנה, עם עתיד מבטיח. תשאלו את אייל לחמן אצלכם איזה שם היה לי בגיל צעיר ולאן הייתי אמור להגיע. אני לא מנסה לקחת את מה שלא מגיע לי, רק רוצה שיהיה לי מה שצריך כדי לחיות בכבוד. אני לא משתקם מהפציעה וההוצאות הרפואיות לא נגמרות. כל מה שאני רוצה זה לא לגמור ברחובות, זה הכול".

טוהא ממשיך: "אין לי מי שיעזור לי. המשפחה שלי אספה את כל הכסף שהיה לה כדי שאהיה שחקן ואצא מגאנה, ועכשיו אני כאן פצוע ולא יכול להתפרנס מהמקצוע שלי. זה שבר את כל המשפחה שלי, אמא שלי מתה מצער שהקריירה שלי נהרסה. אחרי שראתה שכל מה שנתנה כדי שאהיה שחקן נהרס לה ביום אחד, היא התפרקה. גם אבא שלי נפטר, שני האחים שלי נפטרו ואני עם אחות אחת קטנה שלא יכולה לעזור בכלום. כדורגל היה האפשרות היחידה שלי לעשות משהו אחר עם החיים, והפציעה הזאת גמרה לי אותה".

טוהא עדיין מגלה אמפאתיה כלפי דהן ואומר: "אני עדיין לא מאחל לאף אחד את מה שהוא עובר. זה סיוט שאתה רק רוצה להתעורר ממנו ולא מצליח. אני דרשתי שבשלב ראשון לא יתבעו אותו כי הוא גם מסכן שאין לו כרגע פרנסה. כל מה שאני דורש הוא שייתן לי את החלק שלי מכל פיצוי שיקבל, כדי שלא אתבע אותו. שיהיה הוגן איתי ויפצה אותי על זה שבגלל מה שעשה אני היום מוגבל ובלי יכולת להתפרנס. ברמה האישית אני סולח לו, אנחנו כולנו בני האלוהים וצריכים לדעת לסלוח".

עורך דינו של רפי דהן, יוסי גאייר, מסר בתגובה: "אני לא מכיר את זה ולא יודע על מה מדובר. כשנקבל את זה נתייחס".

מהיום בו הביעה מכבי תל אביב עניין באלי דסה התהפכו היוצרות בבית"ר ירושלים. אוהדי בית"ר ירושלים נמצאים במצוקה: הבעלים שם את הקבוצה על המדף, ארסו ביוון וקריאף בחוץ, אנטל בדרך להפועל תל אביב, שחקנים בכירים עוזבים ואלו שנשארו מבוקשים. הקהל חושש מהתרסקות ורק מחפש איך להוציא את העצבים. לא יודע איך להתמודד עם הכאוס הזה.

במקרה הנוכחי, הקורבן הוא אלי דסה. מהרגע בו החלו הפרסומים, מבקשים אוהדי בית"ר מהשחקן באמצעות כל מדיה אפשרית להודיע שהוא נשאר במועדון. מעבר לכך, כל פרסום אמין או שקרי בנוגע למו"מ או סיכום בין בית"ר למכבי תל אביב, מזכה את השחקן במאות הודעות נאצה וגידופים בדף הפייסבוק, בטלפון ובכל דרך אחרת. אותם אוהדים שהיללו את דסה והפכו אותו לסמל של הקבוצה הנוכחית, התהפכו לפתע וחרצו את גורלו של השחקן, עוד לפני שהוציא הגה.

אז ראשית, צריך לעשות סדר. אם אלי דסה יעבור למכבי תל אביב, זה יהיה רק כי אלי טביב קיבל הצעה כספית שמתאימה לו. ברגע שזה יקרה, אף אחד לא ישאל את דסה מהם רצונותיו. ללא קשר, גם אם זה יקרה ואוהדי בית"ר רוצים לבוא בטענות למישהו, זה אך ורק למי שהסכים למכור אותו. לדסה אין כלל את היכולת לקבל החלטות או לעבור מבלי שקיבל הוראה מהמועדון. הוא בעל חוזה לשלוש שנים בבית"ר ירושלים וזה לא ישתנה כל עוד אלי טביב לא יקבל את מה שהוא רוצה - סכומים שמכבי תל אביב לא קרובה לשלם כרגע.

אגב, אם דסה היה בא ואומר שהוא רוצה לעבור למכבי תל אביב, זה היה לגיטימי. האפשרות לקבל שכר כפול ומשולש, ולשחק במועדון המוביל בישראל כיום, היא הגיונית למדי ואי אפשר לצפות מהשחקן לשלול אותה. קריירה של כדורגלן קצרה והוא צריך לנצל הזדמנויות. לעתים גם מועדון צריך לנצל הזדמנות למכור שחקן. רק מהמחשבה כי בסכום אותו דורש טביב על דסה אפשר היה לסגור עם ססאר ארסו, ליביו אנטל, אופיר קריאף, ניסו קפילוטו, חנן ממן וזר משמעותי נוסף, מבינים שלפעמים המלחמה על השארת שחקן אחד היא יותר אמוציונלית מאשר רציונלית.

וזאת המראה בה כדאי לאוהדי בית"ר להביט כרגע. אי אפשר "לשרוף" שחקן בעקבות כל שמועה, ולהתחיל במסע הכפשות, גידופים, נאצות ואיומים בכל דרך אפשרית. זה כבר קרה בעבר עם ברק יצחקי ויואב זיו - שניים שהיו סמלים עבור הקהל וברגע אחד של פרסומים על מעבר אפשרי (יצחקי להפועל תל אביב, זיו לקופנהאגן) האוהדים פשוט התהפכו וגרמו לשניים לחפש מפלט. כשנדלקים כך סתם על שחקן, נוצר מצב שאחרי הפסד או משחק לא טוב ברמה האישית, מתחילות גם הקללות במגרש ומוציאות לו כל חשק להיות חלק מהמועדון בעתיד.

אגב, גם שלומי אזולאי דורש שדרוג בשכרו וייתכנו שיחות לא פשוטות בין נציגיו לאלי טביב. עשויים להיות פערים וייתכן כי השחקן יהיה מדוכדך שהוא נשאר בשכר שלא הולם את מעמדו. מה אז? שלומי אזולאי יהפוך לקורבן התורן? יספוג קללות אם יהיה לא טוב? יש מו"מ ותהליכים במועדון שהקהל לא צריך להיות מעורב בהם, לפחות לא בדרישות וטענות כלפי השחקנים. פשוט להניח להם לנפשם. אם יש טענות, ניתן להפנות אותן למקבלי ההחלטות.

ואגב, רק בכדי לעשות סדר, יש שחקן אחד בכל בית"ר ירושלים שנמצא ביחסים חמים עם אלי טביב וקוראים לו אלי דסה. טביב לקח את דסה עוד בעונה שעברה ואמר לו שהוא נתן הוראה לרוני לוי בסוף העונה כי ישחק בהרכב ובעונה הבאה לא יביא אף מגן אחר וייתן לו את הבמה. טביב בדרך כלל לא סנטימנטילי ואף רחוק מכך, אך במקרה של דסה, הרקע המשפחתי והשנים הקשות בבית"ר נוצר חיבור מיוחד בין השניים. טביב לא ימנע מדסה לעבור אם ירצה בכך ואילו דסה לא יילך כנגד טביב, זאת הסכמה עיוורת ביניהם והם גם דיברו עליה בשיחה שערכו בתחילת השבוע. לאן זה יילך מכאן? עכשיו זאת אולי ההזדמנות של אוהדי בית"ר להרוויח את דסה במקום להבריח אותו.