כיכר מדיסון

כאשר תתארח לסטר בשבת אצל מנצ'סטר סיטי, יהיה זה קרב ישיר בין שני הפליימייקרים הטובים בפרמיירליג. קווין דה בראונה הוא המצטיין ללא עוררין, ולאחרונה מציג יכולת יוצאת דופן אפילו במושגים שלו כאשר לרפרטואר נוספו גם שערים מרהיבים. הבלגי מוביל את הליגה הן במספר הבישולים והן ביצירת מצבי הבקעה - נכון לעכשיו יש לזכותו 62 כאלה. במקום השני בפרמטר זה ניצב טרנט אלכסנדר-ארנולד, עושה משחק ייחודי מעמדת המגן הימני, ואת המקום השלישי תופס ג'יימס מדיסון, מספר 10 של השועלים שהינדס 43 מצבי הבקעה לעמיתיו.

"מדיסון פשוט מדהים", אמר פפ גווארדיולה אחרי המפגש הקודם מול לסטר - זה שהיה גורלי בשלהי מירוץ האליפות מול ליברפול והוכרע על ידי טיל מרגלו של וינסנט קומפני. וזו באמת היתה עונת בכורה פנומנלית מבחינת הקשר המחונן. דה בראונה החמיץ את רובה בשל פציעות, והשועל החדש ניצל זאת כדי לעמוד בראש דירוג יוצרי המצבים באנגליה. הוא תרם בדיוק 100 כאלה לפי הספירה של הסטטיסטיקאים - 52 ממשחק פתוח ועוד 48 במצבים נייחים, כי הרי גם בכדורים החופשיים ובקרנות הוא מסוגל לתת פייט מצוין לדה בראונה ולאלכסנדר-ארנולד. העונה הוא שיפר את יכולתו, ועשה צעד גדול קדימה - בדיוק כמו כל לסטר, ולכן הפעם מגיעה החבורה של ברנדן רוג'רס לקרב מול פפ כשהיא מקדימה אותו בארבע נקודות.

השועלים אף נמצאים במומנטום טוב הרבה יותר, ורק במחזור הקודם נעצר רצף ניצחונות הליגה הטוב בתולדותיהם על שמונה. אפילו בעונת האליפות המיתולוגית ב-2015/16 לא השיג קלאודיו ראניירי רצף כזה. זה נגמר במפתיע בשבת האחרונה עם 1:1 בבית דווקא מול נוריץ' שמדורגת מתחת לקו האדום, אבל מבחינת מדיסון זו היתה היריבה המועדפת למעידה. זו האקסית האהובה שלו, ממנה הגיע ללסטר בקיץ 2018 תמורת 25 מיליון ליש"ט - שיא כל הזמנים עבור שחקן מליגת המשנה.

הוא עדיין שומר פינה חמה מאוד בלב לקנריות, והקהל של נוריץ' עדיין מעריץ אותו. זה לא משנה שהעונה היחידה שלו בקארו רואד דווקא היתה כושלת מבחינת הקבוצה כולה. זה לא משנה שהמנג'ר דניאל פארקה הצעיד את נוריץ' לעליה אשתקד בלעדיו. מדיסון בילה שם רק עונה מלאה אחת, אבל השאיר זכרונות נעימים לתקופה ארוכה - הן בזכות כשרונו הייחודי על הדשא, והן בזכות אישיותו הכובשת מחוץ למגרש. הוא גם הוביל את כל הליגה עם יצירת 124 מצבי הבקעה ב-2017/18, וגם מיסד קשר הדוק מאוד עם האוהדים.

הקשר החזק ביותר של מדיסון היה עם סופי טיילור, ילדת בת חמש שחלתה בסרטן העצמות. הם נפגשו באקראי כאשר סופי ליוותה את שחקני נוריץ' לדשא באחד המשחקים, ומדיסון נשבה בקסמה. הוא ביקר אותה עשרות פעמים גם אחרי המעבר ללסטר, ליווה אותה במאבק, והיה לדברי בני המשפחה דמות דומיננטית מאוד בחייה. כאשר סופי הלכה לעולמה בינואר, היה אבלו של מדיסון כבד. הוא הדפיס חולצה מיוחדת לזכרה ולבש אותה בכל משחק, כדי לחשוף אותה כאשר יבקיע. זה לקח חודשיים של המתנה, עד הכדור החופשי מול ברנלי במרץ. השופט שלף לעברו כרטיס צהוב והביע תנחומים בו זמנית. "אנחנו מדברים עם ג'יימס כל הזמן, והוא סיפר לנו כמה הוא מחכה לרגע הזה. הוא אהב את סופי בכל ליבו. כדורגל זקוק ליותר אנשים כמוהו", אמר אלכס, אביה של הילדה.

באליפות אירופה לנבחרות צעירות בקיץ, נעל מדיסון נעליים מיוחדות עם דיוקנה של סופי לזכרה, ובשבת האחרונה הזמין מדיסון את כל משפחת טיילור למשחקו הראשון מול נוריץ' כשועל. הוא העניק להם את החולצות של לסטר עם המספר 10 ושמה של סופי. "אי אפשר לתאר במילים את התמיכה של ג'יימס בשנה מאז מותה. זו ברית שנוצרה ביניהם, והיא ממשיכה גם עכשיו. הוא חלק מהמשפחה שלנו", אמר אלכס לעיתון מקומי בנוריץ'. מעבר לכך, הסיפור הזה לא פורסם. מדיסון לא מעוניין ביחסי ציבור. הוא בסך הכל הולך בעקבות הלב.

גם הביקורים התכופים באקדמיה של קובנטרי לא זוכים לחשיפה. מדיסון פשוט הולך לשוחח עם הנערים שלומדים במקום בו הכל החל עבורו. כיליד קובנטרי, הוא הצטרף לבית הספר לכדורגל בגיל שבע, ותמיד בלט ביכולת טכנית ובראיית המשחק למרות שהיה אחד הילדים הנמוכים והצנומים בשכבה. מדיסון גם הפגין את הבטחון העצמי הרב ביותר. כל המאמנים שמעו ממנו שהוא רוצה להגיע הכי גבוה שאפשר, והאתגרים היו קלים מבחינתו. בגיל 15 שיחק בקבוצה עם בני 18. עוד לפני יום הולדתו ה-17 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת בליגה השלישית וכבש. בשלהי אותה עונה, במאי 2015, הוא אף מצא את הרשת במשחק הקריטי במחזור האחרון. קובנטרי היתה זקוקה לנקודה במגרשה של קרולי טאון כדי לשרוד. מתיאס פוגבה, אחיו של פול, העלה את המארחת ליתרון, אבל קובנטרי הישוותה, והנער שנכנס כמחליף הבטיח סופית את ההישארות בזמן פציעות. והוא חגג עם חיוך ערמומי על פניו, כאילו ידע שכך זה נועד להיות.

למדיסון מעולם לא היו ספקות. "תמיד רציתי להיות הווינר ולהיות באור הזרקורים. אני אוהב כשהאחריות על כתפיי, ולדעתי מצאתי את האיזון הנכון. אני יודע שאני טוב, אבל אנשים לא חושבים שאני שחצן", טען בימיו כשחקן נוריץ'. ובאמת, הקשר היה אהוב בכל מקום. יו"ר קובנטרי בכה, תרתי משמע, כאשר המצב הכלכלי אילץ אותו למכור את הכוכב המקומי הכריזמטי לקנריות. אחרי המעבר, לא קיבל מדיסון מקום בהרכב, ולכן דרש לעבור בהשאלה לאברדין הסקוטית למשך מספר חודשים - והאוהדים באדום עדיין זוכרים אותו לטובה, במיוחד את שער הניצחון המרהיב מול ריינג'רס בכדור חופשי אופייני.

הצעדים המדודים בקריירה נבחרו בקפידה. סקאוטים עקבו אחריו עוד בקבוצות הילדים בקובנטרי, אבל מדיסון לא מיהר להצטרף למועדונים הגדולים. הוא אמנם אוהד מנצ'סטר יונייטד כמו רוב המשפחה, ואימו תומכת בליברפול, אבל הוא שאף בעיקר ליטול חלק במשחקים אמיתיים באופן קבוע. הליגה השלישית, הליגה הסקוטית, ליגת המשנה - הוא הצליח בכולן וצבר נסיון עשיר בגיל צעיר. פארקה נתן לו חופש פעולה בנוריץ', הוא פרח בעמדת האמן החופשי, אך מכל ההצעות בחר את לסטר כי ידע ששם מובטח לו מקום בהרכב. שם הוא יכול להיות המנהיג מהרגע הראשון. וכאשר ערך את הופעת הבכורה באולד טראפורד באוגוסט 2018, הוא לא הצטער על פספוס ההזדמנות להיות בחדר ההלבשה הביתי.

כיום, בחלוף עונה וחצי, כלי התקשורת מלאים שוב בדיווחים על העניין הרב שמגלים השדים האדומים במדיסון. הוא נמצא בראש הרשימה החלומית של אולה גונאר סולשיאר, לצד ג'יידון סאנצ'ו וארלינג הולאנד. הנורבגי רוצה אותו כבר בחלון ההעברות הקרוב, והוא לא לבד. גם מנצ'סטר סיטי, טוטנהאם וארסנל נמצאות לכאורה במרדף. וזה קצת משעשע, כי בטבלה הוא מקדים את כל המחזרות הפוטנציאליות עם לסטר, ובשלב זה אין לו כוונה לעזוב. החוזה עם השועלים תקף עד 2023, ויש משא ומתן אינטנסיבי להאריך אותו כבר עכשיו. רוג'רס רואה בו בורג קריטי במערך, ואפשר להמשיך את כל הקבוצה סביבו.

איך אפשר אחרת? גם קלוד פואל, המנג'ר שהחתים אותו בלסטר, הגדיר את מדיסון כ"אחד הכישרונות הגדולים ביותר באנגליה". עם הבוס החדש, שדוגל במשחק פתוח והתקפי הרבה יותר, מדיסון נהנה עד הגג וצומח. "יש לג'יימס מוח נדיר לכדורגל, הוא רואה יותר מאחרים, יודע למצוא את השטחים הפנויים וליצור הזדמנויות. מבחינה טכנית, הוא עילוי. מבחינה טקטית, הוא משתפר כל הזמן. הבטחון העצמי שלו גבוה. הוא משקיע בכל אימון ואימון", משבח רוג'רס. בעונת האליפות לא היה ללסטר שחקן מסוגו. עכשיו יש - ומבחינת הסגנון זו קבוצה אטרקטיבית יותר. היא גם לוקחת נקודות בקצב גבוה הרבה יותר בהשוואה לחבורה של ראניירי. לא ממש הגיוני לעזוב פרויקט כזה באמצע, ולקפוץ אל הלא נודע.

בינתיים, פילס סוף כל סוף מדיסון את דרכו גם לנבחרת. הוא נאלץ להמתין זמן רב מדי להופעת הבכורה לפני חודש, בוומבלי מול מונטנגרו, וקודם לכן אפילו טיפחה ההתאחדות האירית תקוות להעבירו לשורותיה כי סבו אירי. "ג'יימס הוא מספר 10, ואנחנו לא משחקים עם פליימייקר קלאסי", הסביר בזמנו המאמן הלאומי גארת' סאות'גייט את העיכוב. ואולם, אצל רוג'רס התפקיד של מדיסון גמיש יותר, והוא מוצב לעתים גם באגף עם חופש פעולה נרחב. לא טריוויאלי לשלב אותו במערך של שלושת האריות, אך בכושרו הנוכחי אין ברירה אלא לנסות זאת. אין עוד שחקנים אנגלים כמוהו, וליורו 2020 הוא כבר עשוי להגיע במעמד של כוכב אמיתי. בגיל 23, השמיים הם הגבול, והעימות הישיר מול דה בראונה מגיע בעיתוי מושלם. יהיה תענוג צרוף לצפות בשניהם.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק