הפעם זה באמת היה קלאסיקו: סיכום הניצחון של הפועל ירושלים על מכבי תל אביב

דאנק שלא שייך לכאן, חסימות מאמריקה, שלשות מארבע, שריקות לחמש ודרמה לקינוח - ברבע גמר הגביע לא רק קיבלנו "גמר אמיתי" אלא פרסומת די נדירה לכדורסל הישראלי ולמפגש המסורתי בין שני ענקיו. יוסיפוביץ על קו קטש-בראון מ-1999 ועד ל-2019, והערב החלש של צמד הפרוספקטים

צילום וידאו: דני מרון, עריכת וידאו: ניר חן

1. מה שעודד שכח

אומרים שהשחקנים הכי גדולים גם מחזיקים בזיכרון הכי גדול - של משחקים, מהלכים, פוזשנים - ובגלל זה אי אפשר היה באמת לקנות את ה"זה היה מזמן, אני כבר לא זוכר" של עודד קטש. מאמן הפועל ירושלים ב-2019 נשאל על המהלך שלו, 20 שנה אחורה, אותו אולם, אותן קבוצות, אותו מפעל, רק שהוא רכז מכבי תל אביב. אחת העונות הכי מורכבות וטובות בדור, צ'ורצ'יץ' - כמה משולשים לפני פרשת הפיצה - החטיא מהקו, נקודה לירושלים, 66:67. הכדור צהוב, וברור שאצל קטש, בין החוזה בניקס וההשבתה שהחזירה אותו ארצה לחוזה בפנאתינייקוס. הרכז, במהלך הכי מזוהה עמו, חדר בין שניים ועלה לסל מול אייץ' וולדמן. עד היום חצי יגידו היה פאול וחצי יגידו שלא, אבל קטש ידע אז שזה יישרק. השעון הראה 3.0 לסיום ועודד קבר את השתיים מהקו והגביע של מכבי תל אביב.

עשרים שנה עברו ואת מה שקטש ידע אז הוא בטוח יודע עכשיו. ג'ייקובן בראון הצהיר שהכדור יהיה שלו - דבר שהיה ברור לכולם לפי המהלכים האחרונים של הערב וסימן ההכר שלו, סימון עצמי-מחמיא של וובוס. קטש הודה בסיום שלא צריך להיות מאמן גאון כדי ללכת על הדבר הזה, כלומר על הביצים של בראון, אבל הוא כן זרק טיפ של אלופים, או מחזיקי גביע - לך עד הסל, אמר, במינימום תקבל פאול. כשקטש בונה קבוצות זה הדבר שחשוב לו, הוא מבקש שחקנים שיודעים להגיע לקו. זה בראון. והוא אכן הגיע, כמו הבוס שלו לפני עשרים שנה, ועל השעון 3.1 לסיום - הכי קרוב ל-1999. אז מכבי היתה בפיגור נקודה וקטש היה חייב לקלוע את שתיהן, וכך עשה; הפעם, אולי מאסטרטגיה, אולי כדי למנוע שחזור, המאמן הורה לבראון להחטיא בכוונה את הזריקה השנייה. זה כמעט עלה לירושלים במשחק, אבל אייסי החליט שלא.

"אני עושה את מה שאני עושה כל הזמן", אמר לי בראון בסיום גם על המהלך האחרון וגם על השלשות שלפניו. "ראיתי איך שמרו עליי, אני חי עם הזריקות האלה ואני מת איתן, וזה בסדר". נתראה ב-2019.

עוד בוואלה! NEWS

ירושלים מתמוגגת: השיא ההיסטורי של קטש ואנחת הרווחה של לוקט

לכתבה המלאה
"אני חי עם הזריקות האלה ואני מת איתן, וזה בסדר". ג'ייקובן בראון (צילום: דני מרון)

2. הלילה לא היה צריך NBA

עם כל הכבוד לקלאץ' של בראון, זה היה המשחק של טרנט לוקט. בכל פעם שירושלים היתה צריכה סל כדי לסגור בריחה או לפתוח עיניים, זה היה לוקט. הדאנק שלו על אותלו האנטר, פוסטר נדיר במונחי ארץ הקודש; הסל העצמי שכפה; השלשה ממדבר אריזונה, ועוד ועוד. מהצד השני זה היה עוד ערב סקוטי וילבקין טיפוסי וכמו במשחק הקודם בין השתיים זה היה רבע שלישי שהוא כל כך וילבקין עד שצריך לשחק אותו בחצאיות. הפעם 12, במפגש הקודם 13, ולמשך כמה דקות היה נראה שהעיתונאי מספורטס אילוסטרייטד שהגיע לכתוב על דני אבדיה ידווח למערכת על הגארד המהוקצע שנראה רמה מעל היתר ולא ברור איזה אינטרס יש לו להיות פה בחום הזה. ביפ מי אפ, סקוטי.

למשחק הזה קוראים "קלאסיקו", כינוי שביותר מדי מפגשים בין השתיים נראה מוגזם מדי, מחמיא מדי, אבל אתמול זה היה חתיכת ערב. רק מלקרוא את המהלכים המסיימים ברבע האחרון זה מרגיש כאילו ראינו כאן משחק משם - שילוב של כוכבים שיכולים לשים סל מתי שהם רוצים, אווירה חמה ביחס לכמות (כ-8,500 בלבד; באמת, קלאסיקו?) והמון מהלכים שבשתי הקבוצות יקחו הביתה מתחת לכרית.

לא סתם אותלו האנטר החמיא ליריבה, וקטש החמיא ליריבה - "עצרנו את וילבקין… על 22", "היינו רק מינוס 9 בריבאונד". זו גרסה טובה של מכבי תל אביב ולכן זו גם גרסה טובה של ירושלים. שתיהן החמיאו אתמול זו לזו, והאנטר דיבר בסיום על הכיף שחסר, על יותר מדי לחץ, אבל הודה שלאוהדים זו היתה חגיגה. גם בראון טען כך. שניהם צדקו. זה היה ערב שכדאי להכניס למערך ההסברה של הענף הזה בישראל, והיו כל כך הרבה רגעי 'ואוו' שגם השופטים לא נשארו אדישים והחליטו על מהלך של חמש נקודות - שלשה של וילבקין ועבירה על אותלו החוסם - מה לא עושים כדי להאריך את הערב? הגדילו לעשות הירושלמים שאת המהלך האחרון העבירו עם שישה שחקנים על הפרקט. לצערם ולצער כל הצופים אף אחד לא ראה, והלילה תם.

"כשחקן, זה מה שאתה חולם עליו", סיכם לוקט, "לשחק במשחקים כאלה". אגב חלומות, זה משחק שגורם לחובב הכדורסל לישון טוב בלילה. עם דאנקים ויכולת אישית וחסימות כמו שראינו ודרמה וסיום כזה, ללילה אחד אפשר היה לוותר על ה-NBA. בחייאת, ירושלים ומכבי - אל תעירו אותנו.

עוד בוואלה! NEWS

מכבי תל אביב התלוננה: הפועל ירושלים היתה עם שישה שחקנים במהלך האחרון

לכתבה המלאה
זריקה אחת ב-15 דקות. דני אבדיה (צילום: דני מרון)

3. אבדיה, זרוק, זרוק!

זה לא מעקב ישראלים קטנוני ורגיל, וכן, תמיר בלאט נפרד הפעם כי השפיע מאוד על המשחק, אבל זה משחק שמצריך התייחסות ספציפית לדני אבדיה. לא צריך להיות דונצ'יץ' כדי להיבחר בלוטרי, האמריקאים מחפשים פוטנציאל ועתיד ולא מסתכלים בהכרח על בוקסקור נגד ירושלים - אבל יותר מדי משחקים כמו אתמול בטוח לא עוזרים למניית אבדיה. הוא כן קיבל צ'אנס ולא טור הדקות מדאיג ואפילו לא אפס הנקודות - הכי מדאיג זה שב-15 דקות פרקט הוא זרק רק פעם אחת. כאילו לא הורגש. אפס זריקות משלוש, אפס זריקות מהקו.

מילא ביורוליג, אבל אתמול זה ה-משחק בשבילו להוכיח שגם ברמה הזו הוא יכול להשתלט, לכפות את עצמו קצת יותר על הערב. ובגלל שאת מכבי לא אמורה לעניין יותר מדי קריירת ה-NBA של אבדיה אלא הכאן ועכשיו, נוסיף לקטע הזה גם את יובל זוסמן, על ה-0 מ-5 שלו. התחלנו את הטקסט ב-1999, אז מכבי קלעה רק 68, וישראליה 48 מהן. זה עידן אחר, אבל גם עם תוסיפו את אבי-כל-הפקטורים, הצהובים ישמחו לקצת יותר מ-0 נקודות מצטברות של שני הצעירים המבטיחים, אחד ניסה את מזלו בליגה הטובה בעולם ולצערו לא מתאים, השני יגיע, השאלה כמה גבוה. למדנו לשחק בלי כספי - אמר השבוע ספרופולוס. לפי אמש ולקראת וילרבאן, הצהובים צריכים לחזור שוב לספרים. לאבדיה יהיה עוד צ'אנס להרשים את הריפורטר מאמריקה, אבל מולו תוצב מראה בשם תיאו מאלדון.

orenjos@walla.co.il

עוד בוואלה! NEWS

אות'לו האנטר מתוסכל: "הפסקנו ליהנות, לפעמים יש יותר מדי לחץ"

לכתבה המלאה

ירושלים ניצחה את מכבי ת"א, דונצ'יץ' הטוב בעולם? הפודיום

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully