כל מה שקורה העונה סביב גולדן סטייט הוא מוזר ויוצא דופן. זה התחיל בהבנה שקווין דוראנט עוזב ושקליי תומפסון ייעדר כל העונה, נמשך בפתיחת העונה האומללה (5:1), אחר כך גם הגיעו הפציעות של סטפן קרי (ייעדר לפחות שלושה חודשים) ודריימונד גרין (שצפוי לחזור בעוד כמה משחקים), והלילה (בין שני לשלישי) קרתה עוד תפנית מוזרה: הווריירס הצליחו לנצח את פורטלנד החזקה 118:127, כשהרוקי אריק פסקל מככב עם 34 נקודות ו-13 ריבאונדים.
זה היה הניצחון הראשון של הווריירס באולמם החדש בסן פרנסיסקו, "צ'ייס סנטר", והקהל הנואש, ששילם את מיטב כספו כדי לראות עונה היסטורית של הווריירס וקיבל קבוצה אלמונית ומפורקת, כבר החל לצעוק "M-V-P!" לעבר פסקל. "זה היה קצת משוגע", אמר פסקל, "בתור רוקי לשמוע קריאות MVP זה רגע וואו. תודה ל'Dub Nation' שמאמינים בי".
אומנם מדובר במצב יוצא דופן, שבו הקבוצה נותרה ללא כוכבים ורוקי נדרש לקחת על עצמו יותר מהצפוי, אבל בארה"ב בדקו כמה משחקים נדרשו לשחקנים כדי לרשום לראשונה בקריירה משחק של 34 נקודות ו-13 ריבאונדים. התשובה: לקובי בריאנט 764, לג'יימס הארדן 569, לראסל ווסטברוק 528, ללברון ג'יימס 152, למייקל ג'ורדן 50, לקווין דוראנט 80, ואילו לאריק פסקל 7 משחקים בלבד.
רבים ב-NBA מציעים לווריירס להקריב את העונה הזאת, לעשות טרייד מעניין על דריימונד גרין ולעשות טנקינג, הלא אלה הן הנורמות בליגה, כדי להיבנות לעתיד, אבל הווריירס הבהירו שלא זו רוח המועדון. היום הם הוכיחו שהם לא מתכוונים לוותר. "זו היה פשוט מאמץ פנטסטי מצד כל הקבוצה", אמר סטיב קר, "כל מי שהעלינו עלה ונתן דקות גדולות. זה היה פשוט כיף. כיף לאמן את החבורה הזאת, כי הם צעירים ורעבים והם נלחמו כמו משוגעים כל המשחק. הם ניצחו פה קבוצה טובה. זה היה ערב נהדר עבורנו".
אגב, לפני המשחק דמיאן לילארד התייחס למצב הפצועים של הווריירס, ואמר: "בחיים לא ראיתי דבר כזה. זו קבוצה שהייתה הראשונה לעשות הרבה דברים. באיזשהו שלב היו להם בחמישייה חמישה שחקני אולסטאר, הם ניצחו 73 משחקים בעונה הרגילה, הם עשו הרבה דברים, המון היסטוריה. עכשיו נראה שהם קיבלו פשוט מכה חזקה. החבר'ה האלה לא זקנים, הם יחזרו ויתאוששו, אבל לא נעים לראות את זה.
"אתה לא מצפה לראות אותם הופכים מכזאת קבוצה גדולה, לשחקן אחד שעוזב (דוראנט) וכל הפציעות. מוזר לראות אותם לא ווריירס. אני מבין ללבם של השחקנים. אתה אף פעם לא רוצה לראות את העמיתים שלך נפצעים. קליי (תומפסון) הוא בחור נהדר, מבאס לראות אותו ככה. גם סטף. הם יתאוששו, זה מה שכולנו מצפים לראות".
בנוסף, לילארד, יליד אוקלנד, לא נהנה לראות את הווריירס עוזבים את העיר ועוברים לסן פרנסיסקו. "זה מרגיש לי לא נכון... הקהל פה זה לא אותו דבר. עדיין רואים את ה'Nation' מעודדים, אבל למה לעזוב את זה? הם היו ממש גאוות אוקלנד. הווריירס עברו את הגשר (לסן פרנסיסקו), הריידרס (קבוצת הפוטבול) עברו ללאס וגאס, זו משאבת כסף. הכסף מזיז את האהבה מאחורי המועדונים האלה, ואי אפשר להבין את זה. אני לא אוהב את זה".
אחת ההפתעות הנעימות של פתיחת העונה ב-NBA היא מיאמי - קבוצה שמעטים העריכו, אבל אחרי שבועיים עומדת על מאזן 1:5. כעת, כשהפרשנים מתחילים להתייחס להיט כקבוצה ראויה, לג'ימי באטלר יש חשבון לסגור איתם.
באטלר, אחד הכוכבים הכי מושמצים בליגה בשנים האחרונות, בחר לעזוב במהלך הקיץ את פילדלפיה העדיפה על פניו ולחתום במיאמי לארבע שנים תמורת 142 מיליון דולר, בהחלטה שגררה ביקורות ותהיות רבות ברחבי ה-NBA.
"האמת היא שניסיתי להגיע למיאמי עוד לפני חודש יוני, כשעזבתי את מינסוטה", חשף באטלר בראיון לכריס היינס מרשת יאהו. "מפריע לי שאנשים מתעלמים מהעובדות. המזדיינים האלה מתנהגים כאילו שאני לא שחקן טוב בכלל. כאילו שחושבים שאני לא מסוגל לעשות את ההבדל באף קבוצה. אני לא אומר שאני מסוגל לסחוב קבוצה שלמה על הגב, כי אף אחד לא מסוגל לעשות את זה לבד. אבל אני יודע למה אני מסוגל, אני יודע מה יכול להוסיף לקבוצה, וראיתי כאן חבורה של שחקנים שרציתי לשחק איתה".
לטענת באטלר, "השחקנים במיאמי הם כמוני, הם דומים לי. הם צעירים, אבל אני רואה בהם את עצמי. והם רק הולכים להשתפר עם הזמן. קנדריק נאן, הוא ממש כמוני. מפחיד כמה שהוא דומה לי, והביטחון שלו רק הולך וגדל. גם טיילר הירו, דאנקן רובינסון - אלה חבר'ה שיש בינינו הרבה קווי דמיון. אל תתעלמו מהם, כי הם הולכים להיות שחקנים גדולים בקרוב, בקרוב מאוד".
באטלר אף רמז על בעיות בחדר ההלבשה של פילדלפיה, ואמר ש"זה לא עבד שם. אף אחד לא יודע מה באמת קרה שם, אף אחד...ונשאיר את זה ככה. בזמנו זו היתה הזדמנות עבורי, אבל כשחתמתי במיאמי הלכתי עם תחושת הבטן שלי. כאן אני מרגיש נהדר, מרגיש רצוי על ידי חבריי לקבוצה, על ידי הארגון, על ידי כולם. אני לא אומר שלא היה טוב בפילי, היו לנו שם כמה שחקנים ממש טובים ואני בקשר יומיומי עם ג'ואל אמביד עד היום. אנחנו אחים, ותמיד נהיה. אני אוהב אותו. אבל טוב לי במיאמי".