יש רגעים שלאנשים קשה להסביר במילים. מאמן נימבורק, אורן עמיאל, צפה מביתו בצ'כיה בניצחון הגדול של הנבחרת המקומית על טורקיה, שהעלה אותה לשלב הבתים השני של אליפות העולם. הוא התרגש כל כך בגלל חברו הטוב ננו גינזבורג, שהביא אותו לקבוצה כעוזרו לפני כמעט עשור, ובניגוד גמור לאופי הצ'כי. "זה היה רגע אמוציונלי, התרגשתי. ננו הוא הרבה יותר מסתם קולגה בשבילי", מספר עמיאל. גם מולי קצורין, שהביא את גינזבורג לצ'כיה, היה מאושר. "תשאל עליו, ולא תמצא אדם שיגיד עליו מילה רעה. הוא רוצה להצליח כמו כולם, אבל הוא לא מתעסק באגו שלו כל הזמן".
גינזבורג, סוג של אנטי גיבור, כזה שהתקשורת הישראלית אוהבת מאוד, אבל נתפס כדמות אפורה שנמצאת במקומות אפורים, נכנס השבוע למשבצת של גיבור הרגע, שבוע לפני יום הולדתו ה-56. מאמן ישראלי מוביל נבחרת לא מוכשרת במיוחד לשמונה הגדולות בעולם, זוכה לתשבחות על היכולת של שחקניו ועל יכולת האימון שלו, ואולי פותח את הדלת לעצמו למקומות גבוהים יותר. ומי יודע, אולי, כמו שעמיאל אומר, "זה עוד לא נגמר".
גינזבורג היה הכוכב הגדול של בית"ר תל אביב, תחת ניהולו של אבנר קופל, במשך עשור וחצי. הוא מדורג במקום השלישי בין קלעיה בליגה הבכירה, ונשאר בשורותיה עד שפרש ממשחק ב-1995 ופנה לאימון. אחרי שהוביל את רמת השרון עד גמר גביע המדינה לנוער בשנת 1999, שם הפסידה, קיבל את בני הרצליה וחזר אחר כך לרמת השרון כמאמן הקבוצה הבוגרת במשך שלוש שנים בניהולו של מיקי ברקוביץ' (שתיים מהן בליגת העל). להישג השיא שלו בזירה הישראלית הגיע ב-2005, עם הופעה בגמר הגביע.
בקיץ 2006 הצטרף גינזבורג לקצורין והתמנה לעוזרו בנימבורק, ובד בבד עבד תחתיו גם בנבחרת פולין ביורובאסקט לפני עשור. ב-2010, כשקצורין החליט לעזוב את הקבוצה, גינזבורג מונה למאמן במקומו. הוא הוביל אותה לשלושה דאבלים רצופים בצ'כיה, ולהופעות מצוינות בליגת ה-VTB שבהן גבר בין היתר על צסק"א מוסקבה ולוקומוטיב קובאן, וביורוקאפ נעצר רק ברבע הגמר. אחרי שלוש שנים החליט לנסות אפשרויות אחרות ומונה למאמן לנבחרת צ'כיה, אותה הצעיד לרבע גמר היורובאסקט ב-2015, וכעבור שנתיים חזר לשתי עונות נוספות בנימבורק שהסתיימו גם הן במאזן תארים מושלם בזירה המקומית.
"למאמן יש את השנים שלו", מעיד קצורין על ההצלחה של גינזבורג בצ'כיה. "הוא צריך זמן כדי להתבשל, להתפתח ולקבל הזדמנויות. ננו התחיל כמו כולם פה בארץ, אבל הסיפור זה האופי השונה שלו. הוא בחור צנוע, אין לו סוכנים מקומיים שידחפו אותו לקבוצות, אבל הוא אימן בליגה הראשונה. הוא מאוד התפתח בצ'כיה. האנשים והמנטליות שונים לגמרי. אין שם את האגרסיביות של המנהלים, של בעלי קבוצות, של כולם מסביב. בצ'כיה אתה המאמן, וזהו. אתה לא לבד, אבל התרבות אחרת. הסיטואציה עזרה לו מאוד, כי באופיו הוא מאוד צנוע.
"ברגע שננו מיצה את עצמו בנימבורק, הוא קיבל את ההזדמנות לעשות בצ'כיה מה ששני אנשים עושים כאן, עודד קטש ופיני גרשון. הוא עובד רק באיגוד, מאמן לאומי שאחראי על הכל וגם מעביר השתלמויות. הסיטואציה שם תפורה עליו, נותנים לו לעבוד וזה מאוד נוח. הוא התחבר לכולם בצורה שכולם אוהבים אותו, כולל השחקנים שבאים אליו לנבחרת".
החיבור של גינזבורג לצ'כיה היה בין היתר לכוכב תומאש סטוראנסקי, שהחל את הפריצה שלו מעט לפני הגעתו של המאמן הישראלי לנבחרת. כשחתם בוושינגטון הוא סידר למאמנו מהנבחרת התרשמות במתקני המועדון בבירת ארה"ב. "הדבר שהכי מדהים אותי אצלו זו התשוקה", אמר סטוראנסקי בראיון לוואלה! ספורט לפני שנה. "הוא בא ממדינה זרה, וכל כך אכפת לו מהכדורסל הצ'כי. רואים את זה עליו בכל אימון ובכל משחק. תמיד כשאנחנו נפגשים, מתאמנים ומשחקים, אני לא מבין איך הוא לא הגיע עדיין לקבוצת יורוליג. יש לו מקום ברמות הכי גבוהות באירופה, ואני משוכנע שעכשיו, עם ההצלחות האחרונות של הנבחרת, הוא יקבל סוף סוף את הצ'אנס הזה".
עוד בוואלה!
גינזבורג לא היה רחוק מהצ'אנס שעליו דיבר סטוראנסקי. בשתי היציאות שלו מנימבורק, ב-2013 וב-2017, קיווה המאמן לבצע את קפיצת המדרגה לקבוצות גדולות של הכדורסל האירופי, אך הדברים לא הסתדרו, כשהצעות טובות לחתום בקאזאן הרוסית ובקאנטו האיטלקית נפלו ממש ברגע האחרון. במקביל הוא היה במגעים עם מכבי תל אביב בקיץ 2014, כשעוד הייתה אלופת אירופה המכהנת, לשמש עוזרו של גיא גודס, אבל ההנהלה הפילה את המהלך ושיכנעה את המאמן ללכת על גרשון. גינזבורג שוחח במהלך התקופה ההיא גם עם מכבי אשדוד, אך סיפר למקורביו כי ההצעה הכספית שהוגשה לו הייתה נמוכה מאוד. לאחרונה היה מועמד פעמיים להפועל תל אביב, הקבוצה אותה הוא אוהד בישראל, אך הדברים לא הבשילו לעסקה.
ההיגיון אומר שאחרי שרשרת ההישגים בנבחרת, בבמות המרכזיות של הכדורסל, ולאחר שזכה לשלל מחמאות מגרג פופוביץ', יצליח גינזבורג לנפץ סוף סוף את תקרת הזכוכית שלו. אחרי גביע העולם הוא צפוי לעבור לייצוגו של סוכן העל מישקו רזנטוביץ'.
"לננו היו כמה הצעות מקבוצות גדולות שנפלו מכל מיני סיבות, ועוד כמה הצעות שעליהן ויתר בגלל שלא חשב שהן מתאימות לו", מסביר עמיאל. "השנה היו לו כמה אופציות שנפלו בגלל שהוא מחויב לנבחרת במשך רוב תקופת ההכנה לעונה. בסוף אתה צריך את הקשרים במקומות הנכונים, ויש כאן פספוס גדול של הקבוצות. כשהוא אימן את נימבורק, הוא ניצח את הקבוצות הגדולות, ובסוף כנראה אתה צריך יותר מזה".
קצורין: "אין לו סיבה לחזור לארץ. כרגע, המשרות באירופה כבר תפוסות, הוא לא ילך לקבוצה רק כדי ללכת. יש לו חוזה בהתאחדות לעוד שנתיים, ואני לא מעריך שהוא יעזוב עכשיו. הוא לא הגיע משום מקום, יש לו את הרזומה שלו, אבל שוק המאמנים באירופה נשלט על ידי הסוכנים. אם סוכן גדול ירצה ביקרו של ננו, אז הוא לפחות יקבל את ההזדמנות".
לפני תחילת המונדובאסקט הגדיר גינזבורג את הטורניר כנקודת השיא בקריירה שלו, וכעת הוביל את צ'כיה להישג שיא. אפילו בימיה כצ'כוסלובקיה היא התברגה רק פעם אחת בין שמונה הגדולות, כשסיימה שישית ב-1970 (מקרב 13 משתתפות). "יש המון מאמנים טובים שיודעים לאמן כדורסל, אבל לא כולם יודעים לעמוד בלחץ, בדופק גבוה, ולקבל החלטות תוך עשירית שנייה. לננו יש את זה", מחמיא קצורין. "הוא יודע לנהל משחק. הוא עומד כל הזמן רגוע, הראש שלו חושב, הוא עושה דברים, יוזם, פתאום מכניס את הקבוצה לדקה של אזורית, והוא מבליט שחקנים פחות נוצצים או מוכרים כמו פטריק אאודה או יארומיר בוהאצ'יק, שהפך לטופ סקורר של הנבחרת בטורניר. זו גדולה של מאמן".
אחת הנקודות שעומדת לזכות הצ'כים וגינזבורג היא העובדה שרוב שחקני הנבחרת מתואמים היטב בזכות העובדה שהם משחקים יחד בנימבורק. "אחרי שניצחו את טורקיה, ההודעה הראשונה שקיבלתי מננו זה שיש לי חלק גדול בהישג", מספר עמיאל על הפרגון. "יש הרבה דברים שאני עושה בנימבורק והוא בנבחרת, ואנחנו עושים ביחד. הוא לוקח דברים מאיתנו, ואני לוקח דברים ממנו. יש פה חדוות עשייה. זה עובר לשחקנים, ויש להם אופי מיוחד. סטוראנסקי הוא הכוכב, אבל הוא יכול לקלוע שש נקודות, לנצח ולהיות מאושר באמת. יש שם פרויקט, זה לא דור שנגמר מחר אחרי האליפות. הולכים לארח בית ביורובאסקט הקרוב, עושים עבודה. לכל אחד יש מקום ותפקיד, הקפטן פאבל פומפרלה הוא הדמות המחברת, יש את הלוחם ויש את הסקורר. יש מרקם סוציאלי מיוחד".
היום (16:00), מול אוסטרליה המרשימה, ינסה גינזבורג להוביל את צ'כיה לחצי הגמר גביע העולם כנגד כל הסיכויים. רק שתי נבחרות אירופיות יבטיחו כבר השבוע את מקומן באולימפיאדת טוקיו, אבל גם אם לא ישיג את הכרטיס - מקומו בטורניר הקדם אולימפי כבר משוריין בזכות ההישג בסין. "הסיטואציה שלו לא פשוטה, בגלל שהוא תחת חוזה בהתאחדות, אבל אני מאמין שבעוד שנה הוא יאמן גם את נבחרת צ'כיה וגם את אחת הקבוצות הטובות באירופה".