גריק פריקס: יוון התאהבה בנבחרת של יאניס אנטטוקומפו

במפעל של חברת GSA, המלבישה הרשמית של נבחרת יוון, עמלים בימים האחרונים כדי להיענות לטירוף ולעמוד בדרישות שלא ציפו להן. לקראת גביע העולם בכדורסל, שייפתח בשבת, הדפיסה החברה 11 אלף גופיות והוציאה אותן למכירה לקהל הרחב, כשרובן המכריע נשאו את המספר 34 ואת שמו של יאניס אנטטוקומפו. ההפתעה הייתה גדולה: כל המדים אזלו בתוך ימים ספורים, וכעת לא ניתן להשיג עוד גופיות ברחבי המדינה.

הסיפור הזה ממחיש מעט מה"גריק פריק מאניה" שאוחזת ביוונים לקראת חזרתה המצופה של הנבחרת בכחול-לבן לצמרת הכדורסל העולמי. עשר שנים חלפו מאז זכתה לאחרונה במדליה בינלאומית, והפעם היא נראית בשלה לעשות זאת: ככה זה כשאתה מחזיק בסגל את שחקן העונה ב-NBA, כשלצידו כמה מהכוכבים הגדולים ביותר ביורוליג; אלמלא פציעתו של קוסטאס סלוקאס, שעשוי להיות כשיר רק למחצית השנייה של הטורניר, התקוות להצלחה היו מתורגמות לביטחון מוחלט בהגעה לפודיום.

"יוון ידעה הצלחות גדולות בעבר, אבל הייפ כמו זה שיש סביבה עכשיו לא זכור מעולם", אומר לפטריס מוטיס, סמנכ"ל התפעול באתר יורוהופס. "ב-1987, לפני הזכייה המפתיעה באליפות אירופה עם ניקי גאליס ופנאיוטיס יאנאקיס, הכדורסל לא היה כל כך פופולרי במדינה, והנסיקה שלו החלה רק בעקבות ההישג הזה. גם בזכייה ביורובאסקט ב-2005, ואחריה בהגעה לגמר גביע העולם ב-2006, זה לא היה כך. האמת היא שהאנשים לא ציפו מראש שהנבחרת ההיא תלך כל כך רחוק. הפעם כולם מכוונים למטרה ורעבים להצלחה".

כשמוטיס מדבר על רעב ועל טירוף, הוא לא זורק סתם מילים לחלל האוויר: לפני שבוע וחצי מילאו 18 אלף צופים את האואקה במשחק ההכנה האחרון של היוונים באתונה. "באופן טבעי כולם מדברים על הנתון הזה, אבל הוא מציג רק חלק מהתמונה. היית צריך לראות איך מאות רבות של אנשים המתינו בסיום המשחקים בחניון כדי לנסות ולהצטלם עם יאניס, שמקבל יחס של אל יווני מהקהל, מהתקשורת וגם מחבריו לנבחרת", מעיד יאניס תאופיליס, כתב אתר SDNA. "ביוונית אנחנו קוראים לנבחרת הכדורסל 'אפיסימי אגאפימני', כלומר: הקבוצה האהובה ביותר על העם, או כמו שאומרים אצלכם בישראל 'הקבוצה של המדינה'".

האהבה העזה הזו נוצרה מתוך ואקום, וקשורה בוודאי גם לכישלון המתמשך של נבחרת הכדורגל בשנים האחרונות. "אם נגיע לרבע הגמר, אני חושב שאפשר להעריך בקלות שיהיו לשידורים הישירים מסין לפחות חמישה מיליון צופים ביוון", מוסיף תאופיליס.

הפרשן במשחקי הנבחרת בערוץ הטלוויזיה ERT, המאמן כריסטוס מרמרינוס, יודע כמה קהל צפוי להאזין לתובנות שלו: "ההתרגשות כאן עצומה. הנבחרת סוחפת אחריה את כל מי שאוהב ספורט, לא רק חובבי הכדורסל, והלוואי שזה יימשך כמה שיותר".

בשני העשורים הקודמים זכו המועדונים המובילים ביוון לעדנה ממושכת בצמרת הכדורסל האירופי, אבל שמונה זכיותיהן הראשונות של פנאתינייקוס ואולימפיאקוס ביורוליג הגיעו תחת הדרכתם של מאמנים זרים מסרביה (ז'ליקו אוברדוביץ', דושאן איבקוביץ' ובוז'ה מאלקוביץ'). דווקא כעת, כשהדור החדש של מאמני יוון הצליח להתברג גם הוא בטופ, בעיקר הודות להצלחותיהם של דימיטריס איטודיס, יורגוס ברצוקאס ויאניס ספרופולוס, סימן השאלה הגדול בנבחרת יעמוד על הקווים.

לפני שנתיים נפוצו דיווחים על משא ומתן בין איטודיס להתאחדות היוונית, אבל הוא לא צלח; היה מי שתהה אם בכלל התקיימו מגעים, או שהפרסומים לגביהם שירתו את האינטרס של כל הצדדים. בפועל, מאמן הנבחרת הוא תנאסיס סקורטופולוס (53), שהיה מועמד להפועל תל אביב בתחילת הקיץ ומעולם לא אימן קבוצה בכירה. שכרו החודשי עומד, על פי ההערכות ביוון, על כ-5,000 יורו בלבד, כמעט פי שלושה ממה שהרוויח כעוזר המאמן בנבחרת בעבר.

עד כמה עגום המצב יעיד הסיפור הבא: ב-2017 לא היה מאמן לנבחרת עד אמצע יוני, כחודשיים לפני תחילת היורובאסקט האחרון. באירוע רשמי נשאל נשיא ההתאחדות יורגוס ואסילקופולוס מתי כבר ימונה מישהו, והשיב בבדיחות הדעת ש"יש לנו שחקנים מצוינים, אז מי בכלל צריך מאמן?". השחקנים, שעמדו לצידו, הביטו זה בזה במבוכה.

"חשוב לזכור שהסכסוך בין פיב"א ליורוליג, שהוליד את ההתנגשות בחלונות משחקי המוקדמות, לא מנע רק מהשחקנים המובילים להופיע במדים הלאומיים - אלא גם מהמאמנים", מסביר מרמרינוס. "מאמני היורוליג פשוט לא יכולים לעבוד בנבחרות. אין אפשרות לתמרון במצב הנוכחי. אני דווקא חושב שהבחירה בסקורטופולוס הייתה הגיונית והיא מסמלת שמירה על המשכיות, לאחר ששימש עוזרם של פוטיס קציקאריס וקוסטאס מיסאס בנבחרת. יש לו ניסיון בטורנירים מהסוג הזה, השחקנים מכירים אותו היטב והוא גם זה שהביא אותנו לטורניר הגמר".

תאופיליס: "סוגיית המאמן מעסיקה את אנשי הכדורסל ביוון לא מהיום, אלא מאז עזב יאנאקיס את התפקיד ב-2008. עבור רבים, הוא היה צריך להישאר שם לנצח. לא רק בגלל ההישגים שהגיע אליהם, אלא גם בגלל שהוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המדינה, וכולם מעריצים אותו. יש ספקות לגבי סקורטופולוס, והם מוצדקים. הוא צריך להדביק את הנבחרת ולהתמודד עם כוכבי בעלי אגו כפי שלא הכיר בעבר".

אדוניס קלקבוראס, ראש דסק הכדורסל בגאזטה: "זה נכון שסקורטופולוס לא אימן במועדון גדול, וברור שאנשים מטילים ספק אם הוא האיש הנכון למשימה, אבל צריך לתת לו קרדיט על העבודה שעשה עד עכשיו. יוון היא הנבחרת הראשונה מאירופה שהעפילה לגביע העולם, למרות שלא כל הבכירים הגיעו אליה. וכשהשחקנים הטובים ביותר שלך לא מופיעים, זה יכול להיראות אחרת, כפי שקרה למשל לאלופת אירופה, סלובניה".

השאלה המרכזית היא כיצד יצליח סקורטופולוס להבליט את כישרון העל של אנטטוקומפו. הופעתו הקודמת של יאניס בנבחרת הסתיימה בכישלון צורב, והם הודחו יחד בטורניר הקדם אולימפי ב-2016 בעקבות הפסד לקרואטיה. הגריק פריק, שכבר הגיע עם מוניטין של שלוש עונות ב-NBA (ועם 16.9 נקודות למשחק באחרונה שבהן), לא הצליח לבוא אז לידי ביטוי.

עד כה, במשחקי ההגנה לגביע העולם, הוא העמיד שורה מרשימה: 18.8 נקודות (60% מהשדה) ו-6.8 ריבאונדים ב-23 דקות בלבד. "בכל שנייה שבה יאניס נמצא על המגרש, הכל יהיה סביבו ויעבור דרכו", מנתח מרמרינוס. "הם משתמשים בו בשלוש עמדות שונות, בעיקר כפאוור פורוורד, אבל לדעתי הנבחרת עדיין מנסה ללמוד אותו. אני מזהה ניסיונות לחקות את הכדורסל של מילווקי באקס, כדי לתת לו את החופש שהוא צריך, ולנצל כמה שיותר הזדמנויות לאפשר לו לפרוח במגרש הפתוח, שבו היתרונות שלו באים לידי ביטוי. מה שיפה זה שיאניס עצמו נראה מאוד רעב ואגרסיבי, והוא זה שמדביק אחריו את כולם".

"כל השחקנים בנבחרת אוהבים את יאניס, ואפילו מעריצים אותו. זה לא היה כך בפעם שעברה שהוא שיחק כאן", מודה מוטיס, אבל מי שנתפס בעיני רבים כמנטור האמיתי של הנבחרת הוא בכלל יאניס בורוסיס, שבגיל 35 נותר השריד האחרון בסגל מהזכייה ב-2005, שאף עקף לאחרונה את גאליס במספר ההופעות הבינלאומיות.

לבורוסיס יש חיבור מיוחד ועתיק יומין עם סקורטופולוס, עוד מהימים שהחל את קריירת הבוגרים שלו בא.א.ק אתונה. מאמן הנבחרת הנוכחי היה אז עוזרו של איבקוביץ' במועדון. כך, הסנטר מרשה לעצמו להיות ווקאלי מאוד ואף לגעור בשחקנים שמבצעים טעויות על הפרקט. "בורוסיס מגיע לכל טורניר שהנבחרת משתתפת בו, ואנשים מעריכים את העובדה שבשנתיים האחרונות הוא טס במיוחד מסין כדי להגיע לחלונות משחקי המוקדמות, למרות שרוב הכוכבים לא היו שם לצידו", מספר תאופיליס.

העניין המוגבר בכדורסל מעודד מעט את אנשי הענף ביוון, שנקלעו בחודשים האחרונים לשפל חסר תקדים עם הורדתה של אולימפיאקוס לליגה השנייה. "אנחנו, ביורוהופס, מרגישים היטב את הטירוף סביב הנבחרת, ויכולים לגבות אותו בנתונים", מגלה מוטיס. "אחרי מה שקרה בליגה, הייתה ירידה משמעותית בכניסה לכתבות על כדורסל ביוון, וכל זה השתנה בשבועות האחרונים בזכות יאניס והנבחרת. אנחנו מתפללים שזה לא ייגמר".

תאופיליס: "הבלאגן בין המועדונים לא משפיע על היחסים בתוך הנבחרת. קוסטאס פפאניקולאו מאולימפיאקוס אפילו העלה תמונות סלפי עם ניק קלאתיס ויואניס פפאפטרו מפנאתינייקוס".

קלקבוראס: "הכל קורה בזכות יאניס, וישתנה בחזרה כשהוא ישוב למילווקי. הליגה היוונית לא תהיה מעניינת השנה. חלק מהספונסרים עזבו, ההכנסות מזכויות השידור פחתו, ואפילו פאו מתחרטת שהלכה רחוק מדי במלחמה עם אולימפיאקוס".

מוטיס, בכל זאת, מנסה לשאוב אופטימיות. "הנבחרת היא התרופה הכי טובה למשבר בכדורסל היווני. גם בעבר, ההצלחות שלה גררו הצלחות במועדונים: ב-1987, מיד אחרי הזכייה ביורובאסקט, אריס סלוניקי החלה להופיע מדי שנה בפיינל פור, ואז גם המועדונים מאתונה השקיעו כספים רבים והביאו הישגים. העשור הגדול של פאו ואולימפיאקוס, שזכו בחמישה גביעים תוך שבע שנים, הגיע מיד אחרי הצלחת הדור של 2005 ו-2006. אולי גם הפעם זה יקרה. הלוואי".