עולם ומלואו: המדריך שלכם לקראת פתיחת אליפות העולם בכדורסל

בווידאו: עשרת הכוכבים הגדולים של האליפות

אליפות העולם בכדורסל תיפתח ביום שבת בסין כשבכל יום עד לרבע הגמר נקבל שמונה משחקים ביום, ומרבע הגמר עד הגמר ב-15 בספטמבר, שני משחקים ביום. השיטה של האליפות, שלראשונה ישתתפו בה 32 נבחרות, השתנתה ותשוחק עם שני שלבי בתים. שתי הראשונות מכל בית יעלו לשלב הבתים השני, אליו תגרור כל נבחרת את המשחק מול הנבחרת השנייה שעלתה איתה, ושתי הראשונות מכל בית בשלב השני יעלו לרבע הגמר.

מעט לפני שהאליפות יוצאת לדרך, החלטנו להציג בפניכם כמה מהנקודות החשובות, המרגשות והפרובנציונאליות שהאליפות הנוכחית תספק.

אחרי חמש זכיות רצופות של האמריקאים באליפות העולם והמשחקים האולימפיים, נראה כי הפעם "נבחרת החלומות" רחוקה מלהצדיק את הכינוי. רק שני שחקנים יכולים להתהדר בתואר כוכבי הקבוצות שלהם ב-NBA - קמבה ווקר ודונובן מיטשל. שני הגארדים, ביחד עם כריס מידלטון, אמורים להיות אלה שינסו לסחוב את ארצות הברית לזכייה במדליית הזהב, ונראה שהפעם לפחות הם יצטרכו לעבוד קשה מאוד, ולא בטוח שהם הפייבוריטים הגדולים.

עד לפני מספר שבועות ארבע נבחרות סומנו ככאלה שיכולות לקחת את הזהב מארצות הברית. בינתיים קנדה איבדה לפחות שלושה משחקני המפתח שלה, מה שהפך אותה לממש לא מאיימת. אוסטרליה תופיע ללא בן סימונס וג'ונה בולדן, ולמרות שעדיין מחזיקה בנבחרת טובה, נראה שהיא לא באמת מאיימת.

וכך נשארנו עם שתי נבחרות שיכולות להסתכל, או לפחות אמורות להסתכל לאמריקאים בלבן של העיניים. סשה ג'ורג'ביץ', מאמן נבחרת סרביה, כבר הצהיר שהאמריקאים צריכים לפחד מהם, ועם סגל שכולל את ניקולה יוקיץ', בוגדן בוגדנוביץ', ואסילי מיציץ' ונמניה בייליצה, הוא בהחלט לא רק מאיים. השניים הם כמובן נבחרת יוון עם הכוכב הגדול ביותר של הטורניר, יאניס אנטטקומפו. עם הגריק פריק מגובה בניק קלאתיס, קוסטאס סלוקאס וחבורת הוותיקים יאניס בורוסיס ויורגוס פרינטזיס, גם הם יכולים לראות את עצמם מועמדים לזהב.

היתרון של היוונים הוא שבזכות ההגרלה שלהם, הם לא יפגשו את האמריקאים במשחקי ההכרעה לפני הגמר, אם יגיעו לשם. סרביה עוד עלולה לפגוש את הדרים טים כבר בחצי הגמר.

לישראל יש נציג בולט אחד באליפות - ננו גינזבורג, שמאמן את נבחרת צ'כיה מאז שנת 2014. גינזבורג הוביל את הצ'כים למקום השביעי ביורובאסקט 2015, הישג אדיר לכדורסל הצ'כי, עם נבחרת שהציגה שני כוכבים גדולים - תומאס סטורנסקי ויאן וסלי. אחרי שלא הצליחו לעלות לאולימפיאדה ממשחקי המבחן, וסלי נעדר מהנבחרת, כולל מהאליפות הנוכחית בשל פציעה צפויה מראש, ואילו סטורנסקי מנסה לסחוב את העגלה כשביורובאסקט 2017 זה לא נגמר לא טוב. בלי סטורנסקי הצליח גינזבורג לבנות נבחרת יעילה שצלחה את המוקדמות בצורה מרשימה למרות הגרלה קשה.

"ברור שזה רגע השיא בקריירה שלי. לאמן באליפות העולם, לא כל אחד זוכה לזה. זכיתי לזה, עשינו מוקדמות מוצלחות מאוד וזה הפרס, אני אזכור את זה למשך כל החיים, ואני מקווה שזה יהיה זיכרון מכובד", אמר גינזבורג לוואלה! ספורט מסיאול, שם מתכוננת הנבחרת הצ'כית לאליפות, "אין ספק שכשקיבלנו את ההגרלה (צ'כיה בבית אחד עם ארצות הברית, טורקיה ויפן, א.ש), חשבנו שזה בית קשה, אבל האמנו שאנחנו יכולים לעשות את זה. העובדה שווסלי לא הגיע זו מכה קשה מבחינתנו, זה הופך אותנו לפחות אתלטים, פחות טובים בהגנה. עדיין הציפיות הן לנסות לעלות שלב. אם לא נעלה, זו לא תהיה הפתעה גדולה. נקווה שנעשה את המקסימום ונצליח לעלות. אם לא, ננסה לעשות את המיטב".

כשהוא נשאל האם הוא מרגיש שגריר של הכדורסל הישראלי אמר המאמן: "ברור שאני מייצג את צ'כיה. אני כבר חי פה למעלה מעשור ומחובר למדינה ולאנשים הנפלאים פה. באותה נשימה אני קודם כל ישראלי גאה. הזהות הישראלית שלי ידועה לכולם ואני מרגיש בכל מקום גם כשגריר של הכדורסל הישראלי".

הפעם האחרונה שישראל שיחקה באליפות העולם הייתה בשנת 1986, ומאז אנחנו נוהגים לראות את השכנות שלנו, בעיקר לבנון, משחקות על הבמה הגדולה של הכדורסל העולמי. אז הפעם הלבנונים לא צלחו את המוקדמות, אבל מי שתהיה שם בפעם השנייה בהיסטוריה היא נבחרת ירדן בתום קמפיין מוקדמות יוצא מן הכלל.

ההופעה הקודמת של הירדנים הייתה בשנת 2010, בטורקיה, וזה נגמר עם חמישה הפסדים בחמישה משחקים והדחה מוקדמת. ירדן פתחה אז לא רע כשבמשחק הראשון של האליפות הפסידה לאוסטרליה בנקודה בלבד, אבל לאחר מכן התפרקה במשחק נגד סרביה. את טעם הניצחון הירדנים לא זכו לטעום.

גם הפעם נחשבת ירדן לאחת הנבחרות החלשות באליפות, והעובדה שהיא משובצת לבית אחד עם גרמניה, צרפת והרפובליקה הדומיניקנית תגרום לזה שהיא תרד למשחקים על מקומות 32-17 ללא ניצחון ושם תקווה לעשות היסטוריה.

שני כוכבים לנבחרת הירדנית. הקפטן זאיד עבאס, ששיחק גם באליפות העולם הקודמת, משחק בשאנשי מהליגה הסינית, והגארד האמריקאי דאר טאקר, שמייצג את הנבחרת הירדנית כבר ארבע שנים, ובין היתר מחזיק בתואר ה-MVP מהליגה הארגנטינאית. איך זה ייגמר? כנראה עם מקומות 29-32 באליפות כולה.

רק שלושה נציגים יש לליגת העל באליפות העולם הנוכחית - סקוטי ווילבקין אמור להיות כשיר ולייצג את נבחרת טורקיה כמתאזרח על חשבונו של בובי דיקסון. הגארד קיבל את האזרחות בזכות השנים הטובות בדרושאפקה, והתייצב גם למשחקי המוקדמות כשהוא רושם כמה תצוגות יפות. בטורקיה בונים על המנהיגות שלו, והמפגש שלו מול ננו גינזבורג וצ'כיה יהיה על העלייה לשלב הבתים השני.

השני הוא גרגורי ורגאס. למי שהספיק לשכוח, ורגאס היה זה שהעלה את ונצואלה למשחקים האולימפיים ב-2016, ובשנים האחרונות הוא אחד השחקנים המובילים של הנבחרת. כשהוא כבר בן 33, ולפני עוד קדנציה בירוק, יכול ורגאס לחלום על טורניר מוצלח והנבחרת שלו משחקת בבית שניתן לעבור אותו ביחד עם פולין, חוף השנהב והמארחת סין. במכבי חיפה לא יכולים לבנות על כך שהוא יגיע יותר מדי רענן לתחילת העונה.

השלישי הוא בראד גרינברג שיהיה עוזר המאמן של ניק נרס בנבחרת קנדה. המאמן האמריקאי יכול היה לראות את עצמו בנבחרת שיכולה להגיע רחוק מאוד, אלא שבינתיים קנדה איבדה כמה שחקני מפתח ותקווה לעבור את הסיבוב הראשון.

אם נלך קצת יותר אחורה לעמודת האקסים - עוד שלושה שחקני ליגת העל מהעונה שעברה צפויים לשחק באליפות - טאליב זאנה מנס ציונה ואלאדה אמינו מהפועל תל אביב קרובים לסגל הסופי של ניגריה וגארי בראון רמירז מנס ציונה הוא חלק משמעותי מנבחרת פורטו ריקו. באקסים הוותיקים, קורי וובסטר, אקס נהריה, משחק בניו זילנד, ואילו אלכס גרסיה, ששיחק לפני יותר מעשור במכבי תל אביב, ישחק בגיל 39 בנבחרת ברזיל.

אם כבר בגרסיה עסקינן, הרי שאחת התופעות המוזרות באליפות הזאת תהיה נבחרת ברזיל שמייצגת תופעה לא אופיינית מהכדורסל הדרום אמריקאי, ששולח שלוש נבחרות לטורניר. כאמור, גרסיה הוא זקן שחקני הסגל של הברזילאים בגיל 39, אבל לצידו ישחקו לאנדרו ברבוסה, כמעט 37, אנדרסון ורז'או, שיחגוג בסוף האליפות 37, מרסליניו הוארטס, בן ה-36 ומרקיניוס בן ה-35. מלבד הוארטס, כולם משחקים בליגה הברזילאית, שהיא טובה ברמת דרום אמריקה, אך בעיקר יחיו על הניסיון של פעם.

כמו ברזיל, גם ונצואלה חיה על הזקנים. חצי משחקני הסגל של ונצואלה הם בני 32 או יותר, כשחוסה ורגאס כבר בן 37. כמעט כולם משחקים בליגה המקומית, ומאמינים שזה יספיק כדי לעשות את העבודה.

מי שהלכה כמעט הפוך עד הסוף היא ארגנטינה. דור הזהב פינה את מקומו, כמעט לגמרי, ו-11 מ-12 שחקני הסגל נולדו בשנות ה-90. חמישה שחקנים בארגנטינה הם מתחת לגיל 25, ובכל זאת, השם הכי מרגש בנבחרת יהיה זה של לואיס סקולה. בגיל 39 וארבעה חודשים הוא ישחק בנבחרת, כשהמטרה היא ברורה, לנסות להגיע למשחקים האולימפיים. בהחלט ייתכן שנראה אותו שם בגיל 40.