שנתיים וחצי עברו מאז דיוויד בלאט פוטר מקליבלנד, ורק היום (שלישי), אחרי שחשף שחלה בטרשת נפוצה, מוכנים העיתונאים שסיקרו אותו בקדנציה הסוערת בקאבס להודות: התאכזרנו אליו יתר על המידה.
"אין לי שום כוונה להטיל רפש נוסף על הקדנציה של בלאט בקליבלנד, כי הטלתי מספיק רכש בזמן ששנינו היינו שם, במשך השנה וחצי שבה לא הצליח לזכות בכבוד של לברון ג'יימס ולא היה מוכן שהעיתונאים יפקפקו בו", ציין ג'ו וארדון, שבזמנו סיקר את קליבלנד עבור ה"פליין דילר" וכתב היום טור פרשנות מתנצל ב"אתלטיק", בתגובה לחשיפת המחלה של בלאט. "יש מאות אנקדוטות על הקדנציה של בלאט בקליבלנד - חלקן סופרו בכתבות, ספרים ופודקאסטים, מפי או מפי חבריי שסיקרו את הקבוצה בזמנו. אבל זה לא הזמן לזה עכשיו.
"כשאני נזכר בבלאט, מעבר לכל התבטאות לא מוצלחת שהוציא או החלטה משונה שקיבל כמאמן, אני נזכר בציטוט אחד שאמר. בזמנו לגלגנו על האמירה הזו, כמו שעשינו תמיד, אבל למעשה הסתתר מאחוריה עומק. פשוט לא הקשבנו לו. זה היה במאי 2015, אחרי משחק 4 בחצי גמר המזרח נגד שיקגו. בשניות הסיום בלאט קם מהספסל וניסה להזעיק פסק זמן שלא היה לו, וטיירון לו הציל אותו מזוועה. כמה שניות אחר כך, לברון מחק את התרגיל שבלאט שרטט לפני המהלך האחרון, וקלע שלשת ניצחון על הבאזר".
וארדון נזכר ש"אחרי המשחק, שאלנו את בלאט במסיבת העיתונאים עד כמה הקבוצה הזו תלויה בלברון ג'יימס. הוא אמר: 'יש משהו שקורה לי הרבה, ואני לא יודע אם זה קורה גם לכם. כשאני יוצא לארוחת ערב, בדרך כלל אני משלם את החשבון. אתם יודעים למה? כי אני לוקח אחריות. לברון, הוא גם אחד שלוקח אחריות. הוא יודע מי הוא, הוא יודע מה צריך לעשות למען הקבוצה הזו, ולכן הוא לוקח אחריות'.
"שוב, בזמנו צחקנו עליו. 'על מה הוא דיבר לעזאזל', תהינו. אבל היום אני בוגר יותר, חיי השתנו והרווחתי קצת כסף", ציין וארדון. "הבנתי מה זה אומר 'לשלם את החשבון', כמו שבלאט הגדיר את זה. כמה זה טוב להרגיש שאתה יכול לעשות את זה, כמו גאווה יש בזה, וכמה אחריות אתה נושא כשאתה מגיע למקום בחיים שאתה צריך לשלם למישהו על ארוחה.
"בלאט נולד בבוסטון בשנת 1959. הוא למד בפרינסטון (אז הוא לא כל כך טיפש) ושיחק כדורסל מקצועני בישראל. אחר כך הוא הפך למאמן, אחד המוצלחים ביותר בכדורסל הבינלאומי. באירופה הוא היה הכוכב, אבל בקליבלנד לברון היה הבוס, קיירי אירווינג וקווין לאב הכוכבים, ובלאט היה הרוקי. היו דברים שהוא אפילו לא ידע שהוא לא יודע. אבל הוא לא נכנע לזה, הוא רצה לקבל את הכבוד שהכיר ממקומות אחרים, במקום להרוויח אותו במקום החדש. הוא עשה את זה כי הרגיש שכבר הרוויח את הכבוד הזה מזמן.
"כשהגיע ל-NBA, הוא היה מתוכנת כמו מאמן אירופאי מצליח. הוא לא הצליח להתאים את עצמו, וכשכבר התחיל לנסות זה היה מאוחר מדי. לברון והשחקנים כבר זלזלו בו בפומבי, והתקשורת כבר מאמן לא העניקה לו ימי חסד.
עוד בוואלה!
"אני לא מצטער על החלק הזה, אבל כשאני מסתכל אחורה, אני חושב שאף אחד מאיתנו לא עצר לרגע וחשב לעומק על המקום שבלאט היה בו. שמענו את התסכולים של השחקנים ממנו, ראינו את הפרצופים הנבוכים של המאמנים שעבדו איתו, הסקנו מסקנות מהראיונות שלנו איתו, והגבנו בהתאם. הזמן כבר שטף את קריירת ה-NBA של בלאט, ופיטוריו מקליבלנד היו נכונים ללא צל של ספק. אם בלאט היה מתמנה עכשיו למאמן קליבלנד, קבוצה צעירה עם זמן להתפתח ולהכיר את ה-NBA טוב יותר, כנראה שהיה לו הרבה יותר קל. הוא לא היה שגיאה עבור ה-NBA באופן כללי, הוא היה שגיאה עבור קליבלנד באותה נקודת זמן.
"ציפינו ממנו להתאקלם מיידית למנהגים ב-NBA. כשהוא לא עשה את זה, הוא נענש על ידי השחקנים שלו ועל ידי העיתונאים שעקבו אחרי כל צעד שלו. מה שלא הבנו כל הזמן הזה היה כל מה שדיוויד בלאט ניסה לעשות היה לשלם את החשבון".
מיותר לציין שכעת, אחרי שחלה, סיכויי הקאמבק של בלאט ל-NBA שואפים לאפס. המאמן הודה בעבר שניסה לחזור לליגה הטובה בעולם, אולי במטרה לתקן את הרושם, אבל הדבר לא צלח, וכעת ספק אם אפילו הוא עצמו מעוניין בכך.
כך או כך, התמיכה הנרחבת לה זכה בעולם הכדורסל ריגשה גם אותו. הערב הוא פרסם הודעה נוספת, על רקע מאות התגובות שקיבל. "אין לי מילים להביע את ההערכה והרגשות החיוביים שקיבלתי מכל המכתבים, ההודעות והתגובות שקיבלתי מכולם. מודה לכם מקרב ליבי. הכל יהיה טוב, וזה מה שאני מאחל גם לכולכם. ווינרים לעולם לא פורשים".