פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חצי ליגה תלויה בראש העיר: המצב הבעייתי בליגת העל בכדורסל

        גלבוע/גליל כמעט ירדה ליגה, אשדוד ואילת בקושי פתחו את העונה, שלוש קבוצות נוספות יכולות להתעורר יום אחד בלי עתיד ואין מתקנים חדשים באופק. שבוע לפתיחת האימונים בליגת העל, המצב רחוק מלהיות מעודד

        ביום שישי האחרון הזדעזעה קהילת הכדורסל הישראלי בעקבות ההודעה על כך שהפועל גלבוע/גליל צפויה לרדת לליגה הלאומית. הסיבה היא בעיות כספיות של המועצה האזורית גלבוע, שתומכת בקבוצה בכל עונה בסכום של כ-3 מיליון שקלים. אחרי יומיים של חוסר ודאות, התקבלה הבשורה כי גלבוע/גליל תשחק בליגת העל בזכות ההתגייסות של אוהדי הקבוצה למענה. האם המשמעות היא עתיד ורוד יותר? רחוק מזה.

        חיים אוחיון, הבעלים של הפועל גלבוע/גליל עליון (קובי אליהו)
        עדיין אין שום בשורה. חיים אוחיון (צילום: קובי אליהו)

        הפארסה עם גלבוע הגיעה בלב קיץ לא טוב בכדורסל הישראלי. מלבד העיסוק בחוקי הזרים, מכבי אשדוד והפועל אילת הגיעו לחודש אוגוסט מבלי שהן מאושרות בבקרה התקציבית ועם בעיות שאיימו על עתידן באופן ממשי. באותה סירה עם השלוש נמצאות עוד שלוש קבוצות שחיות באופן משמעותי מתקצוב עירוני - עירוני נהריה, שגם עתידה היה בערפל לאחר שהוחלף ראש העיר ז'קי סבג, עירוני נס ציונה ומכבי ראשון לציון. לפחות נכון לעכשיו, המצב של האחרונות יציב.

        למעשה, חצי מקבוצות ליגת העל חיות על כספי משלם המיסים ולא היו שורדות בלעדיו, כשרק בשנים האחרונות ראינו כיצד אליצור אשקלון בגלגולה הקודם ומכבי קרית גת, עד לפני כמה שנים קבוצת ליגת העל, נמחקו מהמפה לאחר החלטת עיריות להפסיק להעביר להם תקצוב.

        בתוך החצי השני של קבוצות הליגה, שלא תלויות בכסף העירוני, קיימות שתי קבוצות שחיות בעיקר בזכות הבעלים הפרטי - מכבי חיפה והפועל באר שבע. אם ג'ף רוזן או כפיר ארזי יקומו וילכו מהקבוצות הללו, ולא ייכנס בעלים חדש לנעליים אלא רק אנשי ניהול, הם יצטרכו להוציא מהמתקנים הטובים שברשותם את התקציב כדי להחזיק את הקבוצה, ולא בטוח שזה יהיה אפשרי.

        - ג'ף רוזן בעלי מכבי חיפה (קובי אליהו)
        דמיינו את מכבי חיפה בלעדיו. ג'ף רוזן (צילום: קובי אליהו)

        כאמור, חצי מליגת העל חיה על כספים עירוניים. הוותיקה בין הקבוצות הללו היא מכבי ראשון לציון, שבשיאה קיבלה למעלה מ-60 אחוזים מתקציבה מהעירייה. כיום, ראשון לציון מעמידה תקציב של כ-10 מיליון שקלים מתוך תקצוב עירוני של 3.4 מיליון שקלים, ולאחרונה מנסה לעשות יותר מהלכים שיובילו אותה לעבר עצמאות כלכלית, מחשש שיום יגיע והברז ייסגר.

        "אם רואים את כמות החשיפה שמכבי ראשון לציון כדורסל נתנה לעיר, אפשר להבין את ההשקעה", מנסה להסביר יו"ר הכתומים יצחק פרי את עניין התקצוב העירוני הגדול, "השם ראשון לציון הוזכר עם הכדורסל בערך 12 אלף פעמים והיה למעלה מ-100 מאמרים. מכבי ראשון לציון נתנה חשיפה, כך שאם העיר בונה את מתחם האלף הגדול, עצם זה שהיא מוזכרת בקונוטציות חיוביות בזכות המועדון כבר מחזיר את ההשקעה".

        גם בנס ציונה, כמו בראשון לציון, לא שומעים על בעיות כלכליות, בין היתר כי הקבוצה יודעת למנף את מה שהיא מקבלת, גם אם הסכומים, קצת יותר מ-2 מיליון שקלים בשנה, הם מהצנועים בין הקבוצות הממומנות. "היחסים עם עיריית נס ציונה מצוינים, ראש העיר יודע עד כמה הספורט חשוב פה ואנחנו מעריכים את זה מאוד", סיפר היו"ר יניב מזרחי, "יש תמיכה מלאה ממנו ומכל הגורמים בעיר. להגיד שיש שקט? אף פעם אין שקט, אנחנו תמיד עם יד על הדופק, חיים את המתרחש. העלות מול תועלת בנס ציונה ספציפית היא מצוינת. גם ברמת התקציב העירוני, אנחנו לא מהתקציבים הגבוהים בליגת העל ביחס למה שמקבלים מהעירייה, והקבוצה נותנת מקום ספורטיבי וחינוכי להרבה מאוד ילדים כאן".

        אחד מאנשי הניהול בקבוצות העירוניות שהעדיף לא להיחשף סיפר השבוע על המצב מהזווית שלו: "יש שני רגעים קשים בעונה. הראשון זה לחכות שיאשרו את התקציב העירוני כדי לדעת האם נפגעת או לא, והשני מגיע כשצריך לחזק את הקבוצה, המקור שלך הוא ראש העיר ולך תוציא ממנו עכשיו כסף. לא מעט קבוצות גוררות חובות ומקבלות הלוואות. כמה זמן זה עוד יחזיק? בסכומים שהקבוצות נתמכות בהן כיום, לא עוד הרבה".

        יניב מזרחי יושב ראש עירוני נס ציונה (מגד גוזני)
        "אף פעם אין שקט, אנחנו תמיד עם יד על הדופק, חיים את המתרחש". יניב מזרחי (צילום: מגד גוזני)

        כאמור, הקבוצות מנסות להגיע לעצמאות כלכלית ומחפשות מקורות הכנסה. הבעיה העיקרית היא שגם גיוס כספים גדול, דבר שעושים בחלק מצומצם מהקבוצות הללו, הוא לרוב לשנה אחת או שנתיים, והתהליך חוזר על עצמו ונעשה קשה יותר לחלק מהן. הבסיס הכלכלי כולל את הסכום הגדול שמגיע ממנהלת הליגה ואת הכסף העירוני, כששניהם ביחד מספיקים לרוב כדי להגיע לתקציב מינימום. כאמורף הורדה של צד אחד מהמשוואה עלולה להפיל את הקבוצות הללו.

        אחת הדרכים להגיע לעצמאות כלכלית היא מכירה גדולה של מנויים, אך המשותף לכל הקבוצות שנתמכות עירונית הוא המתקן הקטן והלא משמעותי שמקשה עליהן למנף את עצמן. "עצמאות כלכלית אמיתית יכולה להיות רק אם יהיה אולם בגודל הנכון, אולם שיכול לתת רווח אמיתי למועדון, כמו שקיים בהרבה מקומות קטנים באירופה", מספר יניב מזרחי, "זה מאוד מקובל בעולם, שהרשות המוניציפלית או המדינה בונה מתקן והקבוצה שואבת הרבה מההכנסות שלה מעצם המתקן - שכירויות, כרטיסים ומנויים. זה יוצר מודל רווח שאפשר לחיות ממנו. נכון להיום, במצב שקיים ברוב הקבוצות שאני מכיר, אני לא חושב שזה דבר ישים".

        פרי מוסיף: "היינו שמחים להגיע לתקציבים הרבה יותר גדולים, בשבוע שעבר עשינו שינויים בהנהלה, כשאחת המטרות הייתה להגדיל את התקציב בשלוש השנים הבאות ב-50 אחוזים. אנחנו עושים ניסיונות. עשינו שינוי, והלוואי שיכולנו לעשות יותר. היינו רוצים להגדיל את ההכנסות, ואם היה שוק העברות אמיתי, יכולתי לקבל הרבה כסף על שון דאוסון שעבר דרכנו לספרד והיה יותר קל לעשות כלכלה של קבוצה. היחסים שלנו עם ראש העיר רז קינסטליך טובים מאוד, הוא מופיע למשחקים ומגבה את המועדון. בישיבה האחרונה שלי איתו, הוא נתן הנחיות להבנתי להקמת אולם חדש - לא בהיקפים הגדולים מקודם, אלא כזה שיוכל לתת פיתרון ל-5,000 אנשים. הוא עמד בכל ההבטחות קצרות הטווח שדיבר עליהן. אז אולי הפעם זה ייקח קצת יותר זמן, אבל גם בזה הוא יעמוד, אני מאמין. כל הקבוצות שקפצו בשנים האחרונות - הפועל ירושלים, הפועל חולון והפועל תל אביב - עשו את זה בעיקר בזכות מכירת מנויים, דרך המתקנים שלהם".

        יצחק פרי יושב ראש מכבי ראשון לציון (דני מרון)
        "אם היה שוק העברות אמיתי, יכולתי לקבל הרבה כסף על שון דאוסון שעבר דרכנו לספרד". יצחק פרי (צילום: דני מרון)

        אלא שמתקנים חדשים לא נראים באופק. בשנת 2017 אישרה המועצה הלאומית לספורט הקמת שבעה אולמות ספורט שונים, עמם נמנו,בין היתר, נס ציונה, הרצליה, אילת ועפולה. כל התוכניות כבר אושרו. שנתיים חלפו, הכסף לא עבר, הממשלות עוד תקועות, וההתפתחות של הליגה מתעכבת.

        "אני רוצה להאמין שזה דבר שחייב לקרות. אם אני רואה את זה באמת קורה בזמן הקרוב? לא", מספר מזרחי, שעסק בהבאת הכספים לאולם בנס ציונה בצורה אקטיבית בשנתיים האחרונות כשהתוכניות רק מחכות לכסף, "המדינה לא דחפה את זה מספיק, משרד הספורט או משרד האוצר היו אמורים להעביר את הכסף מזמן, וזה לא קרה ברמה העובדתית. זה מאושר הרבה מאוד זמן, לדעתי הצנועה זה הדבר הכי חשוב לספורט הישראלי ולכדורסל בישראל. המתקנים הם אלה שמאפשרים צמיחה של הספורט, בלי המתקנים אפשר להביא שחקן כזה או אחר, אבל לאורך זמן זה לא יספיק".

        בשבוע הבא יפתחו הקבוצות את האימונים בסגלים החדשים, וההתרגשות צפויה להיות גדולה. הבעיה היא שכשחצי ליגה לא באמת יודעת מה יקרה איתה בעונה לאחר מכן, אין יותר מדי סיבה למסיבה.