בווידאו: למפארד מתייחס לאמברגו ההעברות במסע"ת במחנה האימונים של צ'לסי
בחייו המקצועיים של מאמן כדורגל ישנו חלון הזדמנויות מצומצם מאוד שעשוי להשפיע באופן דרמטי על העתיד התעסוקתי שלו. לא פחות מ-59 מאמנים(!) בארבע הליגות המקצועניות בממלכה סיימו את דרכם במועדון בו הועסקו בשנה האחרונה. זה נתון כמעט בלתי נתפס, כאשר מיעוט מינימלי סירבו להאריך את חוזיהם ונפרדו מקבוצתם כשפניהם ליעד הבא, אולם הרוב המוחלט חוו על בשרם את המגמה הפופולרית של בעלי הקבוצות ואיבדו את משרתם. מהם הסיכויים שמאמן צ'לסי החדש, פרנק למפארד , לא ישרוד את מלוא חוזהו במועדון של מפטר המאמנים הסדרתי, רומן אברמוביץ'? תלוי, כמובן, את מי שואלים.
למפארד חוזר לבלוז באחת התקופות המורכבות שידע המועדון. האמברגו שהטילה פיפ''א על הקבוצה מונעה ממנה להחתים שחקנים חדשים בשני חלונות העברות הקרובים ובזמן שיתר יריבותיה לצמרת הפרמיירליג מתחמשות בשחקנים איכותיים במגוון עמדות, צ'לסי מוצאת עצמה פאסיבית, חסרת אונים, ללא יכולת ממשית לשדרג את הסגל הקיים שלה. בנוסף, הקבוצה איבדה את אחד הנכסים הגדולים ביותר בתולדותיה, כאשר אדן הזאר החליט למצוא אתגר חדש והצטרף לזינאדין זידאן בריאל מדריד. בשבע עונותיו בסטמפורד ברידג' העמיד הבלגי בן ה-28 לא רק מספרים עקביים על בסיס שבועי, אלא בעיקר נתן תקווה לכל גורם במועדון שבכל יום נתון ומול כל יריבה - הוא יכול לשמור על סטמפורד ברידג' כמבצר ביתי אמיתי.
למפארד אמנם מונה באופן רשמי לתפקיד רק בתחילת יולי, אבל מועמדותו עלתה באופן גלוי בעיני האוהדים כבר בחודש אוקטובר האחרון. קבוצתו דאז, דרבי קאונטי, ספגה הפסד מינימלי בסטמפורד ברידג' בגביע הליגה, אולם זאת לא רק היכולת החלשה שהציגה צ'לסי לאורך כל שלבי המשחק - זו בעיקר חוסר העקביות שהציגה הקבוצה מתחילת העונה. עבור מרבית אוהדי הבלוז חוסר הכימיה בינם לבין מאוריציו סארי הייתה מרכיב מרכזי בהתנגדות העזה שהפגינו כלפיו.
סארי קיווה שמינויו של ג'יאנפרנקו זולה, אחד הסמלים הגדולים בהסטוריה של המועדון, תסייע לו לרכוש את אמונם של האוהדים ביציע, אך התבדה כבר מן הרגע הראשון. סארי נתפס בעיניהם כחייזר, למרות שבעת מינויו הוא נשק לגיל 60 הוא מעולם לא זכה בתואר כלשהו, קורות החיים שלו נתפסו - גם בעיני גורמים בהנהלת המועדון שהיוו אופוזיציה למינויו - כאינם מרשימים מספיק על מנת לזכות באמון להוביל את צ'לסי קדימה. הפסד ביתי נוסף, הפעם בבית ללסטר סיטי וג'יימי וארדי בדצמבר, והקולות השונים ביציעים כבר קראו לאברמוביץ' לפטר את סארי באופן מיידי ולהנחית את למפארד עוד לפני סיומה של שנת 2018.
ייתכן שהסיטואציה המקצועית הרגישה בה ניצבת כעת צ'לסי הייתה מרתיעה מאמנים אחרים, בכירים ומנוסים יותר, מלקחת את האתגר הניהולי שמציע המועדון ממערב לונדון בפתחה של העונה הנוכחית. על פניו, ללמפארד יש רק מה להרוויח מהסיטואציה שאליה נקלע: ספק אם גם בחלומותיו הורודים ביותר שלו האמין שבגיל 41 שיקבל את הצ'אנס הנדיר לעמוד על הקווים של המועדון בו חווה רגעים בלתי נשכחים, שנה אחת בלבד לאחר שפצח בקריירת האימון בליגת המשנה.
למפארד הוא לא רק מלך השערים של צ'לסי בכל הזמנים עם 211 כיבושים ב-13 עונות בכחול, הוא נחשב לאחד הקשרים הכי אינטליגנטים בדורות האחרונים. מעבר לנתונים הסטטיסטיים, ספק אם קיימת כיום בכדורגל האנגלי דמות בשלה אחרת שמכירה את ה-DNA האמיתי של המועדון, שמבינה באופן מובהק מה מייצג מועדון הכדורגל המעוטר ויכול להתחבר באופן מושלם לחזון שמנסה הנהלת המועדון לייצר כבר תקופה ממושכת.
באופן אירוני, דווקא שתי דמויות שמכירות את למפארד היטב ונחרטו באופן חיובי מנקודת מבטם של אוהדי הקבוצה, נמנעו מלהצטרף לגל ההיסטריה סביב מינויו בשבועות האחרונים: ז'וזה מוריניו, שאימן את למפארד באחת התקופות המוצלחות ביותר של המועדון (שכללה שתי אליפויות וזכייה בגביע), סירב בגלוי לתמוך במינויו של שחקנו לשעבר. למרות הרגעים האדירים שחוו השניים לפני למעלה מעשור, הוא נמנע לאחרונה להעניק קרדיט על עשייתו של למפארד בדרבי קאונטי והתחמק בהפגנתיות מלתת תחזית מקצועית באשר לסיכויי ההצלחה העתידיים של המאמן הטרי. ''למפארד בצ'לסי? לא רלוונטי. מה שמעניין אותי כרגע זה אך ורק הכדורגל שלי'', טען המאמן הפורטוגלי לאחרונה.
גם דניס ווייז, שפינה את מקומו בחוליית הקישור של הקבוצה בשנת 2001 לטובת למפארד הצעיר שהצטרף מווסטהאם, אך עד היום מוגדר כ-'קול שפוי' ומוערך בעיני אוהדי המועדון, הפציר במאמן שלא להסתכן בלקיחת התפקיד בשלב כה מוקדם של הקריירה. ''ההצלחה שלו בעונת הבכורה בדרבי קאונטי סבירה, אבל למועדון כמו צ'לסי זה פשוט לא מספיק'', הכריז ווייז. ''למפארד בסך הכל עמד ברף הסביר שהוצב לו בליגת המשנה, בצ'לסי הלחץ הוא שונה: המטרה היא להעפיל לשלבי ההכרעה של ליגת האלופות ולזכות בפרמיירליג מדי שנה. הסיכון שלקחה הנהלת הקבוצה הוא עצום ובסיטואציה בה הוא יתחיל את העונה - הסיכויים אינם לצידו'', קבע.
למינוי של למפארד ישנן שתי משמעויות מרכזיות: הראשונה, ברמת הקבוצה, היא גם חלון ההזדמנויות שנוצר לדור הצעיר שסוגד למאמן החדש. האקדמיה שבנתה צ'לסי בשני העשורים האחרונים ניפקה כמות כישרון אדירה שפרושה על גבי רשת רחבה של קבוצות ברחבי היבשת. כמות המושאלים שצ'לסי מנפקת על בסיס עונתי מהווה גם נושא לגיחוך בתקשורת האנגלית, שנוהגת להבליט את העובדה שעשרות המושאלים שעדיין חתומים על חוזה רשמי במועדון יכולים ליצור לפחות שלושה סגלים איכותיים של קבוצות פרמיירליג אחרות. איסור ההחתמות שהטילה פיפ''א על צ'לסי נותן צ'אנס ממשי לשחקנים בוגרי האקדמיה חסרי הניסיון לקבל את הבמה המרכזית במועדון בו צמחו ולהטביע חותם אמיתי, הזדמנות שהייתה בגדר חלום רחוק עד לפני מספר חודשים.
המשמעות השנייה והכללית יותר - המינוי של למפארד פותח פרק נוסף בסדרת מינויים של שחקני עבר מעוטרים שמנסים להוכיח שקריירת האימון שלהם עשויה להתעלות גם על ביצועיהם על כר הדשא בעבר הלא רחוק. סטיבן ג'רארד (ריינג'רס), ג'ון טרי (עוזר מאמן אסטון וילה) וריאן גיגס (נבחרת ויילס) הם חלק מהשמות הנוצצים ביותר ששיחקו לצדו או נגדו של למפארד ונושאים כעת במשרות אימון שונות ברחבי הממלכה. התפקידים השונים שהם חולקים והרצון העז להצליח מייצגים דור חדש של מאמנים בריטיים מקומיים שבנו קריירות מפוארות בתקופתם כשחקנים פעילים ומנסים לממש את המנהיגות שלהם כעת על כיסא המאמן.
למפארד עצמו קיים סדרת פגישות והבהרות עם הנהלת הקבוצה טרם חתם על החוזה הסופי. קרוסלת המאמנים שעברו תחת רומן אברמוביץ' מאז השתלט על המועדון בשנת 2003 מונה לא פחות מעשרה מאמנים קבועים שהחזיקו באחת ממשרות האימון התובעניות בליגה הטובה ביותר בעולם, ולכן היה חשוב עבור למפארד שהחזון והמטרות שקברניטי הקבוצה מציבים לו יהיו ריאליים.
סבלנות הוא מושג שפשוט אינו קיים בלקסיקון המקצועי של צ'לסי, ואתגרי הפרמיירליג כבר ממתינים מעבר לפינה. בעוד פחות מחודש, ב-11 באוגוסט, יפגוש המאמן הטרי של צ'לסי את אחת מיריבותיה לצמרת הליגה, מנצ'סטר יונייטד, בקרב באולד טראפורד. ניצחון של הבלוז בתיאטרון החלומות יוגדר כפתיחה חלומית לקדנציה הנוכחית ובעיקר - יעניק זריקת הרגעה לאחת המערכות הלחוצות ביותר בליגה הטובה ביותר בעולם.