אחד המאפיינים הבולטים של הקיץ המטורף שעובר על ה-NBA הוא שכל מה שיכול לקרות קורה. השילוב בין התחושה שהליגה נפתחה לתחרות בין מירוץ החימוש שנוצר, הוביל לכך שקבוצות היו מוכנות לשלם מחירים משמעותיים מאוד על מנת להשיג שחקנים בכירים. יכול להיות שהקיץ הזה שינה מהיסוד את התמחור של סופרסטארים ושל בחירות דראפט, למרות שכדי להעריך באמת את הטריידים הגדולים שהתבצעו ואת המחירים ששולמו הקיץ נצטרך לחכות עד אמצע העשור הבא.
מירוץ החימוש נראה אינסופי, תמיד יש קבוצות שמרגישות שהן נשארו מאחור וכדי לתת לעצמן סיכוי בחלון ההזדמנויות הנוכחי הן חייבות לבצע עוד מהלך גדול. בשוק החופשי לא נשארו עוד שחקנים משמעותיים, אבל הארגון מחדש שנוצר בשבועיים האחרונים הותיר לא מעט שחקנים די בכירים בסיטואציות שלא מתאימות להם. זו לא תהיה הפתעה גדולה אם בקיץ הזה יתרחשו עוד שניים-שלושה טריידים גדולים על כמה מהשחקנים האלה.
אך גם אם זה לא יקרה בקיץ, זה בהחלט יכול לקרות במהלך העונה. מאמצע דצמבר ניתן יהיה לבצע טריידים על שחקנים שחתמו על חוזים חדשים הקיץ, מה שיקל על חלק מהקבוצות לבצע מהלכים. לקראת הדדליין יהיו לא מעט קבוצות שירגישו שהן זקוקות לעוד מהלך אחד, לעוד שחקן משמעותי, למארק גאסול שלהן. אז גם אם השחקנים ברשימה הזו לא ימצאו בית חדש בקיץ, עדיין תהיה להם הזדמנות להיות המארק גאסול של השנה, השחקן שמצטרף לקבוצה בכירה במהלך העונה ועושה את ההבדל הקטן-גדול.
עוד בנושא
בארצות הברית מעריכים: יובל זוסמן מתחרה על מקום בסגל של קליבלנד
באזז שנות אור: מאחורי ההימור המרתק של גולדן סטייט על אלן סמיילאגיץ'
סיכון לא מחושב: מה עומד מאחורי ההימור של יוסטון על ראסל ווסטברוק?
כריס פול (אוקלהומה סיטי)
מהרגע ש-CP3 הגיע ל-OKC התחילו השמועות על היעד הבא שלו. סם פרסטי הביא את פול רק בגלל בחירות הדראפט שיוסטון הסכימה להעניק לו בטרייד על ראסל ווסטברוק, אין לו שום צורך בפוינט גארד הוותיק בתהליך הבנייה מחדש האגרסיבי שלו. גם לפול עצמו אין יותר מדי מה לחפש בקבוצה בה הסמול פורוורד הפותח הוא בחירה מוגנת טופ 4 ב-2023. הבעיה היא, שלעומת שחקנים בכירים אחרים, פול נחשב כרגע נטל יותר מאשר נכס. החוזה האסטרונומי שלו יימשך עד שהוא יהיה בן 37, כאשר כבר עכשיו, בגיל 34, הוא נמצא עמוק בשלב הדעיכה. הוא שיחק כ-60 משחקים בשלוש העונות האחרונות, כל הזמן גורר פציעה, בעונה האחרונה קלע באחוזים הרעים בקריירה, בפלייאוף הוא מתקשה יותר ויותר ובכלל לא בטוח שיש לו עוד פוסט סיזן איכותי בקנה.
מצד שני, זה כריס פול. הוא עדיין אחד ממנהלי המשחק המשובחים ביותר שאי פעם דרכו על פרקט, וזו לא תכונה שהולכת לאיבוד עם הגיל. הקבוצות שחושבות על ההווה ומרגישות שנותרו מאחור יכולות לקבל אותו מבלי לשלם מחיר, פרסטי אולי אפילו ייתן להן נכס עתידי כדי להיפטר מהחוזה המעיק. יכול להיות שפרסטי יעדיף לתת ל-CP3 להזכיר לעולם הכדורסל מה הוא מסוגל לעשות כשהוא לא נמצא בצל של ג'יימס הארדן. אם הוא יקבל הזדמנות לנהל את ההצגה באוקלהומה סיטי, עם סטיבן אדאמס כפרטנר לפיק נ' רול וסביבם שלושה קלעי חוץ (את זה דווקא יש בגרסא הנוכחית של הת'אנדר), אולי הוא יצליח להקפיץ את המניות שלו ולשכנע קבוצה להמר עליו במהלך העונה. על הדרך, הוא יוכל לחנוך את שיי גילג'ס אלכסנדר, ללמד אותו איך לנהל משחק ואיך לא לנהל חדר הלבשה.
בראדלי ביל (וושינגטון)
ביל הוא השחקן הטוב ביותר בעיצומו של שיא הקריירה שלו שנמצא בסיטואציה שאין שום סיבה שהוא ירצה להישאר בה. וושינגטון נמצאת במבוי סתום ונדמה שראשיה החליטו לטמון את הראש בחול עד שהחוזה של ג'ון וול ייגמר. למרות תחרות לא פשוטה, החוזה של וול, שירוויח 170 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות, הוא הגרוע והכי פחות סחיר בליגה. הוא נראה כזה עוד לפני שוול נקלע לסדרת פציעות שהסתיימה בקרע באכילס שלא ברור מתי ואיך הוא יחזור ממנו. את הקיץ וושינגטון העבירה בהימנעות ממינוי ג'נרל מנג'ר קבוע ובליקוט שאריות חסרות משמעות. הסגל שיפתח את העונה הקרובה מסביב לביל הוא כנראה החלש ביותר בליגה, בלי אופק עתידי משמעותי.
לביל נותרו שנתיים בחוזה, ובמצב העניינים הנוכחי זו תהיה הפתעה גדולה אם הוא יחתום על הארכה. אם יש בוויזארדס מישהו שמקבל החלטות, הוא אמור להבין שהסיכוי שלו להשאיר את ביל אפסי ושככל שיקדים לחפש טרייד יוכל לקבל עליו ערך גדול יותר. הוא יהיה מאוד אטרקטיבי עבור הרבה מאוד קבוצות אם הן יקבלו אותו לשנתיים שלמות. קבוצות שמרגישות שחסר להן עוד אולסטאר כדי להתקרב לצמרת, כמו מיאמי, דטרויט, אולי אפילו סן אנטוניו, עשויות לבנות חבילה שכוללת צעירים מבטיחים ובחירות דראפט כדי להביא גארד בן 26 שכבר צבר נסיון פלייאוף, קולע באחוזים טובים ומפתח את המשחק שלו כל שנה. בקיץ בו כל מה שיכול לקרות קורה, טרייד על ביל הוא הדבר הבא שאמור לקרות. השאלה העיקרית היא אם וושינגטון עדיין משתתפת במשחק.
קווין לאב (קליבלנד)
זוכרים אותו? לאב העביר את רוב העונה שעברה פצוע ויתחיל את העונה הבאה כשהוא בן 31, מה שמטריד את המחזרות הפוטנציאליות. אבל בליגה יש נטייה לתת משקל מוגזם לפציעות טריות ביחס למוקדמות יותר, ולפעמים הפצועים של השנה האחרונה הם אלה שניתן להשיג במחירי מבצע. לפרטים נוספים ניתן לפנות למסאי יוג'ירי. מכיוון שמדובר בשחקן שירוויח 120 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות, עד גיל 35, בהחלט ייתכן שקליבלנד לא תדרוש שום דבר משמעותי בתמורה מעבר להקלה בתשלומים. הוא צעיר בשלוש שנים מכריס פול והחוזה שלו הרבה פחות מעיק לקראת סופו, לכן אם ניתן כבר להשיג אולסטאר וותיק כמעט בחינם, לאב נראה אטרקטיבי יותר.
קשה מאוד לדעת מה אפשר לצפות מלאב כיום. אם נשאר עדיין משהו שמתקרב לשחקן שהוא היה במינסוטה, הוא יוכל להיות צלע שנייה ראויה בקבוצה טובה, בעיקר כזו שזקוקה לתוספת קליעה. בתחילת הקיץ ניסו לקשור את לאב לפורטלנד, אבל עושה רושם שהבלייזרס רוצים לתת צ'אנס לסגל שהם בנו. מיאמי יכולה להיות אופציה מעניינת ביותר, קבוצה שפחות זקוקה למוביל כדור נוסף ויותר למרווח מקצועי. אך במקביל לסימני השאלה של הגיל והבריאות, גם סימני השאלה ההגנתיים של לאב לא נעלמו. בעוד שנראה שהליגה חוזרת להיות גדולה מספיק כדי לאפשר לו לתפקד כפאוור פורוורד במשרה כמעט מלאה, בפלייאוף עדיין יהיו סיטואציות בהן הוא לא יוכל לשמור על פאוור פורוורדים יריבים (מילווקי, למשל). הקבוצה שתתאים לו היא כזו שיש לה סנטר נייד שיוכל לקחת על עצמו את המשימות האלה. בם אדבאיו של מיאמי עשוי להתאים להגדרה.
דנילו גלינארי (אוקלהומה סיטי)
אם סם פרסטי מחפש עוד נכסים עתידיים, גלינארי הוא השחקן האטרקטיבי ביותר שנשאר לו להציע. פורוורד עם קליעה מבחוץ, יכולת יצירת מצבי זריקה והגנה טובה מהצפוי עם חוזה לשנה אחת זה משהו שקבוצות בכירות שיש להן כלים להשיג צלע שלישית איכותית יהיו מוכנות לשלם עבורו. גם לגלינארי, כמו לרוב השחקנים ברשימה הזאת, יש היסטוריית פציעות מאוד בעייתית, אבל עם החוזה הגמור שלו הסיכון הוא מינימלי והרווח יכול להיות מאוד גדול. אם מחפשים את מארק גאסול של השנה, לאיטלקי המוכשר יש סיכוי לא רע להיכנס לתפקיד. אין סיבה הגיונית שהוא יסיים את העונה ב-OKC.
ג'רו הולידיי (ניו אורלינס)
מכיוון שניו אורלינס רואה בעצמה לא רק קבוצה שבונה לעתיד, אלא גם כזו שחושבת בגדול בהווה, הולידיי לא אמור להיות פנוי להצעות הקיץ. ההחתמות של ג'יי ג'יי רדיק ודריק פייבורס בהחלט עוזרות לבנות קבוצה עם פוטנציאל להיות ראויה השנה. אבל עם כל הכבוד להווה, המטרה המרכזית של העונה הקרובה תהיה להתחיל להבין מה זה זאיון וויליאמסון ואיך הוא משתלב עם הצעירים שהגיעו מהלייקרס ועם שאר הרוקיז המסקרנים שכמעט זכו בליגת הקיץ. הצלחה עכשווית היא עלילת משנה לא הכרחית ובמערב גם לא מאוד ריאלית. אם בשלב מספיק מוקדם של העונה יהיה ברור שזו לא קבוצת פלייאוף, הולידיי יהפוך לאחד השמות המבוקשים בשוק ההעברות, וההצהרות של דייויד גריפין לפיהן הפליקנס בונים את עצמם קודם כל סביבו ייזרקו לפח. לגארד האיכותי בן ה-29, שמסוגל להשפיע על המשחק באופן משמעותי בשני הצדדים, מגיע להיות בקבוצה שמתמודדת על אליפות עכשיו.
סטיבן אדאמס (אוקלהומה סיטי) וטריסטן תומפסון (קליבלנד)
אוקיי, העיקרון ברור, כל שחקן סביר של OKC מועמד לטרייד. אדאמס נמצא כאן יחד עם תומפסון כי הם מביאים משהו דומה מאוד. שניהם סנטרים יחסית צעירים שכבר צברו רזומה פלייאוף מרשים (טריסטן היה השחקן השלישי בחשיבותו באלופה). שניהם מומחי פיק נ' רול, עם יכולת ריבאונד התקפה שדורשת התארגנות מיוחדת והגנה טובה. לשניהם חוזים גבוהים, אבל לא באופן מוגזם שהופך אותם לנטל, לטריסטן נשארה עוד שנה בחוזה ולאדאמס עוד שנתיים. רוב הקבוצות הבכירות מסודרות בעמדת הסנטר, אבל יש כמה שישמחו בדיוק לשחקן מהסוג של השניים האלה. אני מוכן להמר, למשל, שאחד משניהם יסיים את העונה בבוסטון.