פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיכון לא מחושב: מה עומד מאחורי ההימור של יוסטון על ראסל ווסטברוק?

        ווסטברוק זכה בכל הקופה, הת'אנדר הרוויחו, ורק הרוקטס עשו מה שמעטים האמינו שיעשו: החליפו כוכב עם חוזה מסוכן שמשתלב היטב בסגנון שלהם, בכוכב עם חוזה מסוכן שלא משתלב בסגנון שלהם. יובל עוז מנתח את השלכות הטרייד ומכריע מי ניצח אותו

        סיכון לא מחושב: מה עומד מאחורי ההימור של יוסטון על ראסל ווסטברוק?
        עריכה: מתן חדד

        הקיץ הזה ב-NBA הוא כמו העץ הנדיב. בכל פעם שאתה חושב שכבר אין לו מה לתת, הוא מפתיע ומייצר עוד טרייד ענק או עוד סיפור עצום שמרעיד את אמות הסיפים של הליגה. בכל פעם שאתה בטוח שאבני הדומינו מסיימות ליפול, מתגלות אבנים חדשות שממשיכות את הדרך.

        ההחלטה של קוואי לאונרד הייתה אמורה להיות אבן הדומינו האחרונה בקיץ המטורף הזה, בו הליגה שינתה לגמרי את פניה, אבל ההחלטה של לאונרד רק האיצה תהליכים אחרים. הלחץ שלאונרד הפעיל על אוקלהומה סיטי והקליפרס הוביל אותם להשלים את עסקת המאה בטרייד על פול ג'ורג' והוביל למצב בו פתאום ראסל ווסטברוק הופך להיות פנוי לטריידים.

        הלילה (בין חמישי לשישי) גם אבן הדומינו הזו נפלה כאשר ווסטברוק הועבר בטרייד ליוסטון בתמורה לכריס פול, שתי בחירות דראפט עתידיות (מוגנות 1-4) ועוד שתי החלפות בחירות. הטרייד הזה מוביל לאבן דומינו נוספת בהקשר של כריס פול, אבל תכף נגיע לזה, בואו נדבר קודם כל על ווסטברוק.

        עוד בנושא

        עוד מגה טרייד ב-NBA: ווסטברוק עבר ליוסטון, כריס פול באוקלהומה סיטי
        ווסטברוק והארדן רקמו יחד את הטרייד, ב-NBA מופתעים: "יוסטון בפאניקה"
        קוואי לאונרד יוכל להפוך לשחקן חופשי עוד שנתיים, כמו פול ג'ורג'

        קוואי לאונרד שחקן טורונטו ראפטורס (GettyImages)
        תראה מה עשית. קוואי לאונרד (צילום: GettyImages)

        הערך של ווסטברוק משתנה מאוד בפרספקטיבה בה אנו מודדים אותו. אם אנחנו מודדים את התפוקה שלו על הפרקט, אז אין ספק שמדובר באחד הרכזים הטובים בליגה, שתורם בכל קטגוריה אפשרית (גם באיבודים) ומסוגל לקחת קבוצה בינונית לפלייאוף. אם יש איזשהו דירוג של השחקנים הטובים בליגה, אני מניח שווסטברוק נמצא איפשהו בטופ 15. מצד שני, יש לכולנו מספיק ראיות כדי לדעת שווסטברוק לא יוביל קבוצה לאליפות. הוא לא שומר מספיק עקבי, הוא קלע חלש מבחוץ וסגנון המשחק שלו לא מתורגם להצלחה בפלייאוף. הערך שלו כשחקן הוא גדול לקבוצה שרוצה לעשות את הקפיצה משיפולי הקונפרנס לפלייאוף, אבל בהתחשב בכך שהנוכחות שלו מעצבת מחדש את כל סגנון המשחק של הקבוצה בה הוא משחק, הערך שלו עבור קבוצה שרוצה להתחרות על אליפות הוא קטן.

        פרספקטיבה נוספת בה צריך להסתכל על ווסטברוק היא פרספקטיבת הסופרסטאר. ווסטברוק הוא כוכב, מותג ואייקון אופנה. סביר להניח שהוא היה יוצר באזז אצל כל קבוצה שהיה הולך אליה. עבור קבוצות שכוחות אל כמו שארלוט או קבוצות עם יציעים ריקים כמו דטרויט, זה משמעותי.

        אבל הפרספקטיבה החשובה ביותר בה אנו צריכים להסתכל על ווסטברוק היא הפרספקטיבה החוזית. חוץ מסטף קרי וכריס פול, לווסטברוק הולך להיות את החוזה הכי גבוה בליגה בעונה הבאה (38.5 מיליון דולר) והמשכורת שלו רק הולכת לעלות עד עונת 2022/23, בה הוא כבר יהיה בן 34. כבר עכשיו אנחנו מתחילים לראות סימני דעיכה אצל ווסטברוק ולאור היעדר הקליעה שלו והיסטוריית הפציעות שלו, ההזדקנות שלו הולכת להיות מכוערת מאוד. כל קבוצה שתיקח את ווסטברוק למעשה לוקחת על עצמה את אחד החוזים הכי מסוכנים בליגה, שיכול לסתום אחוז ניכר מתקרת השכר על שחקן שכנראה כבר לא יהיה פרודוקטיבי עוד כמה שנים.

        החוזה שווסטברוק חתם עליו בקיץ 2017 (205 מיליון דולר לחמש שנים) הוא חוזה שהוא היה יכול לקבל רק באוקלהומה סיטי ורק עבור הת'אנדר זה היה הגיוני להעניק לו כזה חוזה, משום שהוא היה הכבאי שכיבה את השריפה שקווין דוראנט הצית בפרנצ'ייז עם העזיבה שלו ב-2016. ווסטברוק לקח את הפרנצ'ייז על הגב והשאיר אותו רלוונטי עם עונת ה-MVP שלו, והת'אנדר הכירו לו תודה על כך עם החוזה ההוא. אבל כעת, כמו הכבאים בצ'רנוביל, הוא הפך להיות רדיואקטיבי.

        אז מאיזו פרספקטיבה אנחנו צריכים להסתכל על ווסטברוק? מאיזו פרספקטיבה המנהלים בליגה, שעכשיו דנים האם כדאי להם להיכנס להרפתקה הזו, צריכים להסתכל עליו?

        ראסל ווסטברוק, אוקלהומה סיטי ת'אנדר (GettyImages)
        נפלא לקבוצות שרוצות פלייאוף, לא מספיק טוב לקבוצות שרוצות אליפות. ווסטברוק (צילום: AP)

        חמש הפסקאות האחרונות נכתבו רק אתמול בלילה, כשווסטברוק עוד היה שחקן של הת'אנדר. בהמשך הפוסט הגנוז של אתמול הצעתי שלל טריידים חסרי השראה בהם הת'אנדר שולחים את ווסטברוק למיאמי, קליבלנד או שארלוט ומקבלים הקלה בתקרת השכר. באף אחד מהטריידים לא חשבתי שהת'אנדר יוכלו לקבל בחירות דראפט משמעותיות בסיבוב הראשון על ווסטברוק, משום שהחוזה שלו כל כך מסוכן.

        התברר שטעיתי, וכנראה בגלל זה סם פרסטי מרוויח את מה שהוא מרוויח. דריל מורי החליט להחליף את החוזה המסוכן של כריס פול בחוזה המסוכן של ווסטברוק ואף היה מוכן לשלם על כך בנכסי דראפט, כנראה כי מערכת היחסים בין פול לג'יימס הארדן עלתה על שרטון והארדן עצמו פעל כדי להביא את ווסטברוק לטקסס. מורי, אם כך, בסך הכל רצה לרצות את הכוכב הגדול שלו. יכול להיות שאם זה לא היה קורה הארדן היה מנסה לדרוש טרייד החוצה מיוסטון באיזשהו שלב.

        האם זה מצדיק את המחיר מבחינת יוסטון? האם זה נכון עבורם לאחד שוב את ווסטברוק והארדן, שניים מהשחקנים עם ה-Usage הכי גבוה בליגה (שניהם היו בטופ 10 ב-Usage בכל אחת משלוש העונות האחרונות)? האם זה נכון עבורם להתחייב לשני שחקנים שירוויחו ביחד יותר מ-90 מיליון דולר בעונת 2022/23 למרות שאף אחד מהם לא הראה יכולת לתרגם את הגאונות שלו להצלחה בפלייאוף?

        צריך לזכור שבמשך השנתיים האחרונות, מאז שכריס פול הגיע, יוסטון היתה היריבה הכי גדולה של גולדן סטייט במערב והודחה רק על ידה בשתי העונות הללו אחרי סדרות ארוכות ומתישות. בכל אחת מהסדרות האחרות שלהם, הרוקטס הכניעו את היריבות שלהם די בקלות. האם דווקא עכשיו, כשהווריירס כבר לא הווריירס, זה היה הרגע לעשות שינוי כזה רדיקלי?

        יכול להיות שדריל מורי ראה את השינויים שהלייקרס והקליפרס ביצעו והחליט שמה שיש לו זה לא מספיק טוב. יכול להיות שהוא חושב שווסטברוק הוא שיפור משמעותי ביחס ל-CP3. יכול להיות שהוא פשוט היה חייב להפריד בין פול להארדן בגלל שהם כבר לא הסתדרו.

        יכול להיות, אבל הוא לוקח פה סיכון גדול מאוד. ווסטברוק הוא אחד מקלעי השלשות הכי גרועים בתולדות ה-NBA. יש 137 שחקנים שזרקו לפחות 2,500 זריקות משלוש לאורך הקריירה שלהם. ווסטברוק נמצא התחתית הרשימה הזו מבחינת אחוזים עם 30.8%. הנתון הקשוח הזה יאלץ את יוסטון לסטות מסגנון המשחק שלהם בעונות האחרונות, שלפיו הם מרווחים את המגרש עבור הבידודים של הארדן. כעת להגנות לא תהיה בעיה לרמות עם השחקן של ווסטברוק, אחד השחקנים הכי לא יעילים בליגה ללא הכדור.

        האם זה אומר שווסטברוק יהיה מוביל הכדור המרכזי והארדן ישחק תפקיד קצת שונה ופחות דומיננטי עם הכדור? יכול להיות שזה עדיף לרוקטס אם הם רוצים למקסם את היכולת משני הכוכבים שלהם וליצור איזושהי סינרגיה ביניהם, אבל כבר ראינו את הפורמט הזה עם קווין דוראנט ועם פול ג'ורג'. האם זה מה שיהפוך את הרוקטס לקבוצה טובה יותר מזו שראינו בעונות קודמות?

        ג'יימס הארדן עם ראסל ווסטברוק (GettyImages)
        המלחמה על הכדור כבר החלה. ווסטברוק והארדן (צילום: AP)

        כאמור, מורי לוקח פה סיכון גדול, אבל הרווח לא נראה שווה את זה. למרות שווסטברוק שחקן טוב יותר מפול כרגע, הנוכחות של ווסטברוק ואתגרי הקליעה שלו למעשה יכריחו את הרוקטס לשחק בסגנון מסוים, אבל זה לא סגנון שהוכיח את עצמו בפלייאוף.

        אלמנט נוסף שמגביר את הסיכון שיוסטון לקחו פה הוא ההגנה. ווסטברוק שחקן פחות ממושמע הגנתית מפול ויהיה מעניין לראות איך מייק ד'אנטוני ינהל את המשימות ההגנתיות המורכבות שמחכות לו מול הגארדים במערב.

        בנוסף, עד כה בקריירה שלו ווסטברוק לא השתלב בשום סיטואציה. אם כבר, הסיטואציה השתלבה עם ווסטברוק. הת'אנדר הכילו את כל השגעונות שלו, את הריבים שלו עם התקשורת ואת האובססיה שלו לניקיון. באוקלהומה סיטי היה לו חדר מסאז'ים פרטי, מקלחת פרטית וחניה ייעודית. אם הוא לא היה רוצה לדבר עם התקשורת הוא פשוט לא היה עושה את זה. האם הרוקטס ידעו להכיל את כל זה?

        אם היינו משחקים בשכונה ועושים כוחות, ווסטברוק כנראה היה נבחר לפני כריס פול בשלב הזה של הקריירה שלהם, אבל לא בטוח שעבור הקבוצה הנוכחית של הרוקטס זו הבחירה הנכונה.

        מבחינת ווסטברוק, זו לחלוטין הסיטואציה הטובה ביותר עבורו מתוך כל האופציות שהיו על השולחן. כל הקבוצות האחרות שהוא היה מקושר אליהן היו קבוצות בפאתי הפלייאוף ולמטה מכך, שלא היה להן שום חלון הזדמנויות לאיים על התואר. חובת ההוכחה היא עליו. הוא צריך להראות שהוא מסוגל להסתדר בסיטואציה בה ברור שהוא לא הכוכב הראשי והוא לא הפרנצ'ייז פלייר, אבל הוא הולך לעשות את זה במקום הרבה יותר טוב מאשר מיאמי, דטרויט או כל מקום אחר בו היה נוחת. יש הרבה קווי דמיון בין הקריירה של ווסטברוק לזו של אלן אייברסון, שלא הצליח למצוא את עצמו מחוץ לפילדלפיה אחרי שעזב ב-2006. ווסטברוק צריך להוכיח שהוא מסוגל לכך.

        מבחינת הת'אנדר, זה לחלוטין המקסימום שהם היו יכולים להוציא מהסיטואציה הזו. החוזה של ווסטברוק היה כל כך מוגזם שאני לא חשבתי שהם יצליחו להשיג נכס משמעותי עבורו. הם השיגו שניים ואולי אפילו ארבעה (אם החלפות הבחירות יתממשו), וכעת החלק הקל של הבנייה מחדש מאחוריהם. הם נפרדו משני הכוכבים שלהם (וג'רמי גרנט) בתמורה ל-8 בחירות דראפט עתידיות, ועכשיו מתחילה העבודה האמיתית. עכשיו הם צריכים להחליט האם הם משאירים את פול והולכים לבנייה מחדש על הדרך סטייל מה שהקליפרס עשו בשנה וחצי האחרונות, או שהם הולכים לפירוק טוטאלי, מעבירים את פול וסטיבן אדאמס ומתחילים מההתחלה. בכל מקרה, עם כמות כזו של בחירות דראפט עתידיות, הם יכולים לקבל את ההחלטה הזו ללא לחץ.

        לעומת ווסטברוק והת'אנדר, מבחינת יוסטון זה מרגיש שהם לא מקסמו את הסיטואציה. הרוקטס החליפו שחקן טוב מאוד עם חוזה מסוכן שמשתלב טוב עם הסגנון משחק שלהם, בשחקן טוב מאוד עם חוזה מסוכן שספק אם משתלב טוב עם סגנון המשחק שלהם. לא בטוח שהיה כדאי להוסיף לכך גם שתי בחירות דראפט אי שם ב-2024 ו-2026, כשווסטברוק והארדן כבר יהיו הרבה אחרי השיא שלהם. ייתכן שדריל מורי לקח את הסיכון הזה כי הוא מבין שלא הוא יישא במחיר אם זה לא יצליח. בכל מקרה יוסטון הפכה להיות אחת הקבוצות הכי מרתקות בעונה הבאה, שאין בה מחסור בקבוצות מרתקות.


        הטרייד על ווסטברוק גם מסמל איזשהו שינוי של תקופה. כעת השחקנים הבכירים היחידים שעדיין משחקים בקבוצה בה הם נבחרו בדראפט הם סטף קרי, קליי תומפסון, דריימונד גרין, יאניס אנטטוקומפו, דמיאן לילארד, ניקולה יוקיץ' וג'ואל אמביד. לחלקם פשוט עוד לא הייתה הזדמנות לעזוב את הקבוצה שלהם כי הם רק סיימו חוזי רוקי, וחלק פשוט היו חלק מאחת השושלות הגדולות בהיסטוריה.

        קיצור החוזים ב-CBA של 2011 הוא סיבה אחת לתנודתיות המטורפת של הכוכבים בליגה. המרכיבים האישיותיים של דור ה-Y, שנוטה להחליף עבודה כל כמה שנים בניגוד לדור ההורים, יכול להיות הסבר אפשרי אחר. איך שלא מסתכלים על זה, יכול להיות שאנחנו נכנסים לעידן חדש בו אי אפשר לצפות משחקנים להישאר באותו מועדון כל הקריירה. דאלאס צריכה ליהנות כמה שיותר מלוקה דונצ'יץ' כבר עכשיו וניו אורלינס צריכה למקסם את זאיון וויליאמסון כל עוד הוא שם, כי לא ברור כמה זמן זה יימשך. במהירות בה דברים קורים ב-NBA היום, הכל אפשרי.