היגיון בשיגעון: אחרי שלברון ודייויס הגיעו, איך הלייקרס יבנו קבוצה?

למרות הכאוס ששרר בלייקרס בשנים האחרונות, הם הגיעו לקיץ במצב כמעט אידאלי. הבעיה היא שהאתגר האמיתי מתחיל רק עכשיו: האם תנקוט בגישת הכוכבים של מיאמי, או שמא תבנה לרוחב כמו טורונטו? יובל עוז עם סימני השאלה סביב הקבוצה הכי מרתקת ב-NBA

28/06/2019
עריכת וידאו: מתן חדד

בווידאו: טורונטו לאחר האליפות ההיסטורית

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

מוגש מטעם אפוסתרפיה

בשנים האחרונות עונת המלפפונים ב-NBA הפכה להיות מעניינת לא פחות מהעונה הרגילה. התקצרות החוזים הובילה לכך שכמעט כל קיץ יש כמה וכמה סופרסטארים שמסיימים חוזה וביחד עם ההכנסות הגדלות של הליגה שהביאו לעלייה משמעותית בתקרת השכר, לכל קבוצה יש הרבה יותר כסף לבזבז (מ-2011 התקרה קפצה בכמעט 90 אחוז). שני האלמנטים הללו ביחד עם הרשתות החברתיות וההתעלמות של הליגה מהטמפרינג הובילו לסערה מושלמת של שמועות, דיווחי סרק וציוצים לא ברורים של עיניים המומות.

עונת המלפפונים הזו, שתיפתח רשמית ביום ראשון, מאיימת להיות אחת מהעונות החשובות בהיסטוריה. יש כל כך הרבה שחקנים מהשורה הראשונה (גם אם הם פצועים) שמסיימים חוזה ויש כל כך הרבה קבוצות שעשו שמיניות באוויר כדי להגיע למצב שבו הן יוכלו להציע לשחקנים הללו חוזי מקסימום. במקביל, יש כל כך הרבה סימני שאלה שישיפיעו דרמטית על איך הליגה תיראה בשנים הקרובות.

האם גולדן סטייט תחתים מחדש את קווין דוראנט וקליי תומפסון, למרות הפציעות? האם בוסטון תצליח להתאושש מהעזיבה הצפויה של קיירי אירווינג ואל הורפורד? האם מילווקי תחזיר את כריס מידלטון, מלקולם ברוגדון וברוק לופז ותנעל את עצמה לקבוצה הזו ביחד עם יאניס לשנים הקרובות? האם קוואי ישאר בטורונטו? האם לנטס ולקליפרס ולניקס יש מספיק כוח משיכה כדי לגרום לקוואי או דוראנט או קיירי לחתום אצלם? האם פילדלפיה תשמור על ג'ימי באטלר וטוביאס האריס? איך דאלאס תבנה מסביב לקריסטאפס פורזינגיס ולוקה דונצ'יץ'? ומה לעזאזל קורה ביוסטון?

יש פה באמת כמות לא הגיונית של קצוות עלילה פתוחים, אבל עדיין סימן השאלה המעניין מכולם מתייחס ללוס אנג'לס לייקרס.

עוד בנושא:
הלייקרס פינו מקום לחוזה מקסימום שלישי, קמבה ווקר בדרך לבוסטון
קוואי לאונרד ייפגש עם הלייקרס, שמכינים תכנית למקרה שלא ישיגו כוכב
הקרב על קווין דוראנט: הווריירס אופטימיים, הניקס חוששים, והקליפרס?

הלייקרס עשו את כל הטעויות האפשריות, ועדיין הגיעו לקיץ מעמדת כוח. לברון ג'יימס(צילום: AP)

איכשהו הלייקרס הצליחו לעשות את כל הטעויות האפשריות בשנתיים האחרונות ועדיין להגיע לקיץ הזה עם לברון ג'יימס, אנתוני דייויס ומקום מתחת לתקרת השכר לעוד חוזה מקסימום. זה די מדהים שלמרות הבלאגן הניהולי שהיה עם מג'יק ג'ונסון ולמרות העונה הקטסטרופלית שעברה עליהם בעונה שעברה, הם עדיין הצליחו לצאת מהתופת הזו עם שניים מ-10 השחקנים הטובים בעולם ועם מספיק תחמושת להשתפר. בעולם ללא דומיננטיות של הווריירס, וזה כנראה העולם בו נחיה בעונה הבאה, יכול מאוד להיות שזה יספיק כדי ללכת עד הסוף.

אבל כאן הדברים מתחילים להסתבך. אמנם ללייקרס יש מקום לחוזה מקסימום אחרי הטרייד שהם ביצעו אתמול (חמישי) בו הם שלחו את מו וואגנר, ג'מריו ג'ונס ואייזק בונגה לוושינגטון (הייתי יכול לרשום פה שלוש שמות רנדומליים ואף אחד לא היה שם לב) והויתור של אנתוני דייויס על הבונוס שלו בעקבות הטרייד, אבל יש להם כרגע רק ארבעה שחקנים בסגל - לברון, דייויס, קייל קוזמה והבחירה ה-46 בדראפט (טיילר הורטון-טאקר, עוד שם רנדומלי).

אלמנט נוסף שגורם לסיבוך הוא שללייקרס אין אף נכס שהם יכולים להעביר בטרייד. הם לא יכולים להעביר בחירות דראפט כי הם העבירו את כולן לניו אורלינס ואין להם שחקנים בסגל שהם לא לברון, דייויס או קוזמה. יש להם רק את המקום היקר הזה מתחת לתקרת השכר כדי להשלים את הסגל, וגם המקום הזה קיים רק לקיץ הקרוב. בקיץ הבא אנתוני דייויס ידרוש חוזה חדש והגמישות של הלייקרס מתחת לתקרה תהיה אפסית. למעשה, אלו הם הרגעים האחרונים של הלייקרס בשנים הקרובות עם איזושהי גמישות פיננסית. מה שהם יעשו בשבוע הקרוב עם הכסף הפנוי שלהם מתחת לתקרה יקבע במידה רבה את פני הקבוצה לעונות הבאות. רוב פלינקה נמצא בצומת T ולאן שהוא לא יפנה, זו הדרך בה הוא יצטרך לנסוע עכשיו הרבה מאוד זמן. אין פרסות על הכביש הזה.

בצומת הזו יש שתי גישות לגבי איך צריך להשלים את הסגל. גישה אחת אומרת שצריך להחתים כוכב שלישי על חוזה מקסימום ולהביא את קיירי אירווינג, קמבה ווקר או אולי אפילו את קוואי. הגישה הזו למעשה אומרת שהכישרון של הכוכבים הגדולים הוא מספיק ואם ללייקרס יהיו שלושה כוכבים כאלו הם ימצאו את הדרך להשלים את שאר הסגל בשחקנים על חוזי מינימום. זו פחות או יותר הייתה הגישה של מיאמי בתחילת העשור עם לברון, דוויין ווייד וכריס בוש והיי, זה הביא להם שתי אליפויות.

הבעיה עם הגישה הזו היא שלברון אוטוטו בן 35 ולמי שלא שם לב, הוא כמעט השחקן היחיד ממחזור הדראפט שלו שעדיין משחק כדורסל. הקילומטראז' על הקריירה של לברון לא היה מבייש את הדודג' של אל באנדי ואם ללייקרס יהיו קבוצה של שלושה כוכבים, הקילומטראז' הזה ימשיך לעלות כי לברון יצטרך להמשיך להיות מנהל המשחק והרכז דה פקטו.

שאלה נוספת שכדאי לשאול פה היא איזה כוכב נכון להצמיד ללברון ולדייויס. אם הלייקרס יחתימו את קיירי או את קמבה, אולי העומס מלברון דווקא יירד כי הוא לא יצטרך לנהל את ההתקפה כל הזמן. מנגד, האם לברון בכלל מסוגל לשחק בסגנון משחק שבו הוא לא מקבל ההחלטות הראשי? סגנון שבו הוא לא המנצח על המקהלה וכולם מנגנים לפי התווים שלו? האם הנוכחות של לברון מאפשרת לשחקנים טובים אחרים, כמו קמבה או קיירי, למקסם את היכולות שלהם?

אם הלייקרס ינחיתו עוד כוכב, האם יהיה לו סיכוי לפרוח לצד ג'יימס? לברון וקיירי(צילום: רויטרס)

עוד נקודה ששווה להזכיר לגבי הגישה הזו זה שהיא לא הולכת יד ביד עם קוואי לאונרד. אחת הסיבות שקוואי היה כל כך אפקטיבי בפלייאוף האחרון הייתה ניהול העומסים של הראפטורס לאורך העונה הרגילה והעובדה שקוואי שיחק רק 60 משחקים. הדיספונקציונליות סביב הלייקרס והסגל המצומצם שיהיה מסביב לשלושת הכוכבים לא יאפשר לקוואי לקבל את אותו טיפול שהוא קיבל בראפטורס העונה ופשוט קשה לי לראות את זה קורה.

זה מעביר אותנו בצורה חלקה לגישה השנייה להשלמת הסגל, שאומרת שצריך להשתמש במקום הפנוי מתחת לתקרה על שחקנים משלימים. הם אולי יהיו פחות מוכשרים מקוואי או קיירי, אבל הם יתנו יותר עומק לסגל ואם יש משהו שהאליפות הטרייה של הראפטורס לימדה אותנו - זה שעומק הוא חשוב. אמנם הראפטורס לא היו מתקרבים לאליפות ללא העליונות של קוואי, אבל עצם העובדה שהיו לניק נרס עוד שישה שחקנים שהוא יכול לסמוך עליהם ברגעי האמת הייתה עצומה.

גם מילווקי, עוד קבוצה שהגיעה רחוק העונה, הייתה קבוצה שנבנתה לרוחב מסביב ליאניס. לעומת זאת, אוקלהומה סיטי שבנויה על שלושה שחקנים וחצי עפה בבושת פנים כבר בסיבוב הראשון. ה-NBA בשנים האחרונות פשוט לא מאפשרת לך להחביא שחקנים בינוניים יותר. שחקן חוץ שלא קולע יזכה להתעלמות בהתקפה שתקשה על שאר השחקנים ואילו שחקן בינוני בהגנה יהפוך לסדין אדום עבור היריבה. אנס קאנטר וטוני אלן הם דוגמאות קצה לשחקנים טובים שפשוט הפכו לפרסונה נון גרטה בפלייאוף (גם אם הראשון השתפר מעט בפוסט סיזן האחרון). שחקנים עם מגבלות דומות פשוט לא יוכלו להישאר על המגרש בפלייאוף, ואלו השחקנים שהלייקרס יחתימו אם הם ילכו עם הגישה הראשונה.

הבעיה עם הגישה השנייה היא שזו עבודה קשה, ולא בטוח שרוב פלינקה יכול לעשות אותה. זה מאוד לא פשוט להחתים את לברון ג'יימס או להשיג את אנתוני דייויס בטרייד, אבל באיזשהו מקום זה הרבה יותר קל מאשר למצוא את השחקן המשלים הנכון או להחתים שחקן שנותן ערך מוסף מעבר לחוזה שלו. המהלכים המשניים הם לא פחות חשובים מהמהלכים הגדולים, ועד כה בקדנציה שלו פלינקה לא הראה שהוא יודע לפגוע במהלכים המשניים הללו. בקיץ שעבר אחרי ההחתמה של לברון, הלייקרס הלכו לכיוון מוזר וניצלו את תקרת השכר שלהם כדי להחתים שחקנים שלא יודעים לקלוע (רייג'ון רונדו, לאנס סטיבנסון, ג'בייל מגי), בניגוד לכל הקבוצות המצליחות שנבנו מסביב ללברון. על הדרך הם ויתרו על הזכות להחתים את ברוק לופז, שהפך להיות אחד השחקנים עם ה-Value for Money הכי גבוהים בליגה במילווקי.

טורונטו היא ההוכחה: לפעמים עדיף לבנות לרוחב. שחקני הראפטורס חוגגים(צילום: GettyImages)

גם אם נניח שפלינקה ילך על הגישה השנייה, לא בטוח שהלייקרס יוכלו להחתים מספיק שחקנים משלמים איכותיים, כאלו שיוכלו להישאר על הפרקט בסדרת פלייאוף מכריעה. העובדה שלהמון קבוצות יש המון מקום מתחת לתקרה עלולה להביא לאינפלציית מחירים סטייל 2016.

יש לא מעט שחקנים חופשיים שיכולים להיות רול-פליירס מעולים מסביב ללברון, דייויס וקוזמה כמו דארן קוליסון, פטריק בברלי, בויאן בוגדנוביץ', אל פארוק אמינו, דמארה קארול, סת' קרי, דוויין דדמון, טאג' גיבסון, דני גרין, מרכוס מוריס, נרלנס נואל, דרק רוז, טרנס רוס, גארט טמפל, ת'דאוס יאנג או אפילו רג'י בולוק (שקלע קרוב ל-40% מהשלוש בעונה שעברה בדטרויט לפני שעבר ללייקרס והם יכולים פשוט להחתים אותו מחדש וגם לחרוג מתקרת השכר אם צריך). הבעיה היא שהנסיבות יביאו לכך שגם השחקנים הללו יהיו יחסית יקרים וקשה להאמין שהלייקרס יצליחו להביא מישהו מהם בחוזה מציאה, והם יצטרכו להביא 4-5 כאלו כדי להשלים את הסגל. ובמקרה המאוד ריאלי שלברון מתחיל לדעוך או שדייויס נפצע, אין לאף אחד מהשחקנים הללו יכולת למשוך את הקבוצה לבד או להוריד את העומס מלברון.

ישנה אופציה שלישית, ולמרבה האירוניה קוראים לה דיאנג'לו ראסל. ראסל גורש מהלייקרס לפני שנתיים כדי להיפטר מהחוזה של טימופיי מוזגוב ולפנות מקום ללונזו בול. מאז בול הראה מעט מאוד ניצוצות ופספס 40% מהמשחקים שלו בקריירה עד כה, בעוד ראסל הפך לאולסטאר בברוקלין. כעת יכול להיות שברוקלין תוותר על ראסל בשביל להחתים את קיירי אירווינג, והלייקרס צפים כמועמדת פוטנציאלית לקלוט אותו.

היתרון של די-לו על פני קיירי או קמבה ווקר מבחינת הלייקרס הוא שראסל צעיר יותר ולא זכאי לחוזה המקסימום המלא ששווה 30%, אלא רק 25%. מעבר לכך, בכלל לא בטוח שראסל יקבל חוזה מקסימום במקום אחר ואז הלייקרס יוכלו אולי להחתים אותו באזור ה-20-25 מיליון דולר ולקבל רכז צעיר ומוכשר שיכול להיות הצלע השלישית עבור לברון ו-AD. בתסריט הזה ללייקרס גם יהיה עוד קצת מקום מתחת לתקרה כדי להחתים כל מיני גארט טמפלים וגם הם צובעים את העתיד פוסט-לברון בצבעים קצת יותר ורודים.

אלא שגם האופציה הזו טומנת בחובה בעיה והיא שראסל הוא שחקן חופשי מוגבל. אלא אם כן הנטס יוותרו על שירותיו (וקשה להאמין שהם יעשו את זה לפני שקיירי יחתום אצלם, אם בכלל זה יקרה) ויהפכו אותו לשחקן חופשי לא מוגבל, הלייקרס יצטרכו להציע לו הצעה שהנטס יוכלו להשוות תוך 3-5 ימים. בזמן הזה הכסף שהלייקרס יציעו לראסל יחשב כנגד התקרה שלהם, גם אם ראסל לא יחתום בלייקרס בסופו של דבר. בפרי אייג'נסי, בטח זה הקרוב, 3-5 ימים זה נצח. ללייקרס אין את הלוקסוס הזה.

האם דווקא הוא הפיתרון? לא בטוח. דיאנג'לו ראסל(צילום: AP)

איך שלא הופכים את זה, בכל אופציה יש ללייקרס יתרונות וחסרונות. באופציה הראשונה הם מחתימים עוד כוכב, אבל לא בטוח שזה אידיאלי לצד לברון ושאר הסגל יהיה מורכב מחוזי מינימום. באופציה השנייה הם יכולים למלא את הסגל בשחקנים משלימים, אבל זה לא נראה כמו הצד החזק של רוב פלינקה וגם זה שם עומס גדול יותר על לברון. באופציה השלישית הם תלויים בנטס.

התפיסה הרווחת ב-NBA בשנים האחרונות הייתה שאם יש לך שני כוכבים גדולים, בטח אם יש לך שלושה, הכל כבר יסתדר מעצמו מסביבם. המקרה של הלייקרס בקיץ הקרוב יכול להיות מקרה מבחן נהדר כדי לבדוק את התיאוריה הזו ובכל מקרה, מדובר בסיטואציה ניהולית מרתקת שתשפיע בצורה אדירה על איך הליגה תיראה בעונה הקרובה ובעונות שאחריה.

יאללה, שיתחיל כבר.

עכשיו נראה אותו פוגע גם בשחקנים המשלימים. רוב פלינקה(צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully