פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        צורחת גם כשהיא שותקת: מייגן ראפינו מעוררת סערה במונדיאל הנשים

        פרובוקטיבית, כובשת, מסעירה, מבשלת, תובעת, מושכת - מייגן ראפינו נולדה כדי לגרום לנו להרגיש לא בנוח. אחרי הדו-קרב עם טראמפ ולפני הקרנבל מול צרפת, אורן יוסיפוביץ על הכוכבת האמריקאית המוחצנת שגרמה לאנשים שלא מתעניינים בכדורגל להתעניין בכדורגל נשים

        צורחת גם כשהיא שותקת: מייגן ראפינו מעוררת סערה במונדיאל הנשים
        רויטרס

        בווידאו: ההצהרה של ראפינו על הבית הלבן שעוררה סערה

        בדקה ה-50 מייגן ראפינו קיבלה כדור בתוך הרחבה הקולמביאנית, דהרה וירתה וקרעה את הרשת, 0:2. אז רצה ראפינו לכיוון דגל הקרן, הרימה את מיקרופון השטח שהונח שם וצרחה:
        !BORN IN THE USA

        מאז הספיקה להפסיד בגמר מונדיאל 2011, בפנדלים; לזכות במדליית זהב בלונדון ועל הדרך להיות הראשונה שכובשת גול אולימפי - היישר מהקרן - באולימפיאדה; לצאת מהארון; לזכות במונדיאל 2015; למצוא אהבה בדמות כוכבת ה-WNBA סו בירד; וכן, על הדרך להפוך לספורטאית הלבנה הראשונה שכורעת ברך, ולאחר מכן שותקת בהמנון האמריקאי - לאות מחאה. וכל זה כקפטנית.

        ביום שני בריימס ארצות הברית ניצחה 1:2 את ספרד ברבע גמר המונדיאל במשחק קשה ועיקש, שני הגולים מהנקודה הלבנה, שניהם של ראפינו. מחר (שישי) ב-22:00 יתקיים משחק-כל-המשחקים, האלופה המכהנת מול המארחת הפייבוריטית צרפת, וראפינו כבר הגדירה את האירוע כמשהו בין "מחזה" לבין ביטוי מגניב-גס שבלתי אפשרי לתרגם.

        זו היא: לא קלה לתרגום, קשה לעיכול, פולטת-כל, כל-כך מעניינת. איך אומרים - לא מה שאתם רוצים לשמוע; מה שאתם צריכים לשמוע. ועם כל הכבוד לדייט המטורף שצפוי בפארק דה פראנס, כל אמריקה והעולם עוסקים בדו-קרב האטרקטיבי עוד יותר, אקשן מסמר שיער בין שתי התספורות האדירות ביותר בארצות הברית:

        מייגן ראפינו נגד דונלד טראמפ.

        ראפינו-טראמפ (GettyImages)
        אקשן מסמר שיער (צילום: GettyImages)

        ספורטאים רבים וגדולים יצאו נגד הממשל הנוכחי. מתוך 20 קבוצות ונבחרות אמריקאיות אלופות תחת שלטון טראמפ, רק 10 הגיעו לחגיגה המסורתית בבית הלבן. מתוך חמש קבוצות הנשים שזכו, רק אחת הגיעה - היתר אפילו לא הוזמנו. טראמפ יודע לזהות רייטינג ועוד יותר יודע לרכוב עליו. הוא נלחם בגולדן סטייט ווריירס ובסטף קרי, ב-NBA כולה, הוא נלחם בקולין קפרניק, הקוורטרבק-לשעבר של סן פרנסיסקו, הבחור שהתחיל במחאת ההמנון. הרבה ספורטאי ביניים הצטרפו למחאה, את רובם טראמפ לא גידף באופן אישי. הם לא עניינו אותו. אבל כשמייגן ראפינו אמרה בסרטון שיצא אתמול שהיא "לא תגיע לפאקינג בית הלבן" אם ארצות הברית תניף גביע, טראמפ השתולל.

        עד כדי כך, שבסדרת הציוצים המשתלחים שלו, נשיא ארצות הברית תייג את החשבון הלא נכון ותרם למישהי שאינה מייגן ראפינו 15 דקות של תהילה וכ-2,000 עוקבים חדשים. ראפינו, יותר מרבים אחרים ורבות אחרות, נכנסה מתחת לעור של טראמפ - כתבו ב-CNN.

        בטח שנכנסה. "טובה מדי מכדי שתתעלמו ממנה", נכתב עליה בוושינגטון פוסט. ואם לכבוש גול במונדיאל ולצרוח ברוס ספרינגסטין ברמקולים לא הספיק לכם כדי להבין — נשתמש בז'רגון שלה:

        מדובר בפאקינג רוקסטאר.

        בעוד שבוע היא תחגוג 34, וכבר שנים שראפינו מנהלת מלחמות עיקשות מחוץ למגרש - בתוכו השיגה הכול. כשיצאה מהארון זה היה כדי לגרום ללהט"בים להפסיק לפחד; היא עמדה בראש חברותיה שתבעו את התאחדות הכדורגל האמריקאית על מנת לזכות בשכר זהה כמו עמיתיה הגברים - התביעה הוגשה ביום האישה הבינ"ל, כמה הולם; ומ-2016 היא לא שרה את ההמנון האמריקאי, אותו היתה שואגת בכל איצטדיון בעולם עד אז. זה התחיל בכריעת ברך פרובוקטיבית במשחק ליגה של סיאטל ריין שלה ואחרי שההתאחדות אסרה זאת, כרגע זה בא לידי ביטוי בעמידה קפואה ובשפתיים חתומות. מעט, אבל המון. תשאלו את דונלד.

        הפיאסקו הנוכחי מתפוצץ לפני המשחק הכי גדול של האמריקאיות בטורניר, ויש צדק גם בין דברי טראמפ, שתהה אתמול בטוויטר מדוע ראפינו עוסקת במה שיקרה אחרי הזכייה - הרי עוד לא זכתה. "סיימי את העבודה!" גער בה הנשיא. הדברים של ראפינו פורסמו בטיימינג שנראה בעייתי מבחינה קבוצתית, מבחינת כדורגל, מבחינת נוחות, אבל זו הרי היא - ראפינו לא נבראה כדי לגרום לכולנו להרגיש נוח. להפך - המהות שלה הפוכה. היא כדורגלנית, אבל הרבה מעבר. היא הסחה שלדעתה אנחנו חייבים לחוות. ורבים מסכימים ומסכימות איתה. לא סתם צייצה להגנתה אבי וומבאך האגדית את הציטוט האגדי: "התנגדות היא הביטוי הכי נשגב של פטריוטיות". עוד שתי חברות לנבחרת כבר הודיעו: לא נתייצב בבית הלבן.

        ראפינו מושכת. במראה שלה, בשיער, בצבעו, בהופעה במגזין בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד, בצילומי העירום עם החברה בירד ל"באדי אישו" של ESPN - בכך הפכו השתיים לבנות הזוג הראשונות שמצטלמות לפרויקט היוקרתי.

        ראפינו מושכת. ביכולת הכדורגל שלה, עליה אמרו ש"היא משחקת כאילו היא מקבלת נקודות על סטייל". הגולים שלה, הקרוסים (כמו למשל ברבע הגמר של 2011 מול ברזיל, לוומבאך, בדקה ה-122, איזה גול…), הבישולים (מקום 5 בתולדות הנבחרת עם 59), הדהירות באגף, החיתוכים לאמצע.

        ראפינו מושכת. אש. כשהיא כובשת, כשהיא חוגגת, כשהיא מדברת, כשהיא תובעת, כשהיא כורעת, כשהיא שותקת, כשהיא צועקת. בענף שכאילו צריך לקבל את האישור הגברי בעולם הזה, היא לא מחפשת ולא מבקשת אישור של אף אחד. "אישה מתריסה שמסרבת לשחק לפי הכללים המיושנים והחמודים שיגרמו לגברים להרגיש טוב יותר לגבי ספורטאיות". היא לא מנסה להתחבב על אף אחד, היא לא מפסיקה להילחם מאז היתה ילדה שאפילו לא הבינה מה היא ומי היא ולמי היא נמשכת בעצמה.

        "לא התנסיתי באגרסיביות משטרתית, גזענות, אלימות, אף קרוב משפחה שלי לא נגרר לעיני מת על הרחוב", כתבה במאמר לפליירס טריביון, כשניסתה להסביר מדוע הצטרפה למחאה הכללית. "אבל אני לא יכולה לעמוד מנגד כשכל כך הרבה אנשים במדינה הזו צריכים להתמודד עם משברים כאלו.

        "אני כורעת בגלל שאני חייבת לעשות משהו. כל דבר. כולנו".

        היא יצאה נגד ההתעמרות בלהט"בים, במעוטי היכולת, במיעוטים, וכן, גם לטובת הכיס שלה ושל חברותיה. נייק אימצו אותה מיד. בצדק. גם סמסונג. ביותר מדי כלי תקשורת כבר כינו אותה כמו שהיא התייחסה גם לעצמה - "מחאה נודדת". העיתונאי ג'רי ברוור כתב עליה: "היא מכריחה אותך להיות אכפתי". והנה, אתמול הודיע טראמפ שיזמין את נבחרת ארצות הברית לבית הלבן גם תפסיד. הנה, ראפינו שינתה משהו. עוד משהו.

        מייגן ראפינו שחקנית נבחרת ארצות הברית (GettyImages)
        מוחמד עלי של כדורגל הנשים. מייגן ראפינו (צילום: GettyImages)

        קשה להיאבק בדחף האולי-שוביניסטי והבעיקר-תבניתי - לחפש את מי היא מזכירה לנו. בכדורגל לא נמצא כאלה. זה ביטחון של זלאטן אבל הוא, בניגוד אליה, עוסק בעיקר בזלאטן. היא לא קאפרניק. הוא לא היה טוב כמוה, הוא לא כריזמטי כמוה, והוא, לצערו איבד את הקריירה בעוד היא ממשיכה לעשות חיל. אם כבר היא כמעט קונור מקגרגור - רק שהוא בידור נטו ולא אקטיביסט. למעשה, אולי הדוגמה הכי קרובה היא מוחמד עלי. היא אולי לא טובה בתחומה כפי שהוא שלט בתחומו, אבל מבחינת מודעות ועניינים מחוץ למגרש/זירה היא בהחלט מרחפת כמו פרפר ועוקצת כמו דבורה.

        מחר יכולה להסתיים דרכה שלה ושל ארצות הברית במונדיאל הנוכחי. מיליונים יתמכו בשיגעון, הפאבים והמסעדות יהיו מלאים, הרייטינג ינזול, וכן, אחרי הפרקים האחרונים בעלילה, יהיו גם לא מעט אמריקאים שישמחו לראות את זה קורה, את ראפינו "הבוגדת" נופלת. אבל אם נתמקד קצת במקצוע לשמו נתכנסו לויד, מורגן, הית', דאהלקמפר (ד"ש לשוינפלד!), אולי ההגדרה הכי מחמאה לראפינו ושלל מעלליה תהיה:

        לא רק שהיא גרמה להרבה אוהדי כדורגל לצפות בכדורגל נשים - היא גרמה להרבה אנשים שאינם אוהדי כדורגל לצפות בכדורגל נשים.

        רוקסטאר!

        נקמתו של קבאני, ההגנה של ברזיל, הצ'אנס של ארגנטינה: הפודיום