1.
"הדבר שאני הכי מתחרט עליו, מאז שאני בתפקיד, הוא שלא החתמתי את פיני גרשון עוד ב-2013. הוא נמצא במקום גבוה במחשבות שלי... היו בינינו שיחות, באמצע העונה ההיא ואחר כך גם בסיומה, ובכל פעם היו נסיבות שמנעו את ההגעה שלו".
(בעלי פנאתינייקוס, דימיטריס ינאקופולוס, בראיון לוואלה! ספורט, 13.10.2016)
במהלך הניצחון האחרון של פנאתינייקוס העונה, שהוביל לזכייתה הצפויה והקלה באליפות יוון, אירע דבר שלא קרה מאז עזב ז'ליקו אוברדוביץ' את המועדון ב-2012: מיציעי האואקה בקעה שירה אדירה בשמו של מאמן הקבוצה. ריק פיטינו הצליח לייצר השפעה מאגית על כל הסובבים אותו, עד כדי כך שבמשך שבוע כססו האוהדים את ציפורניהם, ריפרשו הלוך ושוב את אתרי הספורט ונאחזו בכל רמז אפשרי, עד שיגיע יום שישי ואיתו הבשורה - האם המאמן האמריקאי יישאר לעונה נוספת או לא.
אלא שאז הגיע יום שישי, והבשורה הייתה רעה ומרה מבחינתם של הירוקים. פאו עשתה הכל כדי לשכנע את פיטינו להמשיך: ינאקופולוס הציע לו יותר ממיליון יורו לעונה, היה מוכן להגדירו גם כנשיא לענייני כדורסל במועדון והבטיח לו יד חופשית בבחירת השחקנים. כל זה לא עזר. האמריקאי, בדרכו הדיפלומטית, הבטיח להתגעגע - והחליט להישאר בארה"ב.
עוד בנושא:
ינאקופולוס: "הטעות הכי גדולה שלי? שלא הבאתי את פיני גרשון לפנאתינייקוס"
ארגין עתמאן: "אני אמשיך להגיד את האמת, גם אם ישנאו אותי בגלל זה"
סיבוב פרידה: הכוכבים הבאים שהיורוליג עלולה לאבד לטובת ה-NBA
שברון הלב באתונה אינו תלוש מהמציאות. פנאתינייקוס אמנם לא הצליחה לחזור לפיינל פור האירופי מאז עזיבתו של השועל הסרבי, אבל נראתה בשלה לנפץ בעונה הבאה את תקרת הזכוכית: היא הצליחה לבנות בסיס מקומי רחב ואיכותי (בראשות ניק קלאתיס, יואניס פפאפטרו ויורגוס פפאיאניס), שבשילוב עם מאמן בקליבר גבוה ובחירה נכונה של זרים - יוכל לחפות על פערי התקציבים ולחזור סוף סוף לצמרת.
יחד עם פיטינו, המטרה נראתה בהישג יד, ומסע הקאמבק שהוביל בעונה החולפת בדרך לפלייאוף האירופי היה רק נדבך אחד במגדל שבנה באואקה. פאו האמינה שהמוניטין שלו יעזרו למשוך שחקנים אמריקאים טובים מאלה שהיו לה אשתקד, ובנתה על כך שגם היוונים ימשיכו להתקדם ולפרוח תחתיו. הודעת הפרידה שלו ניפצה את כל התקוות: לא רק שהוא הולך, אלא שמחליפו צפוי להיות המועמד האפור ארגיריס פדולאקיס. מצד אחד, כמאמר הקלישאה, "מאמן שמכיר את המערכת" ועומד לחזור לקדנציה שלישית; אבל מצד שני, מאמן שכבר התפוטר באמצע העונה בשתי הקדנציות הקודמות.
את ינאקופולוס פגשתי בטורניר הפרידה מדימיטריס דיאמנטידיס, בקיץ 2016. המחמאות בפתיח, שהרעיף על גרשון, לא נאמרו לתוך ואקום. היה בהן רמז חד כלפי המאמן המכהן דאז, פדולאקיס; כשבעל הבית דיבר על כך שטעה כשלא החתים את הישראלי, שלוש שנים קודם לכן, הוא זכר היטב שאותו פדולאקיס היה מאמן הקבוצה באותו זמן. הדברים עוררו סערה בתקשורת היוונית, פדולאקיס זעם, ומקץ שבוע (ותבוסה מחפירה לאולימפיאקוס) התפטר והוחלף בצ'אבי פסקואל.
כל הקלפים הלא נכונים נשלפו מהחבילה של פנאתינייקוס בחודשיים האחרונים. הירוקים קיוו שלקראת הפיינל פור הביתי בעונה הבאה, הם יצליחו להעמיד מאמן בעל שיעור קומה שישיב אותם בתזמון מושלם לאירוע השיא - שרונאס יאסיקביצ'יוס, דימיטריס איטודיס או פיטינו. ומה קרה מאז? ממשלת יוון לא העבירה את הכספים שהתחייבה, והפיינל פור הועבר מאתונה; שאראס החליט לדחות את כל ההצעות שקיבל ולהישאר בז'לגיריס קובנה; איטודיס זכה ביורוליג והאריך את חוזהו בצסק"א מוסקבה; ופיטינו עמד במילתו מתחילת הדרך ועזב אחרי חצי עונה.
הקבוצות שמצליחות בסופו של דבר ביורוליג, בעיקר מאז כניסתו של הפורמט המאתגר והתובעני בשלוש השנים האחרונות, הן אלו שמעסיקות את המאמנים הטובים ביותר. במילים אחרות: מאמן טוב אינו מבטיח הצלחה, אבל ההצלחה חייבת לעבור במינוי מאמן טוב. החלפתו של פיטינו בפדולאקיס משדרת את ההפך ממה שפאו קיוותה לשדר לקראת העונה הקרובה.
למעשה, היא משדרת כי הקבוצה תרכז את מאמציה בזירה המקומית (שהופכת מאתגרת הרבה פחות לאור המשבר באולימפיאקוס, שאולי יוביל אותה לירידת ליגה). פיינל פור אירופי? כדי להגיע לשם, תצטרך פנאתינייקוס לבצע מהלך מהפכני: לשבור את המיתוס לגבי חשיבותם של המאמנים בכדורסל האירופי בכלל, ואצלה בבית בפרט. זה עלול להיגמר במה שקרוי ביוונית מקראית "עונה פיננסיס".
ונשאלת השאלה: אם כבר להחזיר מאמן שפוטר בעבר מהמועדון, למה פדולאקיס ולא פסקואל?
2.
"היו לי לא מעט שיחות עם שיין. הוא היה מבולבל, כי הגיעו אליו הצעות מה-NBA במהלך העונה, אבל כשהבין שהוא נשאר איתנו - הוא הגיע למסקנה שאם יסיים את העונה בצורה טובה, ייפתחו בפניו אפשרויות אטרקטיביות יותר לחזור לארה"ב בעונה הבאה".
(מאמן אנאדולו אפס, ארגין עתמאן, בראיון לוואלה! ספורט, 14.3.2019)
לראשונה בהיסטוריה, אנאדולו אפס היא סגנית אלופת אירופה. אחרי עשר שנים, היא שוב אלופת טורקיה. ולראשונה מאז דושאן איבקוביץ', מאמן מצליח להכניע את אוברדוביץ' בגמר הפלייאוף.
זו הייתה עונה כמעט מושלמת מבחינת המועדון הטורקי, שהפך בשנים האחרונות לשם נרדף לכישלון, וכעת נמצא בשיאו. כל כך הרבה פנים היו להצלחה הזו: הנסיקה המטורפת של ואסילייה מיציץ', היעילות הבלתי נגמרת של בריאנט דאנסטון, העלמת סימני השאלה משמו של אדריאן מוארמה, ומעל לכל - עד כמה שזה יישמע מוזר - עונת הפריצה של קואוץ' עתמאן בגיל 53.
המאמן הטורקי נחשב לאחד הפחות מוערכים ביורוליג בעשור האחרון, אבל קולגות שהתמודדו מולו ידעו לספר על יריב יצירתי שאינו זוכה לכבוד רב בגלל שאינו דוגל בעבודה קשה ובלתי פוסקת מחד, ואינו חושש מלשחרר את חרצובות לשונו מנגד. אלא שגם מקטרגיו הגדולים ביותר לא ייקחו ממנו את חלקו בהצלחה הגדולה של אנאדולו העונה.
אם יש תופעה אחת בעונה הזו שממחישה את הניהול הנכון של עתמאן, הרי שהיא עונה לשמו של שיין לארקין. רבים המקרים שבהם חזרו כוכבים לאירופה ונכשלו, אחרי סיבוב ב-NBA; הגארד האמריקאי היה בדרכו הבטוחה לרשימה הזו. במחצית הראשונה של העונה הוא הפך לרכז השלישי באפס והעמיד ממוצעים דלים של 7.3 נקודות ו-2.6 אסיסטים, עד שאפשרות העברתו בטרייד חוצה יבשות ללוס אנג'לס קליפרס (בתמורה למילוש תאודוסיץ') זכתה לברכת הדרך מצד המועדון הטורקי. הדרך לפלופ הייתה קצרה, ועתמאן הצליח לעצור את הסחף ולהפוך את התמונה.
ומה קרה מאז?
* 37 נקודות בניצחון הקריטי על ברצלונה ביורוליג.
* 19.6 נקודות בחמשת משחקי סדרת הפלייאוף מול בארסה.
* 30 ו-29 נקודות בדרך לניפוץ שיאי הקליעה בפיינל פור.
* 38 נקודות במשחק האליפות המכריע מול פנרבחצ'ה בטורקיה.
ערב הפיינל פור, פרסמנו כאן כתבה על השחקנים שהכדורסל האירופי עלול לאבד הקיץ לטובת ה-NBA. ניקולה מילוטינוב, ונסן פוארייה וגוגה ביטאדזה עמדו בראש הרשימה, אולם שמו של לארקין נפקד ממנה. זה לא היה מקרי: בדיקה עם מקורות באירופה ובארה"ב העלתה את ההערכה כי הוא יתקשה להשיג חוזה אטרקטיבי מעבר לים.
כעת, לאחר ההצגות האחרונות שהפכו אותו לווינר הגדול באירופה בעונה החולפת (הקורא וויל קלייברן רשאי להיעלב), מעניין לראות אם מצבו בשוק ישתנה. באפס מקווים כי אם לא יעזוב לארה"ב, הוא יישאר בקבוצה. התשובה לשאלה הזו, לאחר שחוזיהם של מיציץ' ודאנסטון הוארכו, טומנת בתוכה את המפתח להמשך הצלחתה של הקבוצה בעונת 2019/20.
3.
מכבי תל אביב, ברצלונה ופנאתינייקוס: שלושה מועדוני פאר שמתגעגעים לימים שבהם שאראס שיחק בשורותיהם והביא להם גביעי אירופה; שלושה מועדוני פאר שרצו בו גם כמאמן, אך ללא הצלחה.
אז בינתיים, הם מקווים לפחות שהרכזים שלו למדו משהו מהמקור:
ב-2017 פאו לקחה ממנו את לוקאס לקאביצ'יוס.
ב-2018 בארסה לקחה ממנו את קווין פאנגוס.
ב-2019 מכבי לוקחת ממנו את נייט וולטרס.