אל תשאירו אותו מחוץ לפריים: התרומה של ג'ורדן לויד לאליפות של טורונטו

"מי הבחור בתמונה עם קוואי?!" תהה צ'ארלס בארקלי כשמצלמות TNT חזרו שוב לרגע הזה, האייקוני, כשלאונרד דפדף את פילדלפיה מהפלייאוף עם סל באזר במשחק 7, כדור שקפץ על הטבעת יותר מדי פעמים בשביל שהרגע ירגיש מציאותי. בתמונה הכי מפורסמת בחודשי הכדורסל האחרונים קוואי עם ברכיים כפופות כמו בחור שמוכר צ'אי בהודו - או אחד שקונה אותו; משמאלו ג'ואל אמביד, בעוד כמה שניות יבכה במסדרון על עוד הפסד מר; ומימין - מי זה מימין?!

בכל אליפות, לצד הסופרסטאים, יש את האקס-פקטורים. בטורונטו אלו היו השחקנים שאף אחד לא האמין שיגיעו לשם, כמו למשל פרד ואנווליט שהיה האיש הכי חם כשזה היה הכי חשוב; אבל יש עוד שכבה - של השחקנים שמאחורי השחקנים שלצד הסופרסטארים. כאן תמצאו את ג'רמי לין, שבפברואר 2012 התניע את תופעת "לינסניטי" (אסור לשכוח שבמקביל, באותו יום, בליגת העל הישראלית בכדורגל, נהנינו מתופעה מקבילה, עלינסניטי - חודש חולני של עלי חטיב; בכל זאת, זה טור פרובינציאלי, אז עד הסוף) ועתה סוף סוף הפך לאסיאתי-אמריקאי הראשון שזוכה בתואר - עם 51 שניות בלבד על הפרקט בגמר. או למשל פטריק מקואו - 0.8 נקודות, 0.5 ריבאונדים בסדרה המנצחת - אבל הלו, זו האליפות השלישית ברציפות שלו! בשלוש עונות בליגה!!! "אני יודע שזה לא אמור להיות ככה בכל שנה", הודה הראשון לעשות את זה מאז שאק וקובי, "אבל זה כל מה שאני מכיר".

ועם כל הכבוד לשני החבר'ה שמאתגרים את ההיסטוריה, שוב, אנחנו בעסקי הפרובינציה וההזיה. יש בחור יותר אלמוני מהם, בהרבה; בחור שמבחינת סטטיסטיקת כדורסל תרם פחות מהם, בהרבה; אבל בחור שחלקו באליפות כנראה גדול יותר משניהם ביחד. ולא, אנחנו לא מתכוונים רק לתמונה. אבל גם. כמו פורסט גאמפ, הוא פשוט ידע איפה להיות, יותר נכון - לצד מי.

עוד בנושא

גאסול וגרין מודים: ההחלטה של קוואי תשפיע גם על עתידנו בטורונטו
אסף רביץ מנתח את ה-NBA ביום שאחרי הטרייד על אנתוני דייויס
"כריס פול רוצה לעזוב את יוסטון": דיווח: מיאמי תנסה לצרפו בטרייד

אז מי הבחור?! ב"Star" המקומי עזרו לסר צ'ארלס, בעוד כלי תקשורת מקומיים גם. עכברי הכדורסל בישראל לא היו צריכים שום כתבת פרופיל. במשך עונה שלמה הם נהנו כאן מביצועיו של ג'ורדן לויד - בוגר מכללת אינדיאנפוליס, בן 25, שלפני שייצג את הצפון של קנדה ייצג את הדרום של ישראל. 17.4 נקודות לערב הוא קלע במדים של הפועל אילת לפני שהודח עם 3:2 על ידי חולון בפלייאוף, ונדד לדרושפאקה. סעיף לליגת הקיץ סידר לו בסופו של דבר חוזה כפול - במדי הראפטורס מה-NBA ובראפטורס 905, נציגת ליגת הפיתוח של העיר.

הוא שיחק 12 משחקים במדי הקבוצה התחרותית ורשם 2.4 נקודות לערב, אבל בג'י-ליג הוא היה להיט - 41 משחקים, 22.5 נקודות, 6.1 אסיסטים ו-5.5 ריבאונדים ב-35.5 דקות. את הפלייאוף הוא בילה על אזרחי. רצה הגורל ובמהלך האחרון של משחק 7 מול פילי, 4 שניות לסיום, קוואי כדרר ליד ספסל קבוצתו, עלה לזריקת באזר, והשאר פוקוס, קליק ואולי גם פלאש. "נעמדתי עם כולם, לא ראיתי שלאונרד התכופף בכלל", תיאר בפני עיתונאים קנדים את הרגע שעשה אותו מפורסם. "התרכזתי רק בכדור ובטבעת. האמת, אני אפילו לא זוכר איך זה קרה". אוהדי טורונטו המכורים הספיקו כבר להתוודע לחגיגות הססגוניות של לויד על הספסל. "אני תמיד מנסה לעודד את הבחורים", אמר, "יש לי מה להביא לשולחן. כשמתאמנים אני רוצה לעשות כל מה שאני יכול כדי שהם יהיו מוכנים, אבל ברגע שהמשחק מתחיל, מישהו צריך לעודד ולהרים את האנרגיות - בגלל שמאוד קשה שם".

מן הסתם גם ענייני גרדובה עלו. "יש לי בקושי שני ז'קטים, אז עכשיו אני צריך אחד אחר", אמר. "לא הייתי מוכן לכמות כזו של משחקים השנה". ואל תדאגו, "אני בהחלט מתכוון למסגר את התמונה. זה משהו להסתכל עליו. זה רגע אפי". וזה אפילו לא קרוב להיות הדבר הכי חשוב שעשה לויד בפלייאוף הזה.

"אני רוצה שישימו אותי על השחקן הכי טוב של היריבה", אמר לויד כשעוד היה באילת והתראיין לאתר "ספורטנדו". ניק נרס, המאמן שהצעיד את הראפטורס לאליפות, הגשים לו את החלום.

בערך.

כי בפלייאוף הנוכחי ג'ורדן לויד היה "השחקן של היריבה".

בשל כישורי המשחק שלו וכנראה שגם כישורי המשחק שלו, התפקיד של לויד היה לדמות את היריב. זה התחיל כשגילם את דמותו של בן סימונס במהלך אותה סדרה מול פילי, ובגמר הגיעה המשימה האמיתית - תהיה סטף קרי. הראפטורס ידעו מי המטרה מספר 1 שלהם בהגנה, ואחרי שעצרו את סימונס ואמביד, ואחרי שהאטו את יאניס בגמר המזרח, עצירת קרי היתה בראש מעייניהם.

לויד החל לצרוך קטעי וידאו של סטף כמו משוגע, שעות על גבי שעות, כדי ללמוד לא רק את איך שהוא זז עם הכדור אלא בעיקר את התזוזות שלו בלי הכדור. ובאימוני טורונטו לויד החל לחקות את הסופרסטאר מאוקלנד. וההגנה החזקה של הראפטורס התייחסה אליו בהתאם. כלומר, רדפה אחריו, עשתה חילופים בכל חסימה, ובעיקר פירקה לו את הצורה. אחרי משחק 4 בו ניצחה טורונטו ועלתה ל-1:3 - סטף התקשה עם 9 מ-22, 2 מ-9 מעבר לקשת - לויד סיפר לעיתונאי קווין אוקונור מ"The Ringer" מה זה להיות קרי. "קשה לי אפילו לתפוס את הכדור", אמר במסגרת כתבה בנושא. "אני לא יכול לדמיין איך זה עבור סטף".

טורונטו, כפי שהבנתם, באה להרביץ בסדרה הזו. בטח כשדוראנט נעדר. רוב הלחץ הלך על סטף, ולשם גם הגיעו המכות - אם תרצו, חיקוי של האגרסיביות של קליבלנד ב-2016, רק בשיטת "בוקס-אנד-וואן" הדי נדירה ב-NBA. ואכן בוקס, נתוני קרי בסדרה, מציין אוקונור, היו הגרועים ביותר מאז הפסד האליפות ההוא במשחק השביעי באוראקל. והרבה קרדיט מגיע ללויד, יוצא אילת, שמרוויח העונה 77 אלף דולר בחוזה הכפול במדי טורונטו. "העזרה שלו היתה פנומנלית", סיפר עליו קייל לאורי, שמרוויח העונה 31.2 מיליון דולר.

כך סיים אוקונור את כתבתו: "לאונרד, גאסול, נרס, לאורי והארכיטקט של הקבוצה מסאי יוג'ירי יקבלו את כל התשואות, אבל אסור לנו לשכוח את לויד. זה שלא ראינו אותו לא אומר שהוא לא תרם".

הכול טוב ויפה, אוקונור, אבל הלו - ראינו גם ראינו.

"זו היתה עונת רוקי שהאפילה על כל חלומותיי", אמר. אכן עונה למזכרת. ואגב, סר צ'ארלס, סתם כדי שתדע: לבחור הזה בתמונה יש אליפות אחת יותר ממך.